תורה תמימה/אסתר/י
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
|
< הקודם · הבא >
אלשיך
|
תורה תמימה 
אסתר י
(ג) ורצוי לרוב אחיו. לרוב אחיו ולא לכל אחיו, מלמד שפרשו ממנו מקצת סנהדרין [א] (מגילה ט"ז ב')
דרש טוב לעמו. עיין לעיל פרשה ב' פסוק י"א בדרשה לדעת את שלום אסתר.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |
- ↑ פירש"י לפי שבטל מן התורה ונכנס לשררה, עכ"ל. וצ"ל דמרצונו החפשי נכנס, דאלו מטעם המלכות הלא גזירה היא. ומבואר עוד בגמרא דגדול תלמוד תורה יותר מהצלת נפשות, דאלו מקודם [כשהיה מרדכי עוסק בתורה] היה נחשב בפסוק דעזרא (ב') לאחר ארבעה שמות, דכן כתיב שם אשר באו עם זרובבל ישוע נחמיה שריה רעליה מרדכי, ולבסוף לאחר כל ענינו של מרדכי במגילה זו ושנכנס לשררה וביטל מת"ת נחשב לאחר חמשה שמות דכתיב (נחמיה ז') הבאים עם זרובבל ישוע נחמיה עזריה רעמיה נחמני מרדכי. וע"פ ענין זה אפשר לבאר מה שמצינו בקה"ר פ"ז חשיב שם גדולי ירושלים בן ציצית הכסת ונקדימון בן גוריון ובן כלבא שבוע, ובגיטין נ"ו א' חשיב ג"כ שמות אלו [לענין אחר] וחשיב את בן ציצית הכסת לאחרונה, וצריך טעם, אך בגמרא שם מבואר שהיתה כסתו מועלת בין גדולי רומי, והיינו כענין דמרדכי שנכנס לשררות, ולפי"ז י"ל דבמדרש חשיב אותו קודם שנכנס לגדולה, והגמרא – לאחר שנכנס לגדולה ומיעט בד"ת, וכעין שחשבו הכתובים את מרדכי ע"פ מצב עניניו כמבואר.