עריכת הדף "
תוספות/ברכות/ג/א
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
{{ניווט כללי עליון}} '''{{עוגן1|קשיא}} דר' מאיר אדר' מאיר.''' דלא מצי למימר בשעה שבני אדם נכנסין וכהן חד שעורא הוא דאם כן רבי מאיר היינו רבי אחאי לפי' רש"י שפי'<ref>בחד לישנא, וכמפורש בתוס' הרא"ש.</ref> שרוב בני אדם נכנסין להסב דהיינו בע"ש. [וגם כן]{{הערה|גי' מהרש"ל. ורש"א גריס '''אי נמי'''. מסורת הש"ס. דהיינו בע"ש. '''אי נמי''' לא מסתברא {{ממ|הגהות הב"ח}}. בדפו"ר '''וא"כ''', ונראה דצ"ל '''אי נמי''' {{ממ|כהב"ח ומהרש"א}}, וכן הובא כתירוץ נוסף בתוס' הרא"ש ותוס' רבינו יהודה, ובתוס' רבינו פרץ לא מופיע תירוץ זה בכלל.}} לא מסתברא למימר דבני אדם ממהרין כל כך בערבי שבתות כמו בזמן שהכהנים טובלין דהיינו מבעוד יום קודם הערב שמש: '''{{עוגן1|קשיא}} דרבי אליעזר אדרבי אליעזר.''' דלא מצי למימר משקדש היום וכהנים נכנסין לאכול בתרומתן חד שעורא הוא{{הערה|[[צל"ח/ברכות/ג/א|צל"ח]], [[מצפה איתן/ברכות/ג/א|מצפה איתן]], [[לחם סתרים/ברכות/ג/א|לחם סתרים]] ו[[עטרת ראש/ברכות/ג/א|עטרת ראש]] הקשו איך אפשר שיהיו שעה שקידש היום ושעה שכהנים נכנסין לאכול בתרומתן חד שיעורא, הלא קידש היום הוא בשעת בין השמשות וכהנים נכנסין לאכול בצאת הכוכבים, כמו שכתב רש"י לעיל {{ממ|[[רש"י/ברכות/ב/ב#משעה שקדש|ב: ד"ה משעה שקדש]]}}.{{ש}} ובמצפה איתן יישב שרבי אליעזר סובר דתרומה בזמן הזה דרבנן, כמו שכתבו התוס' בשבועות {{ממ|[[תוספות/שבועות/טז/א|טז.]]}} וביבמות {{ממ|[[תוספות/יבמות/פב/ב#ירושה|פב: ד"ה ירושה]]}}, ומשום כך אפשר שמיקל אף באכילת תרומה שתהא משעת בין השמשות כדין ספק דרבנן. וכן כתב בבאר אברהם. ובאור החמה כתב שדוחק לומר בדעת רבי אליעזר שמשעת בין השמשות יוכלו כהנים לאכול בתרומתן נגד כל סתמא דמשנה ולא מצינו בשום מקום שיסבור כך רבי אליעזר. ולכאורה קשה אם כן מה יישבו התוס' ר"א היינו ר"י הרי י"ל שכוונת רבי יהושע לצאת הכוכבים, וכתב בבכורי ציון {{ממ|מערכה א פרח ראשון}} שדעת רבי יהושע אף היא שתרומה בזמן הזה דרבנן כמו שכתבו התוס' ביבמות שם ואם כן אף הוא ע"כ קאי אזמן בין השמשות כדעת רבי אליעזר. ובעיקר הסברא שמותרים לאכול משעת בין השמשות כדין ספק דרבנן לקולא. עי' שו"ת שערי ציון {{ממ|[[שערי ציון/ג/א|ח"ג סימן א]]}} שכתב שהוא דבר שיש לו מתירין על ידי טבילה ולכן אף בתרומה בזמן הזה דרבנן יהיו אסורים באכילתה בשעת בין השמשות. אך עיין ביכורי ציון {{ממ|מערכה א' פרח שני}} שדחה ע"פ דברי הרמ"א {{ממ|[[שולחן ערוך/יורה דעה/קד|יו"ד סימן קד]]}} שבדבר שהוא רק טעם ולא ממשו של איסור אין אומרים בו דינא דדבר שיש לו מתירין, ודימו האחרונים זאת למקום שהספק הוא בדבר שאינו ניכר הוי כספק בטעם, ואם כן אף הכא שאין הפסק על התרומה אלא על הכן אם הוא עדיין טמא או טהור הוי ספק בדבר שאינו ניכר ולא שייך בכהאי גוונא להחמיר מטעם דבר שיש לו מתירין.{{ש}}ובצל"ח כתב שאין לומר בכוונת התוס' שהכהנים נכנסים קודם צאת הכוכבים ובעוד שמכינים להם האכילה יהיה צאת הכוכבים, על דרך מה שכתבו התוס' לעיל {{ממ|[[תוספות/ברכות/ב/ב#משהעני|ב: ד"ה משהעני]]}} לענין ק"ש בשעה שהעני אוכל, שהרי בכהנים לא שייך סברא זו {{ממ|עי"ש הטעם}} ועוד שאם כך לא יישבו התוס' כלום, כי לשונו של רבי יהושע 'משעה שהכהנים מטוהרים לאכול בתרומה' מורה בודאי על צאת הכוכבים, ואם כן לאו היינו רבי אליעזר.{{ש}}ובאופן אחר פירש הצל"ח שכוונת התוס' לומר שדעת רבי אליעזר כדעת רבי יוסי שבין השמשות כהרף עין, ולכן זמן קידוש היום שהוא כהרף עין קודם צאת הכוכבים חד זימנא הוא עם שעת צאת הכוכבים עצמה.{{ש}}ובעוד יוסף חי ובאור החמה פירשו קושיית התוס' שנפרש לשון רבי אליעזר משעה שקידש היום דהיינו בתורת ודאי ולא בתורת ספק וכוונתו לשעת צאת הכוכבים ולא לשעת בין השמשות.}} דא"כ ר' אליעזר היינו ר' יהושע: '''{{עוגן1|למאן}} דגני בבית אפל.''' וא"ת והלא רבי אליעזר בעי {{ממ|[[בבלי/ברכות/ט/ב|לקמן ד' ט:]]}} עד שיכיר בין תכלת לכרתי בק"ש של שחרית. וי"ל מ"מ כיון שידע מתי יעלה עמוד השחר. קודם שיקום ויזמן עצמו כבר הגיע אותו עת: '''{{עוגן1|היה}} לך להתפלל תפילה קצרה.''' לכאורה משמע שאין זה הביננו. דהא קא בעי לקמן {{ממ|[[בבלי/ברכות/ל/א|ד' ל.]]}} מאי איכא בין הביננו לתפלה קצרה. א"כ לפי' הקונ' שפי' בכאן<ref>אין זה ברש"י לפנינו אלא ביומא פז: ד"ה שבע.</ref> דהיינו הביננו קשה. אלא ע"כ היינו תפלה אחרינא כדמפרש לקמן{{הערה|[ [[בבלי/ברכות/כט/ב|דף כ"ט:]]]. מסורת הש"ס.}} צרכי עמך מרובים וכו'. וגם על זה קשה דלקמן אמירנן שאין לומר תפלת של צרכי עמך אלא במקום סכנה. ורבי יוסי לא הוה במקום סכנה פי' במקום לסטים. <ref>מדהשיב וכו' לסטים ליתא בדפו"ר ותוס' רבינו פרץ, ונוסף מד' וינציא ואילך.</ref>מדהשיב לו שמא יפסיקו בי עוברי דרכים ולא השיב שמא יהרגוני לסטים. ונראה לי<ref>בתוס' רבינו פרץ וצ"ל {{ממ|ובאמת בכתב היד אות צ' דומה מאד לאות נ'}}, וכ"ה בתוס' הרא"ש</ref> כפ"ה תפלה קצרה דהכא היינו הביננו. ואע"ג דלייט עלה אביי {{הערה|[לקמן [[בבלי/ברכות/כט/א|כ"ט.]] וע"ש [[תוספות/ברכות/כט/א#לייט|תוס' ד"ה לייט]]]. מסורת הש"ס.}}אמאן דמתפלל הביננו. היינו דוקא בעיר אבל בשדה מותר. והא דאמרי' לקמן מאי איכא בין הביננו לתפלה קצרה. הכי קאמר בין תפלה קצרה דאמר בפ' תפלת השחר {{ממ|[[בבלי/ברכות/כט/ב|דף כט:]]}} כגון צרכי עמך וכו'. אבל ודאי תפלה קצרה דהכא צ"ל הביננו{{הערה|ובטעם שנקראת תפילה קצרה, כתב ה{{ממק|רשב"א}} שאף היא נתקנה להתפלל בדרך וכדמשמע לקמן {{ממ|[[בבלי/ברכות/ל/א|ל.]]}} דאמרינן התם מאי איכא בין הביננול תפילה קצרה כו' וכי אתא לביתיה לא הדר ומצלי.}}: '''{{עוגן1|ועונין}} יהא שמיה<ref>בתוס' רבינו פרץ ותוס' הרא"ש ותוס' רבינו יהודה כ"י נ"י '''שמו''' {{ממ|ובאמת בדפו"ר כתוב "שמי'", ונ' טעות קל}}, וכ"ה בכת"י הגורסים כן בגמ' ונוסחת הדפוס וכת"י גניזה לקמן, ראה מהרש"א המובא בהערה להלן בסמוך. ובתוס' הרא"ש הביא גי' זו מ'כל הספרים הישנים'.</ref> הגדול מבורך.''' מכאן יש לסתור מה שפי' במחזור ויטרי יהא שמיה רבא שזו תפלה שאנו מתפללין שימלא שמו כדכתיב {{ממ|[[תנ"ך/שמות/יז|שמות יז]]}} כי יד על כס יה שלא יהא שמו שלם וכסאו שלם עד שימחה זרעו של עמלק ופירושו כך יהא שמי"ה שם יה רבא כלומר שאנו מתפללין שיהא שמו גדול ושלם ומבורך לעולם הוי תפלה אחרת כלומ' ומבורך לעולם הבא. וזה לא נראה מדקאמר הכא יהא שמיה הגדול מבורך משמע דתפלה אחת היא ואינו רוצה לומר שיהא שמו גדול ושלם אלא יהא שמו הגדול מבורך{{הערה|ה[[מהרש"א - חידושי הלכות/{{כאן}}|מהרש"א]] מבאר שהתוס' לגירסתם מפרשים שאי אפשר לפרש כדעת המחזור ויטרי כיון שתיבת "הגדול" כתובה בה"א הידיעה, אך כתב שנראה לגרוס "שמו הגדול מבורך" בלשון הקודש, וכ"ה לקמן {{ממ|[[בבלי/ברכות/כא/ב|כא:]]}}, ולפי זה יש טעם נוסף שאי אפשר לפרש כפירוש מחזור ויטרי, יהא שם י-ה מבורך. ויש לציין דמתיבות "ופירושו כך" ועד כאן ליתא בתוס' רבינו פרץ. ובתוס' הרא"ש שכאמור גורס "שמו" כתב דמבואר מגי' זו "דהכא משמע שאינו אלא תרגום של שמו הגדול", ומבואר מזה דגם לגי' זו פשוט דבקדיש עצמו אמרי' יהא שמיה רבא ורק דהגמ' כתבו בלשה"ק ומתרגומו ללשה"ק מבואר דלא כמחזור ויטרי. ובתוס' רבינו יהודה כ' כעין ד' תוס' הרא"ש אבל שם "כי אם תרגום של שמו", ובהערה שם כ' דצ"ל שמו הגדול, אבל באמת אין צריך לזה דהרי מזה שהתרגום הוא שמו מבואר שכך פירושו וכנ"ל {{ממ|וע"ש שלשון תוס' ר"י בהעתיקו המחז"ו "שם יהא מבורך לעולם" בהשמטת תיבת "רבא", ובהע' העיר בזה וחשב להגיהו, אמנם ממה שלא התייחס אליו תוס' ר"י כמו בתוס' שלנו נ' שאין להוסיפו}}. ובהע' לתוס' ר"י הביא שבמחזור ויטרי עצמו סי' ט' גורס ועונין יהא שמיה רבא.}} וגם מה שאומרי' העולם לכך אומרים קדיש בלשון ארמית לפי שתפלה נאה ושבח גדול הוא על כן נתקן בלשון תרגום {{הערה|[כדאיתא [[בבלי/שבת/יב/ב|שבת י"ב:]] ו[[בבלי/סוטה/לג/א|ל"ג.]]]. מסורת הש"ס.}}שלא יבינו המלאכים ויהיו מתקנאין בנו וזה אינו נראה שהרי כמה תפלות יפות שהם בלשון עברי אלא נראה כדאמרינן בסוף סוטה {{ממ|[[בבלי/סוטה/מט/א|דף מט.]]}} אין העולם מתקיים אלא אסדרא דקדושתא ואיהא שמיה רבא דבתר אגדתא שהיו רגילין לומר קדיש אחר הדרשה ושם היו עמי הארצות ולא היו מבינים כולם לשון הקודש לכך תקנוהו בלשון תרגום שהיו הכל מבינים שזה היה לשונם: {{שולי הגליון}} {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}} [[קטגוריה:תוספות: ברכות]]
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף