עריכת הדף "
שרשי הים/לולב/ז
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== כג == {{מרכז|{{גופן|4||'''שורש מצות הקפת המזבח'''}}}} '''בכל יום ויום מקיפין את המזבח בלולביהם בידיהם פעם אחת כו'.''' ע"כ. וכתב הכ"מ ז"ל בפרק לולב וערבה אפליגו אמוראי אהא דתנן בכל יום מקיפין את המזבח אי הוי בלולבין או בערבה ופסק רבינו כרבא דאמר לר"י תא ואימא לך כו' הכי אמר אבוך בלולב ופסק כרבא שהוא בתרא עכ"ל. ואני תמיה דמאחר דרבינו פסק דמצות ערבה היתה בנטיל' ולא בזקיפה לבד וכמ"ש בהל' כ"ב וז"ל ובאים העם ולוקחים ממנה ונוטלין אותה כדרך שעושים בכל יום איך פסק דבלולב לבד היה ההקפה דהא בגמ' משמע דאי מצות ערבה היתה בנטילה ע"כ שהיה ג"כ ההקפה בה שהרי עלה דקאמר ר"ל כהנים בעלי מומין נכנסים בין האולם ולמזבח פריך עליה רבי יוחנן מי אמרת בנטילה דילמא בזקיפה כלומר דאם היא בנטילה ניחא שהכהנים בעלי מומין נכנסין כדי להקיף את המזבח אלא אי אמרת בזקיפה אחד זוקף ע"י כולם וכמ"ש שם רש"י והתוס' נראה ודאי בהדייא דאם היתה הערבה בנטילה עכ"ל שהיו מקיפין בה הפך דברי רבינו שהוא פוסק שהיתה ניטלת ולא היו מקיפין בה ואפ' דלדעת רבינו [מקיפין היו] הכהנים קודם זקיפת הערבה במזבח ואחר כך זוקפין אותה אלא שהיה לו לרבינו לבאר זה וצ"ע.<br>''' ודע ''' שבתשו' הנדפסות מחדש להרב מהר"י ן' מיגש סי' מ"ד כתב וז"ל וששאלת הא דתנן בסוכה דמ"ה ע"א בכל יום מקיפין את המזבח פעם א' ואותו היום שבעה פעמים וקשה לך היאך מקיפין אותו והא בין האולם ולמזבח מקום הכהנים הוא ואין רשות ליכנס שם תשובה האי מקיפין לאו הקפה בהילו' הוא אלא הקפה בעמידה היא כי ההיא דגרסינן ביומא דף כ"ה ע"א מקיפין היו הכהני' כמין כולייאר ומפרשי' שהכהנים היו עומדים סביב המזבח בינו לבין האולם וישראל עומדים מצידו למזבח שבצפונו עד צידו האחר שבדרומו והיו בכל יום מקיפין אותו פעם אחת ואותו היום שהוא יום ערבה היו מקיפין אותו ז' פעמים שהיו עומדים סביבותיו ואח"כ הולכים להם וחוזרים ומקיפין ועומדים סביבותיו פעם שניה והולכים להם כו' ואיכא לפרושי ליה נמי כדקאמרת שהיו הכהנים עומדים סביבות המזבח בינו ובין האולם וישר' מקיפין מצד דרום ועד צפון וחוזרים ומקיפין מצפון ועד דרום והיו עושים כן בכל יום פעם אחת ויום ערבה היו עושין כן ז"פ וגם זה פי' נכון הוא אלא שהפירוש הראשון הוא שקבלנו מרבינו הרב ז"ל וכן מצינו שפי' הגאונים בתשובותי' עכ"ל.<br>''' ושאלני ''' חד צורבא מרבנן דבגמ' שם בפרק לולב וערבה דמ"ד ע"א אמרו אמר ר"ל כהנים בעלי מומין נכנסים בין האולם ולמזבח כדי לצאת בערבה ופרש"י ז"ל כהנים בעלי מומין אף הם דוחקים ונכנסים להקיף ברגליהם וערבה בידם ואי אפשר להקיף אם לא יכנסו בין האולם ולמזבח וכל השנה אסורים ליכנס שם כדאמרינן במ' כלים בגמ' אמר לו רבי יוחנן לר"ל מי אמרה פרש"י השתא ס"ד דה"ק מי אמרה שהוא חובה דקאמ' לצאת בה י"ח ולהכי פריך מאן אמרה בתמיה הא איהו אמרה דאמר רב אשי אמר רבי יוחנן משום רבי נחוניא איש בקעת חורתן עשר נטיעות ערבה וניסוך המים הלכה למ"מ אלא מי אמרה בנטילה דילמא בזקיפה מי אמרה בבעלי מומין דילמא בתמימים ופרש"י מי אמרה בנטילה ותהא חובת כהנים דקאמר לצאת י"ח דילמא בזקיפה וכהן אחד זוקפן ע"י הכל ואין חובה על כולם עכ"ל גם התוס' שם ד"ה א"ל רבי יוחנן כתבו כפירש"י ז"ל והוסיפו לפרש דילמא בזקיפה וכיון דאין מקיפין את המזבח ולא בעו אלא זקיפה בעלמא אחד זוקף ע"י כולם א"נ בעלי מומים אפשר להו לזקוף בשאר רוחות ולא יכנסו בין האולם ולמזבח ואפילו אם תמ"ל בנטילה כדאסיקנא לעיל דאיתותב מ"ד בזקיפה מי אמרה בבעלי מומין דילמא אין הלמ"מ אלא בתמימים הראויים לעבודה כמו שאין הלמ"מ בזרים אלא בכהנים דבהא מודית מדלא אמרת זרים נכנסים יע"ש.<br>''' מבואר ''' יוצא מדבריהם דלרבי יוחנן זה ששנינו בכל יום מקיפין את המזבח פעם א' כו' כהנים תמימי' דוקא הוא שהיו מקיפין את המזבח ולא כהנים בעלי מומים וכ"ש זרים ולר"ל אף כהנים בעלי מומין נכנסים אבל לא זרים לפי מ"ש התוספות ואפילו אם נרצה לומר דלר"ל לאו דוקא בעלי מומים דה"ה זרים הרי דלר"י דהלכה כוותיה לגבי ר"ל ס"ל דדוקא כהנים תמימים הוא שהיו מקיפין המזבח בערב' שבידם ועוד דעכ"ל דבין לר"י ובין לר"ל ס"ל דפירושא דמתני' ששנינו בכל יום מקיפין את המזבח פעם אחת ואותו היום ז"פ הכוונה שהיו מקיפין בהילוך כמו שאנו עושים בהקפת התיבה ולא כמו שפי' הר' מוהר"י ן' מיגאש ז"ל שאם כפירושו מנ"ל לר"ל לומר דכהנים בעלי מומים נכנסים בין האולם ולמזבח כדי לצאת בערבה הרי אפשר להקיף מצד צפונו של מזבח עד צד דרומו או בעמידה או בהילוך כמו שכתב הרב ז"ל. וגם לר"י למה ליה למימר מי אמרה בבעלי מומין דילמא בתמימים לימא מי אמרה היקף בהילוך דילמא היקף ובעמידה או מצד צפון או לצד דרום ואפילו היו בעלי מומין וזרים עד כאן ת"ד השואל.<br>''' וכה ''' היתה תשובתי אליו כנראה דלא שלטו עיניך במה שציין החכם השלם המגיה לתשו' הר"י ן' מיגאש ז"ל הנז"ל עיין להרב מוהרח"א בקונט' דרך הקדש די"ו ע"ב עכ"ל. וכוונתו כי שם הוקשה לו למוהרח"א מעין זה על הרב הגדול מוהרימ"ט שכתב על מה ששנינו במתני' דכלי' בין האולם ולמזבח מקודש ממנו שאין בעלי מומין ופרועי ראש נכנסי' לשם וז"ל וק"ל הא דאמרינן בכל יום מקיפין את המזבח פעם אחת כו' ומשמע דכל ישראל מקיפין והלא אף הכהנים בזמן שאין בגדיהם עליהם שאין כהונתן עליהם אינן יכולין ליכנס כ"ש ישראל.<br>''' וראיתי ''' בתשובות הגאונים ז"ל שכתבו הקף זה ברגל היה ולא בעמידה דהא לא שייך ז' פעמי' ולא תקשי דאיך היו נכנסים ישראל בין האולם ולמזבח דבשעת צורכיהן שרי עכ"ל וכתב עליו מוהרח"א ז"ל וז"ל ותימה מה צורך הוא להקיף בערבה ואם הוא מן התורה והותר ליכנס למה לא מפרש לה מתני'. ועוד הרי אמרו שם דאמר ר"ל כהנים בעלי מומין נכנסים בין האולם ולמזבח כדי לצאת בערבה וא"ל רבי יוחנן מי אמרה כו' ואסיק מי אמרה כו' ואסיק מי אמרה בבעלי מומין דילמא בתמימים והכי איתא בירושלמי רשב"ל בעי קומי ר' יוחנן בעלי מומין נכנסים בין האולם ולמזבח א"ל כשרים היו והרב הנז' ז"ל כל התלמוד כשולחן ערוך לפניו לא ידעתי איך לא השגיח בזה עכ"ל. והנה מה שהוקשה לו להרב ע"ד מוהרימ"ט ז"ל דאם הוא מן התורה להקיף בערבה ומש"ה הותר לזרים ליכנס בין האולם ולמזבח למה לא מפרש לה מתניתין אם כוונת הרב ז"ל על מתני' דבין האולם ולמזבח דקתני שאין בעלי מומין נכנסים לשם דהוה ליה לפרש דלמצות ערבה היו נכנסים ואפילו זרים לא על הרב מוהרימ"ט תלונותיו כי היא גופה תקשי ליה לר"ל דקאמר בגמ' דבעלי מומין נכנסים בין האולם ולמזבח לצאת בערבה דלדידיה אמאי לא מפרש לה מתניתין כי היכי דתני מקמי הכי גבי עזרת כהנים מקודשת ממנה שאין ישראל נכנסים לשם אלא לשעת צרכיהן לסמיכה כו' ועכ"ל דכיון דמתני' תני הכא תרתי בעלי מומין ופרועי ראש וגבי פרועי ראש לא שרי כלל תני סתמא שאין נכנסים לשם ואה"נ דבעלי מומין לצורך מצות ערבה היו נכנסים מק"ו דזרים ולא הוצר' לפרש ועיין להרב מש"ל ז"ל בפ"ט מה' ביאת מקדש דס"א ע"א ד"ה ודע כו' מ"ש בענין אמאי לא תני מתני' נמי זרים יע"ש.<br>''' גם ''' מה שהוקש' עוד ע"ד מוהרימ"ט ז"ל ממימרא דר"י דאמר מי אמרה בבעלי מומין או"ד בתמימים דלפי זה אין בעלי מומין וזרים נכנסים בין האולם ולמזבח היפך מ"ש הרב ז"ל דמפני צורך מצות הערבה היו נכנסים אפילו זרים הנה לפי האמור לא דברי הרב מוהרימ"ט לבד ז"ל קשים מהך מימרא דר"י כי גם תשו' הר"י הלוי ז"ל הלזו נראה שהיא היפך מימרא דר"י ור"ל כמו ששאלת. ונלע"ד דלא קשייא לא על הרב מוהרימ"ט ז"ל ולא על תשו' הרא"ם מהך דר"י ור"ל דהקפה זו ששנינו במתני' שהיו מקיפין את המזבח בכל יום פ"א וביום הז' ז"פ לא בערבה היה כי אם בלולב וכמ"ש בגמרא דמ"ג ע"ב וכמו שפסק רבינו כאן וכמ"ש מרן בכ"מ וזו היתה בכל ישראל כמו שאנו עושי' היום זכר למקדש אמנם מצות ערבה שהיו מביאין במקדש והיו זוקפין אותה על צידי המזבח כמו ששנינו במתני' דמ"ה ע"א מצות ערבה כיצד כו' ובאים וזוקפין אותה בצידי המזבח כו' בין לר"י בין לר"ל כיון שצורך מזבח היא לא היו מתעסקים בה אלא כהנים לר"י כהנים תמימים ולר"ל אף כהנים בעלי מומין אבל לא זרים לכ"ע דזר אינו קרב ע"ג המזבח אפילו במידי דלאו עבודה וכמ"ש התוספות בפ"ב דיומא דכ"ג ד"ה יש והביא דבריהם הרב מש"ל בפ"ט מהלכות ביאת המקדש הט"ו דס"א ע"ב ובכן אף עפ"י שמצות ערבה בנטילתה וזקיפתה ע"ג המזבח לא היתה אלא בכהנים תמימים לר"י משום דעיקרא היא לצורך זקיפתה בצידי המזבח אעפ"י שאינה עבודה ולר"ל אף בבעלי מומין הקפת המזבח בלולביהם שהיה בכל ישראל אפשר דלכ"ע אפי' זרים היו נכנסים בין האולם ולמזבח לצורך ההקפה וכמ"ש הרב מוהרימ"ט או כמ"ש מוהר"י ן' מיגאש ז"ל בתשו' שלא היו ישראל מקיפין אלא מצד דרום לצד צפון לבד כו' כנלע"ד לדעת הרא"ם ומוהרימ"ט.<br>''' וראיתי ''' להר"ב מש"ל שם בפ"ט מהלכות ביאת המקדש שהביא דעת התוס' והרמב"ן בס' המצוות דס"ל דמעלות דרבנן ולפי"ז זרים יכולים ליכנס בין האולם ולמזבח מדאורייתא והק' הוא ז"ל לשיטתם מדאמרינן ביומא דמ"ה א"ל ר"ש וכי תעלה לדעתך שזר קרב ע"ג המזבח והעלה מן הישוב ושוב הוקשה לו ממ"ש התוס' ביומא דכ"ג ד"ה יש דלר"ל דאית ליה דהרמת הדשן והוצאת הדשן לאו עבוד' היא טעמא דת"ק דפוסל בעל מום וטעמא דר"א דאצטריך קרא לרבות בעל מום הוא משום דבעל מום חשוב כזר וש"ד וכי תעלה על דעתך שזר קרב ע"ג המזבח משו"ה אצטריך קרא לרבות בעל מום לר"א וה"ט דת"ק דפוסל בעל מום להרמת הדשן ומשמע דמשום איסור כניסה הוא דאסור והוא דברי התוס' והרמב"ן וכתב הרב דאפשר דרשב"ל ס"ל כמ"ד בפ' טרף בקלפי דמ"ד דאיסור מעלות היא דאורייתא יע"א ויש לתמוה על דבריו דא"כ היכי אמר רשב"ל בפרק לולב וערבה דכהנים בעלי מומין נכנסי' בין האולם ולמזבח מאחר דס"ל דמעלות דאורייתא ואיך דחינן מעלות דאורייתא משום מצות ערבה דמ"ש מהרמת הדשן והוצאת הדשן ודוחק לומר דר"ל סבר כר"א דרבי קרא לבעל מום להרמת הדשן דלאו עבודה היא ומינה יליף למצות ערבה ועיין במה שכתבתי עוד בזה בהלכות מילה פ"א ה"ט ובשורש נשבע לבטל את המצוה יעש"ב ותו לא מידי. {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף