עריכת הדף "
תורה תמימה/ויקרא/כא
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== יח == '''כי כל איש. ''' מה תלמוד לומר, לפי שנאמר זרע אהרן, אין לי אלא זרעו, אהרן עצמו מניין, ת"ל כי כל איש אשר בו מום {{תוספת|קטז|פירש רמב"ן דבכל פרשת קרבנות כתיב דבר אל אהרן ואל בניו, לפי שמצוה על הקרבנות שהיא להם לתפארת, אבל בפרשה זו המדברת על המומין אלו היה אומר דבר אל אהרן ואל בניו היה צ"ל איש מכם לדורותיכם וגו', והיה גנאי לאהרן שיתנו אם יהיה בו מום, כי לא נאה לקדוש ה' שיהיה בע"מ, וכן בצרעת וזוב תפס זרע אהרן ורק ברמז דרש אהרן עצמו מפסוק והוא צרוע או זב (לקמן כ"ב ד').}}. (שם). '''אשר בו מום. ''' אין לי אלא בעל מום קבוע, בעל מום עובר מניין, ת"ל כי כל איש אשר בו מום {{תוספת|קיז|דבזה חלוק לשון אשר יהיה בו מום מלשון אשר בו מום, כי לשון אשר יהיה מורה על ההויה התמידית, דהיינו מום קבוע, משא"כ לשון אשר בו מום כולל כל שבו מום ואפילו מום עובר.}}. (שם). '''איש עור. ''' ת"ר, עור – בין סומא בשתי עיניו בין סומא באחת מעיניו, חורוור והמים הקבועין מניין ת"ל איש עור {{תוספת|קיח|החורוור הוא זה שיש לו טפות לבנות שבעין ומונעות הראיה, ומים הקבועים הוא זה שעיניו נוטפות וזולגות מים תמיד, ומתוך כך מונעות הראיה, והאי הקבועין קאי גם אחורוור. ויתכן דנפקא ליה מדלא כתיב סתם עור, וכמו כל שמות התוארים, חכם, צדיק, רשע, ולא כתיב איש חכם, איש צדיק, איש רשע, ומדכתיב כאן איש עור, משמע אף דהעין בעצמה אינה עורת, רק האיש הוא עור מפני דברים שבעין המונעות הראיה כמו שחשב ג"כ פסול.}}. (בכורות מ"ד א'). '''או פסח. ''' בין חגר בשתי רגליו בין חגר ברגלו אחת {{תוספת|קיט|דמצינו דכתיב (שמואל ב ט׳:י״ג) והוא פסח שתי רגליו, ומדמפרש שתי רגליו משמע דסתם פסח נקרא אפילו פסח ברגל אחת.}}, רגלו חלולה ועקומה ודומה למגל מניין, ת"ל או פסח {{תוספת|קכ|רגלו חלולה הוא שאמצעה גבוה מעל הארץ ונמצא כשעומד עומד על עקבו ועל אצבעות רגליו, ודומה למגל הוא שנמצא פס רגלו שיש בו האצבעות עם עקבו כאלו הם שני ראשי הקשת. וטעם הדיוק משום דהיה יכול לכתוב עור ופסח, והיה הו' – ו' המחלק, ומדכתיב או פסח בא לרבות כל דדמי לפסח, וזה הוא טעם כל הדרשות שבסמוך מרבוי או.}}. (תו"כ). '''או חרום. ''' ת"ר, חרום זה שחוטמו שקוע {{תוספת|קכא|יתבאר ע"פ מ"ש ביבמות ק"כ א' שעיקר יופי הפנים הוא החוטם, וכשניטל החוטם מבין העינים נשחת ונשתנה כל הפנים. ומפרש חרום מלשון והחרמתי את עריהם והיינו שהפנים נחרם ונחרב, והיינו שחוטמו שקוע ומוטבע, ושיעור החירום מבואר במשנה שכוחל שתי עיניו כאחת ר"ל שאין כל מקום בולט בין העינים.}}, חוטמו סולד, חוטמו בולם, חוטמו נוטף מניין, ת"ל או, חרום {{תוספת|קכב|חוטמו סולד הוא שקצר בארכו, כ"פ רש"י, ובערוך פי' בע"א. וחוטמו בולם הוא שנסתמו נקביו, וחוטמו נוטף הוא ארוך ותלוי מלמטה משפתו, ומרבה כולם מלשון או כמש"כ לעיל אות ק"כ.}} [בכרות מ"ג ב']. '''או שרוע. ''' שרוע זה שנשמטה ירכו {{תוספת|קכג|הוא מלשון כי קצר המצע מהשתרע, כי ע"י שמוטת הירך יתארך הרגל יותר מן הצורך, והיינו בוקא דאטמא דשף מדוכתיה שמבואר בחולין נ"ד ב', וכ"ה הלשון במשנה בכורות מ' א', אבל בגמרא שם הלשון שרוע שנשתרבבה ירכו ופירש"י בלא איעכל ניבי', דאל"ה טריפה נמי הוי כדאיתא בחולין שם האי בוקא דאטמא דשף מדוכתיה טריפה, והני מילי דאיעכל ניבי', והתוס' הקשו לפירושו דהא איכא מאן דטריף התם אפילו לא איעכול וגם בלא איפסק [ור"ל, וא"כ קשיא לדידיה מתניתין], ולכן כתבו דכאן איירי שנשמטה מתחלת ברייתה, עכ"ל. ותמיהני שלא הביאו ראיה מפורשת לדבריהם מתמורה ז' א' דשם מפורש דשרוע הוי מום מעיקרו היינו מתחלת ברייתו. אך עם כ"ז לא ידעתי מה יועילנו הא דאיירי כאן בנשמטה מתחלת ברייתה, כי האם אין טריפה בנולדה בטריפות, והלא מפורש אמרינן בחולין ע"ד א' ובכ"מ הרי שנולדה מן הבטן וכו', וצ"ע. ובדבר עיקר קושית תוס' על רש"י – הנה כנראה מחידושי הרשב"א בחולין שם היה לרש"י גירסא אחרת שלפיה לא קשה קושית התוס', יעו"ש ואין כאן המקום להאריך.}}, פוקה יוצא מגודלו {{תוספת|קכד|שיש בליטת עצם מאגודל ידו או מאגודל רגלו.}}, עקבו יוצא לאחוריו {{תוספת|קכה|שע"י זה רגלו עומד באמצע הפרסה חצי פרסה בולט לפניו וחצי' לאחריו.}}, פרסתו רחבה כשל אווז מניין {{תוספת|קכו|שהפרסה קלושה ועגולה שאין ארכה יותר על רחבה}}, ת"ל או שרוע {{תוספת|קכז|עיין מש"כ לעיל אות ק"כ וצרף לכאן, וע' בבכורות מ"ה א'.}}. (תו"כ).
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף