עריכת הדף "
תורה תמימה/קהלת/א
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ד == '''דור הלך וגו'. ''' רבי לוי ורבי לוי בר סיסי אמרי, אין לך יום שאין נולדין בו ששים רבוא ומתים בו ששים רבוא, מה טעם, דכתיב דור הולך ודור בא, וסמיך ליה וזרח השמש ובא השמש – משזרח השמש ובא השמש דור הולך ודור בא, ומניין לדור שהוא ששים רבוא, שנאמר (פ׳ דברים) אם יראה איש באנשים האלה הדור הרע הזה, ואותו הדור ס׳ רבוא היה. (מ"ר) '''דור הלך וגו׳. ''' א"ר ברכיה, היוצר הזה משקיע כבשונו, מה שמשקיע ראשון בא אחרון ומה שמשקיע אחרון בא ראשון, אבל הכא הלך ראשון בא ראשון הלך אחרון בא אחרון{{תוספת|כב|ר"ל היוצר הזה מה שמשקיע בכבשן למטה ועליו שאר הקדירות וכשמעלה הקדירות תחלה מעלה מה שלמעלה ואח"כ מה שלמטה בכבשן, וכן המתים שמתו בראשונה היו צריכים לעלות באחרונה והכבשן משל לשאול, וכאן הוי הפי' דור הולך ודור בא, דור הולך מן העולם הוא הדור שבא, כלומר הולך ראשון ובא ראשון. }}. (שם) '''דור הלך וגו׳. ''' רבי חנינא אומר, כדור הולך כן דור בא, הולך חיגר בא חיגר, הולך סומא בא סומא, כדי שלא יהיו אומרים, אחרים המית ואחרים החיה דכתיב אני אמית ואחיה{{תוספת|כג|יתכן דמכוונת דרשה זו בכלל לאגדה דסנהדרין צ"א ב' בפסוק זה אני אמית ואחיה לענין תחית המתים, יכול שתהא מיתה באחד וחיים באחד, ר"ל אני ממית אדם זה ומחיה אדם אחר, ת"ל מחצתי ואני ארפא, מה מחיצה ורפואה באחד אף מיתה וחיים באחד, וזו היא כונת דרשה זו בציור אחר, אע"פ שבגמ' חלקוה לשתי דרשות. }}. (שם) '''דור הלך וגו׳. ''' יהא בעיניך כל דור שבא בימיך וכל חכם שבימיך כדור שהלך וכחכמים הראשונים שהיו לפניך. והוא שאמר הכתוב (פ׳ שופטים) ובאת אל הכהנים הלוים ואל השופט אשר יהיה בימים ההם [מה ת"ל אשר יהיה בימים ההם, פשיטא הוא] אלא ללמדך שהשופט שבדורך הרי הוא בזמנו כשופט שהיה בימי הראשונים{{תוספת|כד|וע' בר"ה כ"ה ב' דמסמיך דרשה זו על הפסוק אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלה, כפי שיבא לפנינו במקומו להלן פרשה ז' יעו"ש. }}. (שם) '''והארץ לעולם עמדת. ''' א"ר יהושע בן קרחה, והלא ארץ נברא בשביל דור ולא דור בשביל ארץ והיה צריך לומר הארץ הולכת והארץ באה והדור לעולם עומד{{תוספת|כה|כי הארץ נבראת בשביל האדם והיא טפלה לו, וא"כ היה ראוי לומר שהארץ תבלה, ומצינו ענין כליה בארץ בישעי' נ"א והארץ כבגד תבלה, והדור הכללי עומד בקיומו לעד ולעולם. וקרוב לומר כי הלשון והיה צריך לומר ענינו כמו והיה צריך להיות כלומר כן היה צריך להיות מנהגו של עולם שהארץ תלך ותבא וכו'. }}, אלא דור שאינו עומד בתפקידיו של הקב"ה הוא בלה והארץ שהיא עומדת בתפקידיו של הקב"ה אינה בלה{{תוספת|כו|ר"ל במצותיו של הקב"ה כפי שטבע בה. ועיין בירושלמי כלאים פ"א ה"ז ובמ"ר בראשית בפ' ארורה האדמה בעבורך מחלוקת החכמים אם שינתה הארץ מצוויו של הקב"ה בתולדותיה או לא, ומכאן ראיה להדעה שלא שינתה שהרי אמר מפורש שהיא עומדת בתפקידיו של הקב"ה, ובאור ענין השינוי עיין מש"כ בתו"ת פסוק הנזכר, ובסמוך אות כ"ח. <br>ומה שאמר והארץ אינה בלה, לכאורה צ"ע מהפסוק דישעיה נ"א והארץ כבגד תבלה, וצ"ל דהפי' כמו שפירש"י שם [בפי' אחד] דהכונה והארץ – ושלטוני הארץ אבל לא הארץ ממש, ונראה ראיה לפי' זה ממה שסיים וישועתי לעולם תהיה, ואם נפרש שהארץ עצמה תבלה ותחרב כולה מה שייך ישועה אז. אמנם מהדרשה שהבאנו למעלה סוף פ' ב' מבואר שהפי' שבאמת הארץ עצמה תחרב, וכמש"כ שם באות י"ז, וצ"ל דדרשות מחולקות הן על דרך אסמכתא ורמז. }}. (שם) '''והארץ לעולם עומדת. ''' א"ר יצחק, [הארץ אלו ישראל שנקראו ארץ, שנאמר (מלאכי ג׳:י״ב) ואשרו אתכם כל הגוים כי תהיו אתם ארץ חפץ] הוא שאמר הכתוב דור הולך ודור בא והארץ לעולם עומדת, מלכות נכנסת ומלכות יוצאת וישראל לעולם עומד{{תוספת|כז|ר"ל מלכיות הרבה שולטות ומשעבדות בישראל, ואעפ"כ ישראל עומד וקיים, והן הן גבורותיו של הקב"ה, וכמ"ש ביומא נ"ד א' משל לכבשה אחת בין שבעים זאבים [מכוין למספר שבעים אומות] וכו' יעו"ש. }}. (שם) '''והארץ לעולם עמדת. ''' אין עומדת אלא מעמדת, ומה היא מעמדת – רבי אחא אמר. תפקידיה ורבנן אמרי – מזונותיה{{תוספת|כח|יתכן דקשה לו הלשון עומדת דלא שייך רק בדבר דשייך ביה עמידה, בבעל רגלים, שהוא עומד ויושב, משא"כ ביחס הארץ הול"ל לעולם קיימת, ולכן קאמר דכונת הלשון עומדת היא לא כפשוטה כ"א ע"ד לישנא דרבנן, הוא יפרע ממי שאינו עומד בדבורו (ב"מ מ"ד ב), וכן כאן הכונה שהיא עומדת בתכונתה הניתנת לה בעת הבריאה היינו שהיא מעמדת [לחד מ"ד] תפקידיה, מה שנצטותה, או י"ל דהכונה על המתים שהפקידו אצלה ומעמדת אותם לע"ל, וכמ"ש בירושלמי בפ"ק דברכות על הפסוק וארץ רפאים תפיל – וארעא תפקידיה תפליט, ולאידך – מזונותיה, והוא עפ"י מ"ש בב"ר פרשה צ' שכשאוצרין תבואה לפקדון צריך לערב בה עפר הארץ שגדל עליה, וע"י כך התבואה מתקיימת, וי"ל בטעם פלוגתייהו עפ"י המחלוקת שהבאנו למעלה אות כ"ו אם שמרה הארץ טבעה או לא, ולכן זה דמפרש כאן תפקידיה ס"ל דשמרה, ומאן דס"ל מזונותיה ס"ל דלא שמרה, ולכן אינו יכול לפרש תפקידיה. }}. (שם)
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף