עריכת הדף "
תורה תמימה/דברים/ד
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== מב == '''בבלי דעת. ''' א"ר אלעאי בן ברכיה, שני ת"ח הדרים בעיר אחת ואין נוחין זל"ז בהלכה, אחד מת ואחד גולה, שנאמר לנוס שמה רוצח אשר ירצח בבלי דעת, ואין דעת אלא תורה, שנאמר (הושע ד׳:ו׳) נדמו עמי מבלי הדעת {{תוספת|ע|וסיפא דקרא ותשכח תורת אלהיך, ודריש סמיכות פסוק זה לפסוק וזאת התורה. ויתכן דמדייק מדלא כתיב אשר ירצח בשגגה וכמו שכתב לעיל מכה נפש בשגגה, ופירש"י אחד מת ע"י חבירו שהרגו בשוגג וזה גולה לערי מקלט, ואם אין כאן מיתה יש כאן סימן למיתה ולגלות שאחד [ראוי] למות ואחד [ראוי] להגלות, עכ"ל. והנה עדיין אגדה זו דורשת באור ופירוש מרווח. ולולא דבריו היה אפשר לפרש הענין ע"פ המבואר בסוגיא דמכות י' א' דלמוד התורה מגינה ממיתה ומגלות, יעו"ש. והנה פשוט דזה הוא רק בעוסק בתורה לשמה, ובאופן כזה הת"ח נוחין זל"ז כיון דאין להם כל פניה ונטיה זולת האמת, וכמש"כ את והב בסופה, משא"כ בעוסקין שלא לשמה הם קנטרנין זל"ז, וממילא אין למוד כזה מגין, וזו היא כונת הדרשה להורות שהלמוד שלא לשמה אינו מגין לא ממיתה ולא מגלות, ולצחות הלשון אומר אחד מת ואחד גולה, ודו"ק.}}. (סוטה מ"ט א'). '''ונס וגו' וחי. ''' תניא, ערי מקלט אין עושין אותן אלא עיירות בינוניות, ואין מושיבין אותן אלא במקום מים ובמקום שווקים ובמקום אוכלסין, ואין פורסין בתוכן מצודות ואין מפשילין לתוכן חבלים, כדי שלא תהא רגל גואל הדם מצויה שם, דאמר קרא ונס וחי – עביד ליה מידי דתיהוי ליה חיותא {{תוספת|עא|ר"ל שיהיו כל צרכי חייו מצויים לו שם ושלא ביוקר וגם יהיה בטוח מנקמת גואל הדם ואם יעשו עיירות קטנות אין צרכי החיים מצויים שם ובעיירות גדולות הם ביוקר וגם עוברים ושבים הרבה שם, ואפשר שגואל הדם יבא לשם, וכן פריסת מצודות והפשלת חבלים גורמים לעוברים ושבים הרבה.}} (מכות י' א'). '''ונס וגו' וחי. ''' תניא, תלמיד שגלה מגלין רבו עמו, שנאמר ונס וחי, עביד ליה מידי דתיהוי ליה חיותא {{תוספת|עב|וביאר זה הרמב"ם בפ"ז ה"א מרוצחין וז"ל, וחיי בעלי חכמה ומבקשיה בלא תלמוד תורה כמיתה חשובין, עכ"ל. ויש להוסיף באור דדרשו וחי מלשון כי הוא חייך דכתיב בתורה (ס"פ נצבים).}}, וא"ר זירא מכאן שלא ישנה אדם לתלמיד שאינו הגון {{תוספת|עג|נסמך על המבואר בגמרא כי סיבת הריגה בשוגג אינה מצויה אלא ברשעים, ואם הוא אינו הגון אפשר שיבא לידי כך ויגלה ויצטרך גם הוא להגלות עמו.}}. (מכות י' א').
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף