עריכת הדף "
תורה תמימה/ויקרא/ו
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== יג == '''זה קרבן אהרן ובניו. ''' תניא, זה קרבן אהרן ובניו, יכול יהיו אהרן ובניו מקריבין קרבן אחד, ת"ל אשר יקריבו לה', אהרן בפני עצמו ובניו בפני עצמן {{תוספת|סז|ר"ל דביום המשחם מביאים גם הם מנחת חינוך, וטעם הדיוק הוא כיון דכללם הכתוב בלשון יחידי, זה קרבן, הו"א דבאמת מביאין קרבן אחד לכולם ת"ל אשר יקריבו.}}. (מנחות נ"א ב'). '''קרבן אהרן ובניו. ''' תניא, בניו אלו כהנים הדיוטים, או אינו אלא כהנים גדולים, כשהוא אומר (פ' ט"ו) והכהן המשיח תחתיו מבניו יעשה אותה הרי כהן גדול אמור, הא מה אני מקיים בניו – אלו כהנים הדיוטים {{תוספת|סח|ר"ל דגם בניו כהנים הדיוטים מביאים מנחה כשמתחנכים לעבודה וכמש"כ בסמוך.}}. (שם שם). '''קרבן אהרן ובניו. ''' דרש רב נחמן בר רב חסדא, זה קרבן אהרן ובניו ביום המשח אותו, וכי מה למדנו לבניו ביום המשחו {{תוספת|סט|נראה כונת הקושיא, כיון דמשיחה היא רק בכהן גדול וכהנים הדיוטים אין נמשחים אלא רק מביאים מנחת חינוך, כפי שיתבאר בסמוך, א"כ מאי שייך כאן בענין משיחה להזכיר בניו, דהא דאיתא בפ' פקודי ומשחת אותם כאשר משחת את אביהם, אין הכונה משיחה ממש, אלא רק הזיה משמן המשחה ולא יציקה כמו באהרן [עיין במ"ר פ' נשא פ' י"ב], ואין לומר דהאי ובניו דכתיב כאן פירושו בניו שיהיו אחריו כהנים גדולים, דזה מפורש כתיב בפסוק הסמוך והכהן המשיח תחתיו מבניו.}} אלא מקיש חנוכו להמשחו, מה המשחו רבוכה אח חנוכו רבונה {{תוספת|ע|ר"ל מקיש מנחת חינוך שמביא כהן הדיוט בהתחנכו לעבודה למנחה שמביא כה"ג בהמשחו, מה מנחת משיחה מרבכת כפי שיתבאר בסמוך בפ' מרבכת, כך המנחה שמביא כה"ד צריכה להיות מרבכת, והרבותא בזה, משום דלא כל המנחות הן רבוכות, כמו לחמי נזיר שמביא ביום תגלחתו, קמ"ל דמנחת חינוך של כה"ד היא רבוכה.}}. (שם ע"ח א'). '''ביום המשח. ''' מלמד שאין כהן גדול נמשח אלא ביום {{תוספת|עא|יתכן דמדייק דהא כיון דקיי"ל ביומא ה' א' דהמשיחה נמשכת שבעת ימים וכמפורש בפסוק בפ' תצוה, א"כ לא הול"ל כאן ביום המשחו, דמשמע דרק יום אחד נמשח, אלא הול"ל בעת או בזמן המשחו, ומדכתיב ביום דריש שבא לרמז שהמשיחה תהיה ביום.}}. (תו"כ). '''ביום המשח אותו. ''' אותו – מלמד שאחד מושחין ואין מושחין שנים, מאי טעמא, א"ר יוחנן, משום איבה {{תוספת|עב|שלא יהיה בהם קנאה, וטעם הדיוק פשוט, משום דדי היה לומר ביום המשחו. ובתו"כ מבואר דאין מושחין שני כהנים גדולים ביום אחד, משמע רק ביום אחד אין מושחין אבל בזמן אחד מושחין, אך מלשון הירושלמי שהבאנו משמע דלעולם אין מושחין שני כה"ג כאחד, ובאמת כן צ"ל לפי הטעם שמפרש משום איבה, דלפי"ז אין נ"מ אם ביום אחד אם לאחר כמה ימים, וגם אין לומר דהתו"כ מדייק הלשון ביום, דהא לשון זה אצטריך לדרשה הקודמת שלפנינו, לכן נ"ל דאשיגרא דלישנא הוא בתו"כ ביום אחד אלא ר"ל בעת ובעונה אחת. והרמב"ם בפ"ד הט"ו מכלי המקדש כתב אין מושחין שני כהנים גדולים כאחד. וכ"מ הראה מקור לתו"כ, ולפי מש"כ נראה דכיון הרמב"ם לדרשת הירושלמי, מדלא כתב מפורש ביום אחד, כלשון התו"כ, ודו"ק.}}. (ירושלמי יומא פ"א ה"א). '''מנחה תמיד. ''' נאמר תמיד במנחת חביתין ונאמר תמיד בלחם הפנים, מה לחם הפנים שתים עשרה חלות אף מנחת חביתין שתים עשרה חלות {{תוספת|עג|מנחת חביתין היא מנחת מחבת שמביא הכה"ג בכל יום, ומשום דנאפת במחבת קרויה מנחת חביתין. והא דלחם הפנים בא שתים עשרה חלות מפורש ס"פ אמור. ועיין לקמן בפסוק ט"ו באה דרשה כזו מבבלי מנחות ע"ו א' בגז"ש חקה חקה מלחה"פ, והקשו התוס' שם וז"ל, תימא דבפ"ק דרשינן חקה דחביתין ובהקומץ רבה דרשינן חקה דלחה"פ, עכ"ל. וכונת קושיתם שאין גז"ש זו מופנית, ויתכן לומר דמטעם פרכא זו נד הירושלמי מדרשת הבבלי ומצא לו גז"ש אחרת.}}. (שם שם). '''מנחה תמיד. ''' מלמד שכהן גדול מביא עשירית האיפה מיום שנמשח עד עולם, דכתיב מנחה תמיד {{תוספת|עד|ר"ל לא ככהן הדיוט שמביא רק פעם אחת בעת שמתחנך לעבודה, אלא בכל יום מימי חייו.}}. (תו"כ). '''מחציתה. ''' תניא, ר' יוחנן אומר, חביתי כהן גדול אינן קדושות לחצאין, מאי טעמא, דאמר קרא מנחה מחציתה, הבא מנחה ואח"כ חציהו {{תוספת|עה|ר"ל אם הביא חצי עשרון בפ"ע בבקר וחצי עשרון בפ"ע בערב אינו קדוש אלא צריך להביא עשרון שלם ולחצהו, וכפי שיתבאר עוד. ומה שמכונים אלה הי"ב חלות בשם חביתין הוא ע"ש שנאפות במחבת.}}. (מנחות ח' א'). '''מחציתה בבקר וגו'. ''' ת"ר, מחציתה בבקר ומחציתה בערב, מלמד שמחצה משלם הוא מקריב, הא כיצד, מביא עשרון שלם וחוצהו ומקריב מחצה בבקר ומחצה בערב {{תוספת|עו|ר"ל אינו מביא חצי עשרון בבקר וחצי עשרון בערב אלא מביא בבקר עשרון שלם וחוצהו ומקריב ששה חלות בבקר וששה בערב, ודריש כן מלשון מחציתה דמשמע חצי מעשרון שלם שישנו לעין, וזה יצוייר רק כשמביא מתחלה עשרון שלם, ואם היתה הכונה שיביא מביתו חצי עשרון סולת בבקר וחצי בערב הול"ל מחצית בבקר ומחצית בערב ולא מחציתה ומחציתה, ולרמב"ם פי"ג ה"ב מקרבנות חוצה כל חלה לחצאין ומקריב י"ב חצאין בבקר וי"ב חצאין בערב, והאריכו בזה המפרשים ולא הכריעו הדבר.}}. (שם ג' ב'). '''מחציתה בבקר וגו'. ''' ת"ר, נטמא מחצה של בין הערבים או אבד יכול יביא ערבית חצי עשרון מביתו ויקריב, ת"ל מחציתה בבקר ומחציתה בערב – מחצה משלם הוא מקריב לפכך מביא עשרון שלם וחוצהו ומקריב מחצה ומחצה אבד {{תוספת|עז|כמש"כ בדרשה הקודמת, ומסיים בגמרא נמצאו שני חצאים קרבים ושני חצאים אובדים, והפי' אובדים ר"ל שיפסל בלינה וישרף אח"כ.}}. (מנחות נ' ב'). '''מחציתה בבקר וגו'. ''' ת"ר, כהן גדול שהקריב מחצה שחרית ומת ומינו אחר תחתיו, יכול יביא חצי עשרון מביתו או חצי עשרונו של ראשון, ת"ל ומחציתה בערב, מחצה משלם הוא מקריב, לפיכך מביא עשרון שלם וחוצהו ומקריב מחצה ומחצה אבד {{תוספת|עח|כמש"כ בדרשה הקודמת. ולכאורה הכונה פשוטה דמדייק מלשון מחציתה ומחציתה דמורה על מחצית משלמה שהיתה כבר, מדלא כתיב מחצית בלא ה' וכמש"כ באות ע"ו, אבל רש"י פירש דמדייק מן ו' דומחציתה, דו' רבויא הוא, ובאמת מוכרח פירושו מסוגיא דבסמוך בגמרא נ"א ב' דאמרו שם בדעתיה דר' שמעון דלא ס"ל דין זה, משום דו' לא דריש, ולפי"ז ממילא מבואר דדרשת ת"ק היא מיתור הו'.}}. (שם שם).
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף