עריכת הדף "
תורה תמימה/דברים/ד
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== כה == '''כי תוליד וגו'. ''' א"ר יהושע בן לוי, לא חרבה א"י עד שעבדו בה ז' בתי דינין עבודת כוכבים {{תוספת|מז|ר"ל שבע משפחות של מלכים ממלכי ישראל, והם ירבעם בן נבט ובעשא בן אחיה ואחאב בן עמרי ויהוא בן נמשי ופקח בן רמליהו ומנחם בן גדי והושע בן אלה, והנך דמלכי יהודה לא חשיב שהיו בימיהם של אלו והוי כב"ד אחד, המלך ובנו ובן בנו וכל מלכים שקמו מזרעו אחריו קרי חד ב"ד, שלום בן קיש וזכריה לא חשיב לפי שלא מלכו שנה שלמה וכן זמרי, אבל עמרי אביו של אחאב על שם בית דינו של אחאב נקרא, ומפני שאחאב הרשיע לעשות יותר נקרא הקלקול על שמו.}}, שנאמר (ירמיהו ט״ו:ט׳) אומללה יולדת השבעה וגו' {{תוספת|מח|בימי הושע בן אלה גלו עשרת השבטים, ומההיא שעתא קרי ליה חורבן דהיינו אומללה ויולדת השבעה שילדה שבע משפחות לעבודת כוכבים.}}, א"ר אמי, מאי קרא, כי תוליד בנים ובני בנים {{תוספת|מט|ובמ"ר פ' זו נתבאר ענין זה בזה"ל, א"ר לוי, לא גלו ישראל עד שנעשו בתי אבות רשעים דכתיב כי תוליד בנים וגו', בנים תרי, בני בנים תרי, ונושנתם והשחתם ועשיתם – הרי שבעה, וכנראה גם כונת הגמרא לדרשה זו אלא שבא הענין בקצור.}}. (גיטין פ"ח א'). '''ונושנתם. ''' תניא, רבי שמעון בן אלעזר אומר, חניכת אבות בגיטין ג' דורות כשר, מכאן ואילך פסול, אמר רב הונא, מאי קרא, כי תוליד בנים ובני בנים ונושנתם {{תוספת|נ|עיין ברא"ש ובתוי"ט. והנה לא נתבאר יפה ענין זה, ונראה הכונה שאם היה לאבי אביו חניכה ידועה וכתב בגט שמו לבד ועם זה נתייחס אחר כנוי אבי אביו כשר, אבל אם למעלה מן אבי אביו היה כנוי ונתייחס אחריו פסול, כדמפרש הטעם משום דלמעלה מדור שלישי נתישן הדבר ולא יזכרו עוד מי הוא, ומביא ראיה מפסוק זה דלמעלה מדור השלישי נתיישן הדבר כמש"כ ונושנתם, ודעת חכמים דעד עשרה דורות, והרי"ף פסק כרשב"א, ועיין בפוסקים.}} [שם שם] '''ונושנתם בארץ. ''' דריש מרימר, מאי דכתיב (דניאל ט׳:י״ד) וישקוד ה' על הרעה ויביאה עלינו כי צדיק ה' אלהינו, וכי משום דצדיק ה' אלהינו וישקוד על הרעה ויביאה, אלא צדקה עשה הקב"ה עם ישראל שהקדים שתי שנים לונושנתם {{תוספת|נא|ר"ל שמיהר להביא הרעה לסוף שמונה מאות וחמשים שנה דהיינו שתי שנים קודם ונושנתם, דהוי בגמטריא תתנ"ב, ואם שהו עד ונושנתם היה מתקיים בהם כי אבד תאבדון.}}, אמר רב אחא בר יעקב, ש"מ, מהרה דמרי עלמא תמני מאה וחמשין ותרתי הוא {{תוספת|נב|כמנין ונושנתם כמש"כ באות הקודם, דהא כתיב כי אבד תאבדון מהר. ונראה הטעם מה שראה בכלל לדרוש המלה ונושנתם, משום דכלל הוא בתנ"ך דעל רבוי שנים וזמנים של אנשים יונח התואר זקנה ולא ישן, וא"כ הול"ל וזקנתם בארץ.}}. (גיטין פ"ח א').
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף