עריכת הדף "
תורה תמימה/דברים/טו
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ח == '''כי פתח תפתח. ''' אין לי אלא לעניי עירך, לעניי עיר אחרת מניין, ת"ל פתח תפתח – מכל מקום {{תוספת|כג|עיין מש"כ בריש אות הקודם וצרף לכאן.}}. (ב"מ ל"א ב'). '''והעבט. ''' מאי פרוזבול, א"ר חסדא, פרוז בולי ובוטי, בולי אלו עשירים דכתיב (פרשת בחקתי) ושברתי את גאון עוזכם ותנא רב יוסף אלו בולאות שביהודה, בוטי אלו עניים, דכתיב והעבט תעביטנו {{תוספת|כד|כבר בארנו לעיל בפסוק ג' בדרשה תשמט ידך מענין פרוזבול, וכאן מפרש רק ענין השם פרוזבול, והוא כי פרוז באורו תקנה, ור"ל כי הפרוזבול הוי תקנה לעשירים שלא יפסידו משמיטת שביעית, וגם תקנה לעניים שלא ימנעו העשירים להלוות להם מיראת השמטת שביעית, ולכן נקרא בשם מורכב זה שהוא קרוב לבאור ענין זה, כי הט' מתחלף בל' שהם ממוצא אחד [דטלנ"ת], ובולי אין הפירוש רק עשירים בממון אלא בולי פירושו גם אנשים נכבדים ומצויינים ובכללם גם עשירים וכהוראת הפסוק שהביא ובוטי פירושו גם אנשים קטני המעלה ובכללם גם עניים, ועיין בחא"ג.}}. (גיטין ל"ז א'). '''והעבט תעביטנו. ''' ת"ר, העבט – זה שאין לו ואינו רוצה להתפרנס מן הצדקה שנותנין לו לשם הלואה וחוזרין ונותנין לו לשם מתנה, העביטנו – דברה תורה כלשון בני אדם {{תוספת|כה|ולאפוקי ממ"ד דהכפל לשון משמיענו דמי שיש לו ואינו רוצה להתפרנס משלו צריך לפרנסו מן הצדקה או בדרך הלואה כמו מי שאין לו ואינו רוצה להתפרנס מן הצדקה, אלא זה שיש לו ואינו רוצה להתפרנס משלו אין נזקקין לו.}}. (כתובות ס"ז ב'). '''די מחסרו. ''' מלמד שאתה מצווה עליו לפרנסו ואי אתה מצווה עליו לעשרו {{תוספת|כו|נראה דדריש מלת די מחסרו – רק מה שיחסר לו, ואמנם מי שרגיל בסוס ועבד נקרא ג"כ שחסר לו, וכפי שיבא בסמוך.}}. (שם שם). '''די מחסרו וגו'. ''' ת"ר, יתום שבא לישא אשה, שוכרין לו בית ומטה וכל כלי תשמישו ואח"כ משיאין לו אשה, שנאמר די מחסרו אשר יחסר לו, די מחסרו – זה בית, אשר יחסר – זה מטה ושולחן, לו – זו אשה, וכן הוא אומר (פ' ב' בראשית) אעשה לו עזר {{תוספת|כז|עיין ביו"ד סי' ר"נ ס"א ובש"ך מחלוקת האחרונים אם ערך צדקה כזו הוא רק חיוב בגבאי צדקה מקופת צדקה או גם כל יחיד מחוייב בה, ולדעתי הדבר פשוט דקאי גם על כל יחיד, דהא פסוק זה הוא צווי לכל יחיד כשאר מצות, וכמ"ש פתח תפתח את ידך, ואין חילוק בין מצוה זו למצות ציצית ותפילין ופסח וסוכה ולולב וכל התורה כולה שכל יחיד חייב בה, ותמיהני שלא העירו בדבר פשוט כזה. ומה שהביאו אלה הפוטרים יחיד מצדקה כזו ראיה ממ"ש בכאן אמרו עליו על הלל הזקן שלקח לעני בן טובים סוס לרכוב עליו ועבד לרוץ לפניו, ואם היה זה חיוב מוחלט על כל אדם לא היו מציינים מעשה הלל, הנה לבד שי"ל דזולת הלל חשבו שאין העני מוכרח לכך, אך גם י"ל דעיקר כונת הגמרא לסוף הספור שפעם אחד לא מצא עבד לרוץ לפניו ורץ בעצמו שלשה מילין, דזה באמת מעלה יתירה בהלל. וע' ברמב"ם פ"ז ממתנ"ע משמע מדבריו ג"כ דערך צדקה המבואר לפנינו הוא חיוב על כל אדם יחיד.}}. (שם שם). '''אשר יחסר לו. ''' ואפי' סוס לרכוב עליו ועבד לרוץ לפניו {{תוספת|כח|ר"ל אף שאינו חסר זה לרוב בני אדם, וזה מדוייק בלשון אשר יחסר לו, ועיין מש"כ באות הקודם.}}. (שם שם).
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף