עריכת הדף "
תורה תמימה/דברים/כא
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== יג == '''שמלת שביה. ''' מלמד שמעביר ממנה בגדים נאים ומלבישה בגדי אלמנות, שהכנענים בנותיהם מתקשטות במלחמה כדי להזנות אחרים עמהם {{תוספת|פא|כדי לזרז את הגברים ברוח גבורה במלחמה, שכל מי שמזדרז במלחמה היו קופצות להנשא לו, ומסמיך זה על המלה שמלה שמורה בכ"מ על בגדים חשובים ונאים, וכמו ברות ג' ושמת שמלותיך עליך, ואמרו חז"ל (שבת קי"ג ב') אלו בגדי שבת ויו"ט. וע"ע מש"כ לקמן כ"ב ג' בדרשה לשמלתו.}} [ספרי]. '''ובכתה. ''' במה דברים אמורים שלא קבלה עליה, אבל קבלה עליה מטבילה ומותר בה מיד {{תוספת|פב|ר"ל הא דבעינן שימתין שיעור בכי ירח ימים הוא רק אם לא קבלה עליה לפרוש מע"ז ולקבל דת ישראל אבל אם קבלה כזה מותר בה מיד. ונראה דהלשון מותר בה מיד לאו דוקא שמותר לו להתיחד עמה, דהא צריך להמתין ג' חדשים להבחין בין זרע שנזרע בקדושה לזרע שנזרע שלא בקדושה כפי שיתבאר לפנינו בסמוך, אלא ר"ל א"צ עוד להתגלגל עמה בפעולת גלוח הראש וגדול הצפרנים והבכי אלא מגיירה מיד, וחידוש הוא שלא נתבאר זה ברמב"ם ומפרשים. ואמנם לפי מש"כ איזו פוסקים דהא דצריך להמתין חדשי הבחנה הוא רק מדרבנן בלא"ה אתי שפיר, ועוד נבאר מזה בסמוך.}}. (יבמות מ"ז ב'). '''את אביה וגו'. ''' תניא, רבי עקיבא אומר, ובכתה את אביה ואת אמה – זו עבודת כוכבים, וכן הוא אומר (ירמיהו ב׳:כ״ז) אומרים לעץ אבי אתה {{תוספת|פג|ולאפוקי מדעת ר"א דאביה ואמה – ממש, ונ"מ בזה היכי דאין לה אב ואם, דלר"א מגיירה מיד, משא"כ לר"ע, וקיי"ל כר"ע.}}. (שם מ"ח ב'). '''ירח ימים. ''' כמה ירח ימים – שלשים יום {{תוספת|פד|ועיין עוד מענין זה בדרשה הסמוכה. ועיין בס' רה"ז דהא דקיי"ל בעלמא דשיעור ישיבה בעיר לענין שיהיה כאחד מבני העיר הוי שלשים יום יש להסמיך לכאן דפרט הכתוב וישבה בביתך שלשים יום, ולפנינו מבואר ענין זה לעיל בפ' ראה בפסוק הכה תכה את יושבי העיר (י"ג ט"ז) יעו"ש.}}. (שם שם). '''ירח ימים. ''' מכאן סמכו חכמים לאבילות שלשים יום {{תוספת|פה|כך הביא הרמב"ם דרשה זו בפ"ו ה"א מאבל, וכתב במגדל עוז דדרשה זו היא בירושלמי, ולפנינו לא מצאתי זה בכל סדרי הירושלמי שלפנינו. ומה שהכריח להרמב"ם להביא דרשה זו ולא הדרשה מבבלי מו"ק ט"ו א' בענין זה בארנו בפ' שמיני (י' ו') בפ' ראשיכם אל תפרעו, יעו"ש.}} [ירושלמי]. '''ואחר כן. ''' תניא, רבי שמעון בן אלעזר אומר, [אימתי בא אליה לאחר תשעים יום, מנלן] דכתיב ירח ימים ואח"כ – ירח שלשים, ימים שלשים, ואחר כן שלשים {{תוספת|פו|הוא ס"ל דאחר מופלג, כלומר רחוק מהמעשה המבואר מקודם, ולכן מחשב שעור תשעים יום שעור הבחנה בין זרע שנזרע בקדושה לזרע שנזרע שלא בקדושה, ומסמיך זה על הלשונות שבפ' זה כמבואר. ולדעת הפוסקים דעיקר ענין ההבחנה הוא מדרבנן הוי דרשה זו אסמכתא בעלמא, ואמנם כבר בארנו בפ' לך (י"ז ז') דלדעתנו עיקר כדעת הפוסקים דהוי מדאורייתא יעו"ש.}}. (יבמות מ"ח ב'). '''ואחר כן. ''' הנכרית לא תפסי בה קדושין, דאמר קרא ואחר כן תבא אליה ובעלתה והיתה לך לאשה, מכלל דמעיקרא לא תפסי בה קדושין {{תוספת|פז|ונ"מ בזה שהולד מתיחס אחריה ולא אחריו, ולכן אינו פוטר את אשתו מלהזקק ליבום, וכן מי שיש לו את הנולד לאביו מן הנכרית אינו נחשב לאחיו שיזקק את אשתו ליבום, ואינו נחשב כאחיו לירושה ולטומאה וכדומה.}}. (קדושין ס"ח ב'). '''ואחר כן. ''' שלח רבי יוחנן לרבנן דתמן, אתון אמרין בשם רב, יפת תואר לא התירו בה אלא ביאה ראשונה במלחמה, ואני אומר לא התירו בה אלא אחר כל המעשים, שנאמר ואחר כן תבא אליה ובעלתה {{תוספת|פח|הא אם אם לא עשה בה את כל המעשים האלו ובא עליה הרי זה בעילת זנות. (ספרי). וכבר בארנו מענין דרשה זו לעיל ריש פסוק י"ב יעו"ש.}}. (ירושלמי מכות פ"ב ה"ו). '''ובעלתה. ''' מלמד שאין לך בה אלא מצות ביאה בלבד {{תוספת|פט|לפי פשטות הענין הוי הכונה שא"צ לקדשה בכסף או בשטר רק בביאה לבד, וכ"מ בנמוקי רמב"ן, אבל הרמב"ם בפ"ח ה"ו ממלכים כתב שנושאה בכתובה וקדושין, וכבר הקשה עליו הלח"מ מדרשה זו, אבל י"ל דהרמב"ם מפרש דרשה זו דאחרי שעשתה כל המעשים האלה שבפרשה לא נשאר לפניך כי אם שתקרבה בדרך אישות ותו לא. וקצת ראיה יש להביא לדעת הרמב"ם דנושאה בקדושין וכתובה עפ"י המבואר בספרי פ' הבא דכשמשלחה משלחה בגט כשאר הנשים, וא"כ עפ"י הכלל שבעלמא מקשינן הויה ליציאה, לפי"ז כשם ששילוחיה כשאר הנשים כך הווייתה לו כדין שאר הנשים בכתובה ובקדושין.}} [ספרי]. '''והיתה לך לאשה. ''' כענין שנאמר שארה כסותה ועונתה לא יגרע {{תוספת|צ|יתכן דאשמעינן שלא יחשב לזלזל בה כשבויה, ועיין מש"כ באות הקודם.}} [ספרי].
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף