עריכת הדף "
תולדות יצחק/בראשית/א
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== לא == '''וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד. ''' יש להקשות אחר שאמר בכל אחד ואחד ממעשה בראשית וירא אלהים כי טוב ידוע שכל אשר עשה טוב ומה צורך לומר בסופו וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב ועוד למה אמר כאן מאד ולא אמר כן בכל מעשה בראשית שידוע שכל מעשה ה' טוב מאד. התשובה לראשונה שעם היות שראובן עיניו ואזניו וחוטמו וכל איברי פניו כל אחד בפני עצמו יפה אבל איפשר שכל פניו בכללות אינו יפה שאין איבריו מיוחסים זה עם זה בשיעור ובמרחק הראוי זה עם זה והמשל עיניו רחוקות מן החוטם יותר מן הראוי או פניו קטנה בערך העינים אע"פ שפניו יפים בפני עצמם וכן כל איברי הראש יפים וכל הראש בכללו אבל גופו קצר בערך ראשו והגוף יפה בפני עצמו אבל אין הגוף מיוחס עם הראש היחס הראוי ולזה אע"פ שנשבח כל איבריו כל אחד ואחד צריך לשבח כל גופו בכלל לומר ראובן יפה מאד. וכן כל העולמות הם עולם אחד אלא שנחלק לשלשה חלקים וחלק כל אחד מהם נחלק לחלקים אחרים ואע"פ שיאמר בכל אחד מן החלקים בפני עצמו כי טוב צריך לומר בכולו בכלל כי טוב שזה העולם בכללו קשור כולו זה עם זה בגוף אחד: ולשאלה השנית למה אמר מאד. התשובה לפי שאחר שכל חלקיו כל אחד בפני עצמו טוב וגם כולו בכללו טוב אם כן הוא טוב מאד: או יהיה הכונה שכל הדברים הטובים על הרוב הם טוב ועל המעט אינם טובים המשל הקב"ה ברא האש להטיב לבני אדם ואם שרף מדינה אחת לא נאמר שהאש הוא רע שעל המעט נעשה הרע וכן המים עשאם הקב"ה להטיב לעולם ואי איפשר קיום העולם זולתו ואם טבעו אנשים בים או נחל הטביע מדינה אחת לא נאמר שהמים רעים אלא טובים לפי שעל הרוב פועלים טובים ועל המעט רעה וזה הוא שאמר והנה טוב מאד המאודיות ועל הרוב הוא טוב. וי"א שבעבור שביום ששי נברא האדם אמר בו טוב מאד. ונראה שבעבור שהאדם לא נברא בשלימותו שאם ירצה יהיה שלם יותר מב"ח בבחירתו ואם ירצה יהיה פחות מב"ח ולפי שאולי יהיה פחות מב"ח לכן אמר ביצירת הב"ח וירא אלהים כי טוב ולא נאמר כן ביצירת אדם אבל אם יהיה שלם ומעשיו טובים והוציא שכלו מן הכח אל הפועל הוא טוב מאד ויש לו שלימות גדולה שאינה בב"ח לזה אמר בזה היום וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד: '''ויהי ערב ויהי בקר יום הששי ''' הוסיף בזה היום ה"א מה שלא עשה כן בכל שאר הימים ואמרו רז"ל שכל מעשה בראשית נבראו בשביל ו' בסיון שבו קבלו ישראל את התורה וי"א שבשביל שנברא בו אדם אמר הששי בה"א הידיעה בעבור כבודו. ושמעתי בשם הזוהר שארז"ל לא יצא החייט במחטו ולא הלבלר בקולמוסו ערב שבת סמוך לחשיכה שמא יכניסנו מרשות הרבים לרשות היחיד או יוציאנו ולכן ראוי לעזוב כליו בבית ביום הששי ולרמוז לזה עזב הקב"ה אות ה"א ביום הששי שהוא ערב שבת לפי שכלי הקב"ה לברוא את העולם היא אות ה"א שנאמר אלה תולדות השמים והארץ בהבראם בה' בראם: <br>''' ויש ''' לחקור מדוע לא אמר בכל ששת ימי בראשית בריאת המלאכים ועוד אימתי נבראו המלאכים ובבראשית רבה ר' יוחנן אמר בשני נבראו הה"ד המקרה במים עליותיו וכתיב עושה מלאכיו רוחות ר' חנינא אמר בחמישי נבראו הה"ד ועוף יעופף וכתיב ובשתים יעופף. ובמדרש ועוף זה מיכאל שנאמר ויעף אלי. יעופף זה גבריאל שנאמר מועף ביעף. על הארץ זה רפאל. על פני רקיע השמים זה נוריאל. והרמב"ן כתב וכל צבאם יכלול המלאכים כענין ראיתי את ה' יושב על כסאו וכל צבא השמים עומדים עליו מימינו ומשמאלו ויאמר ה' מי יפתה את אחאב וכן יפקוד ה' על צבא המרום במרום ובכאן רמז על יצירת המלאכים במעשה בראשית וכן נפשות האדם צבא השמים הם עד כאן. והנכון בעיני שאחר שהקב"ה ברא רקיע ביום שני ומיד התנועע בהכרח צריך שנאמר שברא המניעים אחר שאי איפשר מתנועע בלא מניע. אבל נפש האדם בפירוש אמר נעשה אדם בצלמנו ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו ויצר ה' אלהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה ותרגס אונקלוס לרוח ממללא ואם כן מה זה שכתב הרמב"ן וכן נפשות האדם צבא השמיס הם אלא כוונתו על מה שאמרו רבותינו ז"ל שכל הנפשות נבראו בששת ימי בראשית. ויש אומרים שמה שאמרו וירא אלהים את האור בא את לרבות הנשמות שנבראו עם האור ולכן אמרו שהנפש גדולה מן המלאכים שהנפש נבראת ביום ראשון והמלאכים ביום שני וידוע שהנבראים העליונים מעלתם ודקותם לפי קדימתן בבריאה. וכן אמרו גדולים צדיקים יותר ממלאכי השרת ואמר החכם דע נפשך ותדע בוראך: {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף