עריכת הדף "
תורה תמימה/ויקרא/כה
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== מו == '''והתנחלתם אותם. ''' תניא, [יכול יהא עבד עברי ואמה עבריה נקנים בחזקה, ת"ל] והתנחלתם אותם, אותם בחזקה ולא עבד אחר בחזקה {{תוספת|רל|אופן קנין חזקה בעבדים יתבאר בסמוך אות רל"ח. וטעם הדיוק הוא משום דלשון והתנחלתם בבנין התפעל אינו דבוק, דהול"ל והנחלתם אותם, ולכן דריש שבא להורות שאופן ההנחלה שאתם מתנחלים בהם והיינו אופן הקנין שאתם קונין אותם כמו נחלה ואחוזה דהיינו קנין חזקה, [עיין בסמוך בדרשה לרשת אחוזה] הוא רק בהם, דהיינו בעבדים כנענים ולא בעבדים עברים, ובזה יתיישב מה שהקשה בהגהות רש"ש הא אצטריך האי אותם לדרשה אותם לבניכם ולא בנותיכם לבניכם [היא דרשה הבאה], ולפי מש"כ הנה טעם הדרשה שלפנינו הוא רק מלשון והתנחלתם, כמבואר.}}. (קדושין ט"ז א') '''והתנחלתם אותם לבניכם. ''' תניא, והתנחלתם אותם לבניכם, אותם לבניכם ולא בנותיכם לבניכם, מגיד שאין אדם מוריש זכות בתו לבנו, ומכאן שהענקת אמה העבריה לעצמה {{תוספת|רלא|ר"ל אין אדם מוריש זכות הבא לו בשביל בתו, ולכן אם מת האב קודם שבאה ההענקה לידו שייך לה לעצמה ולא לאחים אע"פ שהן יורשים את האב, ודריש כן מלשון והתנחלתם שאינו לשון פשוט כמש"כ באות הקודם, ובא להורות שרק נחלה היוצאת בגוף העבד ולא נחלת זכות בתו.}}. (שם שם ב') '''והתנחלתם אותם לבניכם. ''' אמר רב יהודה אמר רב, בת הנזונת מן האחין מעשה ידיה לעצמה, דכתיב והתנחלתם אותם לבניכם, אותם לבניכם, ולא בנותיכם לבניכם, מגיד שאין אדם מוריש זכות בתו לבנו {{תוספת|רלב|כמש"כ בדרשה הקודמת.}}. (כתובות מ"ג א') '''והתנחלתם אותם לבניכם. ''' תנא ר"ש בן יוחאי, ונתן לנערה ונתן לאבי הנערה (פ' תצא) הא כיצד {{תוספת|רלג|הלשון קצת משובש, ונראה דצ"ל ונתן לאביה ונתן לאבי הנערה, והכונה היא כי בפ' תצא בענין מוציא ש"ר ובענין אונס (כ"ב, י"ט-כ"ט) כתיב במוציא ש"ר וענשו אותו מאה כסף ונתנו לאבי הנערה, ובאונס כתיב ונתן לאבי הנערה חמשים כסף, ומדייק דהו"ל למכתב ונתנו לאביה, ומסגנון לשון הפרשה שם הוי ידעינן דקאי על אבי הנערה, ומדכתיב לאבי הנערה מורה דלפעמים תזכה גם הנערה בעצמה בהכסף, מכיון שהקפיד הכתוב להזכיר פעמים שמקבל בשבילה, ועל זה פריך הא כיצד, כלומר, אימתי זוכה היא ואימתי אביה.}}, עמדה בדין עד שלא מת אביה – ונתן לאבי הנערה, מת אביה – ונתן לנערה, מנלן, דכתיב והתנחלתם אותם לבניכם, אותם לבניכם ולא בנותיכם לבניכם {{תוספת|רלד|ר"ל כי עיקר זכות הכסף בא בשבילה שהוציאו עליה שם רע, ועינו אותה, ורק להאב זכתה התורה ולא להאחין כי אין זה קנין ממונו אלא קנין עצמה, ודרשינן ולא את בנותיכם תנחילו לבניכם. ועיין עש"כ לעיל אות רל"א.}}. (ירושלמי כתובות פ"ד ה"א) '''לבניכם אחריכם. ''' לבניכם ולא לבנותיכם, מכאן שהבנים יורשים את האב ולא הבנות {{תוספת|רלה|במקום שיש בן. ואע"פ דבמקומו בפ' נחלות כתיב איש כי ימות ובן אין לו והעברתם את נחלתו לבתו, ומשמע דהבן קודם, אך אי מהתם הו"א דכשיש בן ובת יורשים שניהם, ולכן יליף מכאן, ומפרש רשב"ם דדריש מדלא כתיב והתנחלתם לזרעכם, ופריך בגמרא אלא מעתה למען ירבו ימיכם וימי בניכם ה"נ בניכם ולא בנותיכם, ומשני ברכה שאני, ור"ל דסברא הוא כשמברך מברך בנים ובנות, אבל גבי ירושה אם איתא דבנות יורשות במקום שיש בן הו"ל למכתב זרעכם. והנה משמע מכאן דרק היכי דליכא למטעי הוו גם בנות בכלל שם בנים, וצ"ע לפי"ז במש"כ התוי"ט פ"ד מי"א דכתובות לדייק מלשון בעצב תלדי בנים דבנות בכלל בנים, ולפי המבואר הלא אין ראיה משם לכל מקום, דשאני התם דסברא הוא כמש"כ ולא שייך למטעי, ואדרבה מדמצינו בעלמא הלשון ויולד בנים ובנות ש"מ דהיכי דאיכא למטעי צריך לפרש בנות ביחוד, ומבואר מזה דאין בנות בכלל שם בנים, וגם יתבאר ע"פ זה הדרשות הידועות בש"ס בני ישראל ולא בנות ישראל, בני אהרן ולא בנות אהרן, והיינו משום דשם אין סברא מחייבת לומר שגם בנות בכלל, ויש עוד להאריך בכלל זה ואכ"מ, ובארנו עוד מזה בפ' תצא בפסוק בנים אשר יולדו להם, יעו"ש.}}. (ב"ב ק"י ב') '''לבניכם אחריכם. ''' תניא, מניין לכל המוחזק אחריו לבן שהוא בנו לכל דבר, ת"ל והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם {{תוספת|רלו|דריש שמלת אחריכם הוא תואר שם בניכם, בניכם המוחזקים אחריכם, וכמו דדרשינן ביבמות ס"ג א' עה"פ דפ' לך להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך המתיחסים אחריך, ודריש כן משום יתור לשון זה, דפשיטא הוא, דכל נחלה היא אחרי מות המנחיל, וחזקה זו לענין כמה דברים כמו לענין ירושה ועונשין, וכתבנו מזה בפ' משפטים בפסוק מכה אביו ואמו, יעו"ש.}}. (תו"כ) '''לרשת אחזה. ''' תניא, מניין שהעבדים הוקשו לקרקעות, דכתיב והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם לרשת אחוזה {{תוספת|רלז|זה נ"מ לענין כמה דברים שע"פ יסוד זה ההיקש נשתנה הדין בעבדים והוי דינם כקרקעות, כמו דברים ששומר חנם אין נשבע עליהם ושומר שכר אינו משלם על גניבה ואבידה ודברים שאין בהם תשלומי כפל כמבואר הכל לפנינו בפ' משפטים בפרשת שומרים, ודברים שאין בהם אונאה כמבואר לעיל בפסוק י"ד, לבד הפרטים המבוארים בדרשה הסמוכה, בכולן הוקש דין עבדים לקרקע.}}. (מגילה כ"ג ב') '''לרשת אחזה. ''' הקישן הכתוב לשדה אחוזה, מה שדה אחוזה נקנית בכסף ובשטר, ובחזקה, אף עבד כנעני נקנה בכסף ובשטר ובחזקה {{תוספת|רלח|אופן קנין חזקה בעבד הוא ששימש את רבו שקנאו או שהגביהו, וכש"כ איפכא, ואע"פ דפסוק זה כתיב באומות שאינן משבעה אומות כמפורש לעיל מאת הגוים אשר סביבותיכם וגו' וגם מבני התושבים הגרים עמכם, כלומר הבאים מאומות אחרות לישא נשים בארצכם, בכ"ז יליף מכאן לעבדים כנענים משום שכל עבדים נקראים על שם כנען דכתיב ביה עבד עבדים (פ' נח).}}. (קדושין כ"ב ב') '''לרשת אחזה. ''' יכול תהא שפחה כנענית נקנית בביאה, ת"ל והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם לרשת אחוזה, הוקשו לשדה אחוזה, מה שדה אחוזה קנינה בכסף ובשטר ובחזקה אף זו קנינה בכסף ובשטר ובחזקה ולא בביאה {{תוספת|רלט|ואע"פ דלא שייך קנין ביאה בקרקע בכ"ז אפשר לומר היקש זה וכמש"כ התוס' בב"ק פ"ח א' בהא דפריך שם מה לאשה שכן אינה במילה, וכתבו אע"פ דלא שייכה במילה מ"מ פירכא היא, עכ"ל. וצ"ל דגם בהיקש אמרינן כן.}}. (ירושלמי קדושין פ"א ה"א). '''לרשת אחזה. ''' הקיש הכתוב שדה אחוזה לעבדים, מה עבדים אתם קונים מהם ולא הם קונים מכם, אף שדה אחוזה אתם קונים מהם ולא הם מכם, מכאן שאין קנין לעובד כוכבים בא"י להפקיע מידי מעשר {{תוספת|רמ|אם קנה העובד כוכבים קרקע בא"י אין קנינו קנין רק לפירות ולא קנין הגוף להפקיע מחיוב מעשרות, ולכן ישראל הקונה ממנו חייב לעשר פירותיו. ומ"ש ולא הם קונים מכם הכונה היא שישראל הנמכר לעובד כוכבים אין גופו קנוי לו רק נקנה לעבודה. ולעיל ס"פ כ"ג בדרשה כי לי הארץ באה עוד דרשה בענין זה ושם בארנו זה.}}. (ירושלמי גיטין פ"ד ה"ט) '''לעולם בהם תעבדו. ''' יכול מדאתקשו עבדים לשדה אחוזה [לענין קנינים] אתקשו לחזרה ביובל, מה שדה אחוזה חוזרת לבעלים ביובל אף עבד כנעני חוזר לבעלים ביובל, ת"ל לעולם בהם תעבדו {{תוספת|רמא|הא דאתקשו לקנינים נתבאר בדרשה דלעיל. והנה לכאורה צ"ע בהכרח הראיה מלשון לעולם בהם תעבודו, והא כהאי גונא כתיב בעבד עברי ר"פ משפטים ועבדו לעולם ודרשינן לעולמו של יובל וא"כ ה"נ אפשר לפרש כן, וי"ל משום דגם התם לולא כתיב ביובל ושבתם איש אל אחוזתו וגו' להורות על עבדים שיצאו לחירות, כמבואר לעיל ריש פרשה זו היינו מפרשים שם ג"כ ועבדו לעולם – לעולם ממש, וא"כ הכא דליכא מעוטא קיים הפירוש – לעולם ממש.}}. (קדושין כ"ב ב') '''לעולם בהם תעבדו. ''' תניא, ר' עקיבא אומר, לעולם בהם תעבדו – חובה {{תוספת|רמב|דריש כן מיתור לשון זה וכ"מ בתו"כ דדריש לעולם בהם תעבודו אין לך בהם אלא עבודה, ר"ל שכל עיקרם אינה אלא לתכלית עבודה ולכן אסור לשחררם, והוא ע"ד הדרש דדרשינן בפ' נח עה"פ ויום ולילה לא ישבתו, יעו"ש. – ועיין בחידושי הרשב"א ריש פ"ק דשבת דמי שחציו עבד וחציו בן חורין [כגון שהיה עבד של שני שותפים ושחררו אחד] אין בו העשה דלעולם בהם תעבודו ומותר לשחררו [ע' בדרשה הבאה], ורבים תפסו עליו מסוגיא דגיטין ל"ח א', מהא דפריך שם על אביי, דס"ל דאפי' היכי דאפשר לתקן ע"י השיחרור דבר איסור ג"כ אסור לשחררו, ופריך מהא דאמר ר' יצחק מעשה באשה אחת חציה שפחה וחציה בת חורין שנהגו בה מנהג הפקר וכפו את רבה ושחררה כדי שתוכל להנשא ולא ינהגו בה מנהג הפקר, ולדברי הרשב"א קשה מאי קושיא מעובדא זו, דהא כיון דהיתה חציה שפחה וחציה בת חורין הלא ליכא בה כלל החיוב דלעולם בהם תעבודו, ונתפרסמה קושיא זו בעולם התורה ולא ראיתי בישוב דבר זה דבר מתקבל. ואמנם אע"פ דבכלל אין אנו אחראין בישוב קושיא זולת על חכמי התלמוד, אך בדבר קושיא זו ראוי לשים לב לישבה, יען כי הסברא הפשוטה נוטה מאוד לחידוש דינו של הרשב"א, משום דדינו של חציו עבד וחציו בן חורין הוא כנודע שעובד את רבו יום אחד ואת עצמו יום אחד [ע' גיטין מ"א א'], וא"כ הלא אי אפשר לקיים בו כלל לעולם בהם תעבודו, כמבואר בדרשה הבאה, וא"כ איך יתכן שיהיה אסור לשחררו, אחרי דאיסור שחרור בא מכח המצוה דלעולם בהם תעבודו, כמבואר בדרשה הבאה, וא"כ אחרי דנפל היסוד ממילא אין קיום לתוצאת בנינו. ולכן נראה לומר בישוב הקושיא, דבשפחה כזו שהיתה מתנהגת שלא כשורה קיימא המצוה דלעולם בהם תעבודו אף היכי כשהיא חציה בת חורין, וטעם הדבר משום דגם בבן חורין גמור שאינו מתנהג כשורה מותר לשעבד בו כמבואר בב"מ ע"ג ב' ובדרשה בסמוך, וא"כ כש"כ בחציו עבד, ולפי"ז שפיר מקשה על אביי, יען כי בחציו עבד וחציו ב"ח כזה נוהגת המצוה דלעולם בהם תעבודו כמו בעבד גמור, משא"כ בסתם חצי עבד וחצי בן חורין וכדברי הרשב"א, ודו"ק.}}. (גיטין ל"ח ב') '''לעולם בהם תעבדו. ''' תניא, אמר רב יהודה אמר שמואל, כל המשחרר עבדו עובר בעשה, דכתיב לעולם בהם תעבדו {{תוספת|רמג|ס"ל כר"ע בדרשה הקודמת דלעולם בהם תעבודו הוי חובה ולא רשות. והנה לדינא קיי"ל דמותר לשחררו לדבר מצוה ואפילו רק למצוה דרבנן, וטעם הדבר שמצוה דרבנן דוחה חיוב עשה דאורייתא כתב הר"ן משום דעשה דלעולם בהם תעבודו לא עשה גמורה היא. ויש מפרשים מפני שלא אמרה תורה לעולם בהם תעבדו אלא משום שלא יתנו להם מתנת חנם כענין שכתוב בעובדי כוכבים (פ' ואתחנן) ולא תחנם, וכיון דאיכא מצוה שוב לאו משום חנינה דידהו קעביד אלא לצורך עצמו לקיים המצוה. ובזה ניחא מה שקשה לכאורה האיך קי"ל בגיטין מ' א' האומר בשעת מיתתו פלונית שפחתי עשתה לי קורת רוח אל ישתעבדו בה כופין את היורשים לשחררה, ואם נימא דמ"ע גמורה היא קשה האיך עוקרין מ"ע דאורייתא משום מצוה לקיים דברי המת דהוי רק מדרבנן, אלא ודאי כמש"כ הר"ן דלאו מ"ע גמורה היא, וגם לפי הסברא השניה שרק משום לא תחנם אסור ניחא ג"כ, דהכא כיון שרוצה לשחררה משום שעשתה לו קורת רוח, שוב אינו עושה בזה מתנת חנם רק לצורך חובת עצמו. והנה יש הרבה לפלפל בפרט זה, אך מפני שכבר האריכו בזה בהרבה ספרי אחרונים קצרנו בזה כאן.}}. (שם שם) '''לעולם בהם תעבדו. ''' אמר שמואל, לעולם בהם תעבדו, לעבודה נתתיו ולא לבושה {{תוספת|רמד|מפרש התם לענין הבדיקה באמהות כנעניות להבחין סימני גדלות עפ"י גידול וניתוח האברים, והן מתביישות בכך, ואמר על זה דשמואל בדק באמתיה ויהב לה ד' זוזי דמי בושתה, וכן לא היה מפקירן עם עבדיו כדי שלא יתביישו אלא מייחד להון ומוסרן בדרך כבוד, משום דלטעמיה אזיל דס"ל דאסור לבייש עבדים כנענים, דדריש לעולם בהם תעבודו, לעבודה נתתיו ולא לבושה. וכתבו התוס' דהא דיהב דמי בושתה הוא רק כדי להנצל מעונש, דהא ר' יהודה ס"ל (ב"ק פ"ז א') אין לעבדים בושת, ואפי' למ"ד יש לעבדים בושת הוי לרבו, עכ"ל. ואיני מבין דבריהם, דאם דינא הכי שאין לעבדים בושת מה עונש יש בזה, וגם בכלל איך אפשר לומר שיסבור שמואל אין לעבדים בושת, והא הוא דריש דרשה גמורה לעבודה נתתיו ולא לבושה, הרי מבואר מפורש שיש לעבדים בושת. אבל לולא דברי התוס' היה אפשר לקיים הדין והדרשה גם יחד, בחילוק הענינים עפ"י סברא אחת, דהא דאין לעבדים דין בושת איירי כשהבעלים חובלים בו מחמת עבודה, כגון שלא רצה לעבוד או שקלקל עבודה וכדומה, ואם באחרים שביישו איירי ביחד עם חבלה, ומתוך שמשלם לו עבור החבלה לא נחשב אצלו הבושת, והדרשה לעבודה נתתיו ולא לבושה איירי בביוש שלא מחמת עבודה כלל, והיינו בדבר וענין שאינו נוגע כלל לעבודה וגם לא בחבלה, וכעין עובדא דשמואל בבדיקה, ובב"ק איירי בבושה שמחמת עבודה או חבלה, ולפי"ז עולה הכל יפה, וזו גם סברא רצויה ומקובלת מאד, אך לפי"ז יתחדש דין מחודש בדין אין לעבדים בושת, ולא מצאתי זכרו בפוסקים, ודו"ק.}}. (נדה מ"ז א') '''ובאחיכם. ''' תניא, מניין שאם ראית לאדם שאינו נוהג כשורה שאתה רשאי להשתעבד בו, ת"ל לעולם בהם תעבדו ובאחיכם {{תוספת|רמה|דריש ובאחיכם מוסב אדלעיל לעולם בהם תעבודו, ר"ל שגם באחיכם תעבודו אם אינו נוהג כשורה, ודריש כן משום דהלשון ובאחיכם וגו' אין מקומו כאן, דאם איירי בעבד עברי הלא כבר כתיב ביה (פ' מ"ג) לא תרדה בו בפרך, ואם בבן חורין, מהיכי תיתא שיעבוד בו שלא לרצונו, ואם מרצונו, הלא שרי, כמבואר בסמוך, ולנן דריש כמש"כ.}}, יכול אפילו אם נוהג כשורה, ת"ל ובאחיכם בני ישראל איש באחיו לא תרדה בו {{תוספת|רמו|ר"ל שתתנהגו באחוה.}}. (ב"מ ע"ג ב') '''איש באחיו. ''' אין לי אלא איש באיש, איש באשה, אשה באיש מניין, ת"ל איש באחיו – מכל מקום {{תוספת|רמז|מדתלה הכתוב מניעת הדבר בקרבת האחוה ממילא גם הנשים בכלל. וברש"י בפסוק זה הביא דרשה איש באחיו להביא נשיא בעמיו ומלך במשרתיו שלא לרדות בפרך, וכנראה מפרש לשון איש מלשון גדולה, ובלשון חז"ל (יומא י"ט א') אישי כהן גדול, וכלל הדרשה נראה דהוא עפ"י מ"ש בסנהדרין ז' ב' מניין לדיין שלא יפסע על ראשי עם קודש וכו', אך לא ידעתי איפא מצא רש"י דרשה זו, כי איננה לא בתלמוד ולא בתו"כ.}}. (תו"כ) '''לא תרדה בו. ''' בו אי אתה רודה בפרך אבל אתה רודה בבן חורין בפרך {{תוספת|רמח|אחרי שמקבל עליו זאת מרצונו מפני הנאת תשלום גמול וכדומה, ודריש כן מיתור לשון זה, דהא כבר הזהיר כן על זה לעיל בפ' מ"ג.}}. (שם)
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף