עריכת הדף "
תורה תמימה/דברים/לד
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== יב == '''ולכל היד החזקה. ''' תניא, בשעה שעלה משה למרום וקבל את הלוחות וישראל עשו את העגל, ביקש הקב"ה לקחתן מידו וגברה ידו של משה וחטפן ממנו, לאח"כ אמר הקב"ה, יהא שלמא על ידא דגברת מינאי, הוא שהכתוב משבחו ואומר, ולכל היד החזקה {{תוספת|כז|יתכן דקשה לי' מה שייך לייחס למשה עשיה בידו החזקה, אחרי כי כל מה שעשה עשה בשליחות ובכח מהקב"ה, וא"כ הכח והגבורה רק לה' לבד, ומה כח אנוש לבדו, ולכן דריש שעשה דבר אחד ביד חזקה כביכול למרות רצונו של הקב"ה, וכדמפרש. אך צ"ע לפי דרשה זו האיך יתפרש הלשון לעיני כל ישראל, אחרי דמעשה זה היה במרום. וי"ל כי לדעת הירושלמי מוסבות המלים אשר עשה משה רק אלשון ולכל המורא הגדול ולא גם על יד החזקה, וטעם הדבר משום דלגבי יד לא יונח יפה הלשון אשר עשה משה, אחרי כי היד עושין בה ולא עושין אותה, ואם היה לשון זה מוסב איד הול"ל ולכל אשר עשתה יד משה, וכמו ואת כל אלה ידי עשתה (ישעיהו ס״ו:ב׳), ולכן יהיה שעור הכתוב, ולכל היד החזקה שהראה משה במרום, וכמו הלשון אודיעם את ידי (ירמיה ט"ו), ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל.}}. (ירושלמי תענית פ"ד ה"ה). '''ולכל היד החזקה וגו'. ''' ולכל היד החזקה – זו מכת בכורות {{תוספת|כח|נראה דסמיך לדרוש כן עפ"י המבואר בס"פ בא בענין קדוש בכורים, והיה כי ישאלך בנך מחר לאמר מה זאת, ואמרת אליו בחוזק יד הוציאנו ה' ממצרים, ויהי כי הקשה פרעה לשלחנו ויהרג ה' כל בכור בארץ מצרים. הנה פתח לאמר בחוזק יד הוציאגו ושב לפרש מה היתה היד החזקה – היא מכת בכורות, הרי דיד החזקה כנוי למכת בכורות. ולבד זה בכ"מ מצינו תואר היציאה ממצרים בלשון יד חזקה, כי ביד חזקה ישלחם, כי ביד חזקה הוציאך ה', ויוציאנו ה' ממצרים ביד חזקה, והרבה כהנה. וידוע דקץ היציאה היה בסבת מכת בכורות, כמבואר ס"פ בא, ולא ע"י מכות הראשונות, הרי יד חזקה כנוי למכת בכורות.}}, ולכל המורא הגדול – זו קריעת ים סוף {{תוספת|כט|יתכן דסמיך לדרוש כן, דמצינו ציור מורא גדול לענין קריעת ים סוף, ביהושע ב', כי שמענו את אשר הוביש ה' את מי ים סוף מפניכם ונשמע וימס לבבנו ולא קמה עוד רוח באיש, והרי זה מורא גדול. וכן יתבאר לפי"ז המשך לשון הכתוב בפ' ואתחנן (ד' ל"ד) או הנסה אלהים לבא לקחת לו גוי מקרב גוי במסות באותות ובמופתים ובמלחמה וביד חזקה ובזרוע נטויה ובמוראים גדולים. הנה פרט הכתוב כל המאורעות בענין יציאת מצרים, במסות באותות ובמופתים – ידועים, המופתים שעשו משה ואהרן לפני פרעה, ובמלחמה וביד חזקה – בעת רדיפת פרעה אחרי ישראל, ובזרוע נטויה – כמו שנאמר ובני ישראל יוצאים ביד רמה, אבל התואר ובמוראים גדולים לא נתבאר אל מה כוון, וכן צריך באור, דאחרי דחשיב כל פרטי הגדולות בסדר היציאה איך זה השמיט להזכיר ענין קריעת ים סוף, שזה אחת מהמאורעות הנכבדות מאד בכלל ענין היציאה, ולכן קרוב לודאי לומר דהתואר ובמוראים גדולים מוסב לענין קריעת הים, ושייכות תואר זה לענין זה, הוא, עפ"י הכתוב דיהושע שהבאנו למעלה שממאורע זו נמס כל לב. וזהו שדריש כאן המורא הגדול זה קריעת ים סוף.}}, ר' אלעזר אומר, לכל האותות והמופתים – במצרים ובים, ולכל היד החזקה – לפני הר סיני {{תוספת|ל|אולי סמיך לדרוש כן ע"ש הכתוב (פ' יתרו) ויהי ביום השלישי בהיות הבקר ויהי קולות וברקים וענן כבד על ההר וקול שופר חזק מאד ויחרד כל העם אשר במחנה, והיינו כח יד חזקה.}}, ולכל המורא הגדול – במדבר {{תוספת|לא|אפשר לומר דרומז להפסוק (פרשה עקב) המוליכך במדבר הגדול והנורא.}} [ספרי]. '''לעיני כל ישראל. ''' ר' אלעזר אומר, לעיני כל ישראל – זה שבירת הלוחות, מאי טעמא, נאמר להלן (פ' עקב) ואשברם לעיניכם ונאמר כאן לעיני כל ישראל {{תוספת|לב|ואע"פ שהסכים הקב"ה על ידו בזה, כמבואר בשבת פ"ז א' ולפנינו בפ' תשא שאמר לו הקב"ה פסל לך וגו' כלוחות הראשונים אשר שברת ודרשו יישר כחך ששברת, אך קודם שהסכים היה צריך, למען עשות מעשה זו מדעת עצמו, אומץ רוח גדול ואביר, ולכן דריש ולכל היד החזקה וגו' אשר עשה משה בשבירת הלוחות. ומה דנראה לו לר' אלעזר לדרוש הלשון לעיני כל ישראל בענין כזה ולא בפשיטות דמוסב אלמעלה לכל האותות והמופתים ולכל היד החזקה וכו', י"ל משום דכיון דכל המשך לשון הפסוק בא בדיוק להודיע מגדולת משה נגד שאר הנביאים, ולכן בכל פרט שחשב בזה מתבאר ענין גדולה יתירה, ואפי' במה שאמר לפרעה בארץ מצרים ג"כ רמוז מעלה יתירה, כי אינו דומה פרעה לשאר מלכים שהיה מנחש גדול כמבואר במו"ק י"ח א', ולכן לעשות נפלאות לו חשוב יותר מעלה יתירה מלעשות לשאר אנשים, וכן לעשות נפלאות בארץ מצרים חשוב מעלה יתירה מלעשות בשאר ארצות, מפני שהיתה מצויינת בחכמים ובמעשים נפלאים, כמבואר במ"ר פ' וארא פרשה ט' שאפי' הנשים והתינקות שם היו חרטומים גדולים, ועיין במנחות פ"ה א', וא"כ אינו מתבאר מה שחשב בין יתר פרטי הגדולות לעיני כל ישראל, מה מעלה יתירה יש בזה, כי הלא כל מה שעשה היו מעשים גדולים לוא גם לא עשאם לעיני ישראל, ולכן דריש דבלשון זה באמת מרומז גדולה מצוינת, והיינו שבירת הלוחות ששבר מדעת עצמו, שהיה צריך לזה רוח דעת יתירה, וכמש"כ. וכסמך לדבר דריש גזירה שוה ממה דכתיב בענין אותה המעשה לעיניכם וממה דכתיב כאן לעיני כל ישראל.}}. (שם). {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}} {{הערות תורה תמימה}} {{שולי הגליון}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף