עריכת הדף "
תורה תמימה/ויקרא/כא
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ז == '''אשה זונה. ''' אין זונה אלא גיורת ומשוחררת ושנבעלה בעילת זנות {{תוספת|מה|ר"ל אין זונה האסורה לכהן אלא כל שאינה בת ישראל, ואפילו לא נבעלה או אפילו נתגיירה או נשתחררה פחותה מבת ג' שנים דאינה ראויה לביאה, בכ"ז נחשבת כזונה ואסורה לכהן מפני שבאה מעובדי כוכבים השטופים בזימה, וכן זו שנבעלה לאדם שאסורה לו בין באיסור חייבי כריתות או מיתת ב"ד בין באיסור חייבי לאוין ועשה השוין בכל ואינן מיוחדין לכהן, כגון גר עמוני ומואבי [דאסורין לבא בקהל] מצרי ואדומי [עד דור שלישי ואתיין מכח עשה דור שלישי יבא] כותי חלל ונתין דאסורין בלא תתחתן וממזר [בלא יבא בקהל], וכל אלה שבאו על כהנת לויה וישראלית פסלוה מן הכהונה, וכן הנבעלת לחלל אע"פ שאינה אסורה לו מ"מ פסולה לכהונה [ועי' בתוי"ט פ"ו מ"ו דיבמות], וע"ע לקמן בפסוק ובת כהן כי תהיה לאיש זר השייך לענין זה. הנה זו היא דעת רש"י בסוגיא כאן ודעת רמב"ם פי"ח ה"א מאס"ב דזונה נקראת גם הנבעלת לחייבי לאוין ועשה, אבל התוס' כאן וראב"ד בהשגות שם ורא"ש בפ"ו דיבמות ס"ל דאין זונה הפסולה לכהונה אלא הנבעלת לחייבי כריתות ומיתת ב"ד מפני שאין קדושין תופסין בהם, או לעובד כוכבים ועבד שאין בהם קדושין, כפי שיתבאר לקמן בפסוק ובת כהן כי תהיה אלמנה, אבל הנבעלת לחייבי לאוין ועשה אינה נקראת זונה מפני שקדושין תופסין בהן ומותרת לכהונה, והה"מ שם טרח למצוא סמוכין לדעת הרמב"ם ודעמיה. ואני תמה, שהרי כמה וכמה סוגיות מוכיחות מפורש כדעת רש"י ורמב"ם, כמו המשנה יבמות נ"ג ב' הבא על אחת מכל עריות שבתורה או פסולות כגון אלמנה לכה"ג גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ממזרת ונתינה לישראל בת ישראל לנתין וממזר פסולה, הרי מפורש דהנבעלת לחייבי לאוין פסולה לכהונה וכן המשנה כתובות י"ג א' ראוה מדברת וכו' הרי זו בחזקת בעילה לנתין ולממזר וכו' וחזקה זו היא לענין שתפסל לכהונה, כמבואר שם. ולא ידעתי באמת איך יכלכלו תוס' וראב"ד ודעמם סוגיות אלו ועוד כאלו, אם לא דנימא דאתיין כמ"ד אין קדושין תופסין בחייבי לאוין, אבל זה דוחק גדול, שהרי לא קיי"ל כמ"ד זה, ואיך נוקים המשניות שלא אליבא דהלכתא, וע' בתוס' גיטין פ"ט א' ד"ה בעולה, וצ"ע רב. – ודע דהנרבעת לבהמה אינה נקראת זונה לענין שתפסל לכהונה, משום דאין זנות לבהמה, ויתבאר זה אי"ה לפנינו בפ' תצא בפסוק לא תביא אתנן זונה, ועי' יבמות נ"ט ב', וכן הבא על הנדה לא עשאה זונה לענין שתפסל לכהונה ואע"פ שהיא בכרת. וטעם הדבר כתב הרמב"ם בפ' י"ח ה"א מאס"ב מפני שאינה אסורה להנשא לו, והה"מ ריש פי"ח מאס"ב טרח למצוא מקור לטעם זה שנתן הרמב"ם, ובאמת כדבריו מבואר מפורש בתמורה כ"ט ב', אמר רב, אחד אתנן זכר ואחד אתנן כל עריות חוץ מאתנן אשתו נדה, מאי טעמא זונה כתיב והא לאו זונה היא, ע"כ. ובארנו שם דל"ל דזונה היא המופקרת לזנות דהא כל העריות אינן מופקרות לזנות ומה נשתנו מנדה, ואם נפרש זונה כל שביאתה ביאה אסורה קשה הלא גם ביאת נדה אסורה, ולכן צריך לפרש דזונה נקראת כל שנשואיה לו באיסור, ולכן כל העריות שאין קידושין תופסין בהן נקראות זונה, משא"כ נדה קיי"ל שקדושין תופסין בה כמבואר לפנינו ס"פ מצורע בפסוק ותהי נדתה עליו, לכן לא נקראת זונה. והנך רואה שדברים אלה ראה הרמב"ם וכתב תמציתן, ולכן אחרי דגם כאן לענין פסול כהונה כתיב זונה וכפי המבואר אין נדה בכלל זונה ממילא כשרה נדה לכהונה, וע"ע מש"כ ס"פ מצורע שם, ודו"ק.}}. (יבמות פ"א א'). '''וחללה. ''' איזו היא חללה – כל שנולדה מפסול כהונה {{תוספת|מו|כגון כהן הדיוט שבא על הזונה ועל הגרושה וכהן גדול גם על האלמנה והבעולה הוו בניה חללים, ואפי' אם ילדה לאחר אך מכיון שנתחללה שוב הוו בניה חללים.}}. (קדושין ע"ז א'). '''לא יקחו. ''' ואפילו בהעראה, מאי טעמא, ילפינן קיחה קיחה מחייבי כריתות {{תוספת|מז|דכתיב ס"פ אחרי ואשה אל אחותה לא תקח וגו', וסיים שם כי כל אשר יעשה מכל התועבות האלה ומקשינן שם כל העריות לנדה, מה נדה בהעראה כדכתיב את מקורה הערה וגם היא מחייבי כריתות אף כל חייבי כריתות בהעראה, וה"נ כן.}}. (יבמות נ"ד א'). '''לא יקחו. ''' כתיב לא יקחו [וקרינן] לא יִקָחו, מלמד שהאשה מוזהרת על ידי האיש {{תוספת|מח|היינו היכי שהוא מוזהר עליה כגון כהן הדיוט בגרושה או כה"ג באלמנה וכן ממזר בישראלית שמוזהר על לא יבא בקהל [עי' תוס' כתובות כ"ד א' ד"ה אבל], אבל היכי שהוא אינו מוזהר כגון חלל בכשרה וכן גר בממזרת וכהנת אין היא מוזהרת להנשא להם. ומה שהעתקנו דממשמעות הדרשה מדקרינן לא יקחו בקמ"ץ הקו"ף, כ"מ מתוס' יבמות ה' א'. אבל הרמב"ם פי"ט הי"א מאיסו"ב סמך דין זה על הדרשה המובאה ריש פרשה זו בני אהרן ולא בנות אהרן. ולכאורה קשה שהניח דרשת הגמ' כאן במקום דין זה, ויותר מזה שהרי בקדושין ל"ה א' מסיק הגמ' דדרשה בני אהרן ולא בנות אהרן לא קאי אכולה פרשה רק אדין דטומאה, וא"כ איך סמך דרשה זו אדין זה. אמנם כבר כתבנו כ"פ בחבורנו דדרך הרמב"ם להסמיך דרשה אף שנדחת בגמ', אך אם נראה לו פשוטה יותר ואין נ"מ לדינא, וכתבנו מזה בפ' שמיני (י' ו') ובס"פ אחרי.}}. (יבמות פ"ד ב'). '''ואשה גרושה. ''' בין מן האירוסין בין מן הנשואין {{תוספת|מט|עיין מש"כ לקמן בפסוק י"ד בדרשה אלמנה וגרושה מה ששייך לדין זה, ותימא בעיני על הרמב"ם פי"ז הי"א מאיסו"ב שהשמיט הפשוט ומפורש בגמ', ובעל עין משפט ציין בטעות, יעוי"ש, וצע"ג.}}. (שם נ"ט א'). '''ואשה גרושה. ''' אין לי אלא גרושה, חלוצה מניין ת"ל ואשה, יכול אף צרת חלוצה כחלוצה, ת"ל ואשה גרושה מאישה, מי שגירושיה ביד אישה, יצתה צרת חלוצה שאין גירושיה ביד אישה {{תוספת|נ|מ"ש ת"ל ואשה י"ל דמדייק מדלא כתיב וגרושה כמו לקמן אלמנה וגרושה, ודריש שבא לרבות חלוצה שגם היא כעין גרושה שהיבם ממאן לקחתה. אמנם מבואר בגמ' (יבמות כ"ד א') דדרשה זו אסמכתא היא וחלוצה אינה אסורה אלא מדרבנן. ומ"ש מי שגירושיה וכו', ר"ל שלא נתגרשה מן היבם אלא ע"י צרתה, כי ענין צרת חלוצה הוא שהיה להמת שתי נשים, אחת אסורה לחלוץ משום קורבת עריות ואחת כשרה, דכיון שהאסורה משום עריות פטורה נפטרת גם השניה. ודע דנראה לומר בעיקר טעם הדבר שפסלה התורה גרושה לכהן וכללה ביחד את הזונה ואת החללה, משום דמעיקר דין התורה עיקר גירושין היה מפני ערות דבר [משום זנות] וכפשטות לשון הכתוב בפ' תצא כי מצא בה ערות דבר, וא"כ הוי הגרושה בערך אחד עם זונה, ומדוייק לפי"ז מה שסיים כאן בטעם האיסור גרושה כי קדוש הוא לאלהיו, ר"ל ואין מן הנמוס והכבוד שיקח גרושה שנתגרשה מחמת זנות, ודו"ק.}}. (תו"כ). '''גרושה מאישה. ''' נתן לה גט ואמר לה הרי את מגורשת ממני ואי את מותרת לכל אדם נפסלה לכהונה, דכתיב ואשה גרושה מאישה אפילו לא נתגרשה אלא מאישה לא יקחו {{תוספת|נא|פשוט דמדייק יתור לשון מאישה, ובגמ' מבואר דזה נקרא ריח הגט שפוסל בכהונה, ר"ל אע"פ שלא הותרה בגט זה מ"מ נפסלה לכהונה. ומטעם זה כתב הרשב"א בתשובה ס"ס תק"נ דאפי' נתגרשה רק משום שיצא עליה קול קדושין בעלמא אע"פ שברור שאין ממש באותן הקדושין ורק משום חומרא בעלמא הצריכוה גט אפ"ה פסולה לכהונה. ועי' באה"ע סי' ו' ס"א ומש"כ בדרשה הסמוכה מה ששייך לדין זה.}}. (יבמות נ"ב א'). '''גרושה מאישה. ''' הרי שאמרו לה מת בעלך ונתקדשה ואח"כ בא בעלה אעפ"י שנתן לה האחרון גם, לא פסלה מן הכהונה, דכתיב ואשה גרושה מאישה, מאישה ולא מאיש שאינו אישה {{תוספת|נב|מפני שמדינא א"צ גט כיון דלא תפסו בה קדושין. ועיין מש"כ באות הקודם בשם הרשב"א דהיכי שהצריכוה גט משום קול קדושין שיצא עליה אע"פ שברור שאין ממש באותן הקדושין בכ"ז פסולה לכהונה. ולכאורה צ"ע מאי שנא מדהכא, ויש לחלק קצת דהתם אלו היה הקול אמת היו הקדושין גמורים ותופשים, משא"כ הכא דלכתחלה אין שום תפיסה בהקדושין, ובכ"ז לדעתי דין זה צ"ע, ועי' בבית מאיר לאה"ע סי' ק"נ ס"ג.}}. (שם צ"ב א').
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף