עריכת הדף "
תורה תמימה/ויקרא/ב
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== א == '''ונפש. ''' תניא, הכל באים בשותפות {{תוספת|א|ר"ל כל קרבנות נדבה רשאים שנים להביא קרבן אחד, אבל בקרבן חובה לא שייך שותפות, כיון דכל אחד צריך כפרה, וממילא צריך כפרה שלמה, וכמ"ש בב"ק מ' א' דאי כופרא כפרה צריכים השותפים לשלם כ"א כופר שלם.}} דכתיב (פ' אמור) לכל נדריהם ולבל נדבותם אשר יקריבו, ולא סילק הכתוב אלא מנחה שנאסר בה נפש {{תוספת|ב|לכאורה משמע דמדייק לשון נפש שהוא לשון יחיד, אבל לפי"ז קשה דהא בריש פרשה הקודמת כתיב אדם כי יקריב, וכ"כ בפ' אמור כתיב איש כי יקריב, ובכ"ז קיי"ל דמביאין קרבן נדבה בשותפות. ולכן נראה דטעם הדיוק משום דכאן איירי באמצע הפרשה מענין קרבנות, בתחלה אמר אדם כי יקריב, ואח"כ מפרש אם עולה קרבנו, ואם מן העוף קרבנו, וכאן מפרש קרבן מנחה, הול"ל ואם מנחה קרבנו, וכמש"כ לקמן ואם זבח שלמים קרבנו, ואם תודה קרבנו, ומדכתב בסגנון מיוחד מדייק שבא לדרשה כמבואר. ודע דמתו"כ משמע דעיקר הדרשה כאן נפש ולא צבור קרבנו ולא שותפות, וכתבו התוס' בזבחים ה' ב' דבגמרא נקיט רק רישא דקרא.}}. (מנחות ק"ד ב'). '''ונפש. ''' מה נשתנית מנחה שנאמר בה נפש, אמר הקב"ה מי דרכו להביא מנחה עני – מעלה אני עליו כאלו הקריב נפשו לפני {{תוספת|ג|ואע"פ דבדרשה הקודמת דרשינן נפש למעט שותפות, אך אי משום זה הו"ל לכתוב אדם או איש כמו בעלמא.}}. (שם שם). '''ונפש. ''' לרבות כהן משיח שיביא מנחת נדבה {{תוספת|ד|הרבותא בזה דלא נימא כיון דאינו מביא מנחה על טומאת מקדש וקדשיו, הו"א דאין מביא גם מנחת נדבה קמ"ל. וקצת צ"ע לפי הדרשה הקודמת מי מביא מנחה עני והלא כהן משיח שהוא כה"ג שעליו נאמר והכהן הגדול מאחיו ודרשינן הגדול בעושר ואיך יביא קרבן עני. וי"ל דהא דעני מביא מנחה הרבותא היא לקרבן חובה, אבל לנדבה מביא גם עשיר מנחה.}}. (תו"כ). '''קרבן מנחה. ''' ת"ר, קרבן מנחה – מלמד שמתנדבין שמן {{תוספת|ה|מדייק מדלא מצינו בשאר הקרבנות שיהיו סמוכים למלת קרבן, קרבן עולה, קרבן שלמים, וגם כאן הו"ל לכתוב ונפש כי תקריב מנחה, ולכן דריש מיתור מלת קרבן דלא רק מנחה שלמה מביאין אלא אפילו שמן לבד, ותפס שמן מפני שבכ"מ הוא משותף למנחה כמו (פ' מצורע) למנחה ולוג שמן, ושיעור השמן שצריך להביא הוא לא פחות מלוג, דבציר מהכי לא חזי, מפני שגם הפחותה שבמנחה הוי עשרון סולת והיא טעונה לוג שמן כמבואר במנחות ק"ז ב'.}}. (זבחים י"א ב'). '''קרבן מנחה. ''' ת"ר, קרבן מנחה – מלמד שמתנדבין עצים, וכן הוא אומר (נחמיה י׳:ל״ה) והגורלות הפלנו על קרבן העצים {{תוספת|ו|הרי דשם קרבן יונת על נדבת עצים. והנה קבענו דרשה זו על הלשון קרבן מנחה אע"פ שבגמרא נרשם סתם קרבן יען דכן פירש"י דמכוין לפסוק זה, אבל בבאור רבנו גרשום מציין הכתוב דר"פ א' אדם כי יקריב מכם קרבן, ובאמת לפי הראיה שמביא מפ' קרבן העצים אין כל שייכות לדרשה זו עם הלשון קרבן מנחה אלא, עם שם קרבן סתם, וגם במשנה הרי עלי עצים אינו מדבר כלל במנחה וכמו הרי עלי זהב וכו'. ושיעור העצים שצריך להביא מבואר בסוגיא שלא יפחות משני גזירי עצים, והרע"ב פי"ג מ"ג דמנחות כתב הטעם משום דמעוט רבים שנים, אבל לדעתי אין זה מספיק, דא"כ למה יביא דוקא גזירים ולא עצים סתם [ע' זבחים ס"ב ב']. אבל האמת הוא משום דבעינן שיביא כשיעור הנחשב לעבודה שלמה מעבודת הקרבנות, כיון דמכונה זה בשם קרבן, ושני גזירי עצים הם אחת מן העבודות שבמקדש כמבואר ביומא כ"ב א', וזה הטעם ביין שמביא ג' לוגין, משום דג' לוגין הם שיעור הפחות שבנסכים כמבואר במנחות פ"ט א', וזהו הטעם בנודר שמן שמביא לוג אחד, משום דהפחות שבמנחה הוא עשרון סולת והיא טעונה לוג שמן וכמש"כ בדרשה הקודמת.}}. (מנחות ק"ו ב'). '''סלת יהיה קרבנו.''' תניא, א"ר יצחק, מה נשתנית מנחה שנאמר בה חמשת מיני טגון הללו {{תוספת|ז|סולת מחבת ומרחשת וחלות ורקיקין דמנחת מאפה, וכל דבר שיש בו שמן קרי טגון.}}משל למלך בשר ודם שעשה לו אוהבו סעודה ויודע בו שהוא עני, אמר לו, עשה לי מן חמשה מיני טגון כדי שאתה ממך {{תוספת|ח|ר"ל שכל כך חביב לפניו מנחת עני עד שיערב לו כביכול מיני מאכלים שונים ממין אחד, סולת ושמן.}}. (שם ק"ד ב'). '''ונתן עליה לבונה. ''' והדר כתיב והביאה אל בני אהרן הכהנים, מלמד שלבונה מביא מתוך ביתו {{תוספת|ט|צ"ע שלא אמר גם שהשמן מביא מתוך ביתו, דהא כמו כן כתיב כאן ויצק עליה שמן, וכן באמת הדין. ונראה משום דענין זה הובא בגמרא בדרך אגב לענין החקירה אם יביא מלח לקרבנות מתוך ביתו או משל צבור, וז"ל הגמרא יכול האומר הרי עלי מנחה יביא מלח מתוך ביתו כדרך שמביא לבונה, והנה המלח והלבונה שניהם קרובים לערך אחד, ששניהם אינם דברים עקרים מגוף המנחה רק באים לתבל, ולכן תפס לבונה דומיא דמלח, אבל שמן שהוא מעיקר מעשה המנחה, ואם לא יביאנו הרי הוא כמו שלא הביא כלום, וא"כ אין ראיה משמן למלח, ולכן לא זכר שמן אע"פ שהדין כן הוא, וכמו שלא זכר סולת שמביא בודאי מתוך ביתו, יען דזה עיקר הקרבן ואין ללמוד ממנה לענין מלח, ודו"ק.}}. (שם כ"א ב' ברש"י).
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף