עריכת הדף "
שרשי הים/יבום וחליצה/ו
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== י == {{מרכז|{{גופן|4||'''שורש דין יבמה אסורה ליבם באיסור לאו או עשה'''}}}} '''היתה היבמה אסורה על יבמה איסור לאו או איסור עשה כו'.''' הנה התוס' ביבמות דף ט' ד"ה והרי איסור מצוה כו' ובסנהדרין דנ"ג ע"ב ד"ה וחייבי כו' הקשו למה זה בכל דוכתי פשיטא ליה להש"ס דחייבי לאוין לר"ע דאמר אין קדושין תופסין לאו בני חליצ' ויבום נינהו כחייבי כריתות ואמאי לא אמרינן נמי לר"ע דליתי עשה ולדחי ל"ת יע"ש ולכאורה עיקר קושייתם לא ק' כלל אאותה שאמרו שם דאיסור קדושה לר"ע כגון ממזרת ונתינה לישראל אינה עולה ליבום ולחליצה דכיון דלר"ע אין קדושין תופסין בחייבי לאוין נמצא דממזרת ונתינה זו שנפלה לפניו ליבום לאו אשת אח נינהו כיון דמעיקרא לא תפסו בהן קדושי אחיו ועיקר קושייתם לא חלה אלא לההיא דפ' הערל דס"ט ופ"ד מיתות דאמרו פצוע דכא וכרות שפכה לר"ע לא חולצין ולא מייבמין ואמאי ליתי עשה דיבום ולדחי ל"ת כיון דאשת אח הוו אבל אחר ההתבוננות אף אההיא דממזרת ונתינה קשיא להו שפיר דהיכי קאמר תלמוד' סתמא דלר"ע לא חולצין ולא מייבמין הא משכחת לה לר"ע דחולצין ומייבמין כגון שאחיו של יבם היה ממזר או כרות שפכה דמותר בממזרת ותפסי בה קדושין וכשנפלה לפני יבם אתי עשה ודחי ל"ת וברור.<br>''' ואולם ''' בעיקר קושייתם שמעתי למו"ה בעל שע"ה ישוב על פי אותה סוגייא דאיתמר לקמן בפ' כיצד ד"ך ע"א עלה דמתני' דאלמנה לכ"ג חולצת ולא מתייבמת דפריך תלמודא בשלמא אלמנה מן הנשואין עשה ול"ת הוא ואין עשה דוחה ל"ת ועשה אלא מן האירוסין ליתי עשה ולידחי ל"ת ואמר רב גידל אמר קרא ועלתה יבמתו השערה שאין ת"ל יבמתו ומה ת"ל יבמתו יש לך יבמה אחרת שעולה לחליצה ואינה עולה ליבום ואי זו זו חייבי לאוין ופרכינן ואימא חייבי כריתות ומשנינן אמר קרא אם לא יחפוץ לקחתה הא חפץ ייבם כל העולה ליבום עולה לחליצה וכל שאינה עולה ליבום אינה עולה לחליצה ופרכינן א"ה חייבי לאוין נמי ומשנינן הא רבי רחמנא יבמתו ומה ראית מסתברא חייבי לאוין תפסי בה קדושין חייבי כריתות לא תפסי בה קידושין יעויין שם אשר מבואר יוצא מסוגייא זו דטעמא דמוקמינן קרא דיבמתו בחייבי לאוין וקרא דאם לא יחפוץ בחייבי כריתות ולא אמרי' איפכא הוא משום דכיון דחייבי לאוין תפסי בהו קדושין משא"כ בחייבי כריתות היא הנותנת לאוקומי קרא בהכי ומעתה לר"ע דחייבי לאוין וחייבי כריתות שוין ובשניהם אין קדושין תופסין בהן תו ליכא הוכחה לאוקמי קרא דיבמתו בחייבי לאוין וקרא דלא יחפו' בחייבי כריתות דא"כ קשה מה ראית ולדידיה ליכא לתרו' כדמשני תלמודא כמובן וכיון שכן לדידיה עכ"ל דחייבי לאוין וחייבי כריתות כולהו אמעיטו מחליצה ויבום מקרא דלא יחפוץ וקרא דיבמתו מוקמינן דוקא בחייבי עשה לו' דעולות לחליצה ולא ליבום.<br>''' והשתא ''' תו ליכא לאקשויי קושיית התוספות ז"ל דליתי עשה ולידחי לא תעשה דשאני הכא דגלי קרא דלא יחפוץ דאינן עולות לחליצה וליבום ואי תקשי לך דהא הך דרשא דרב גידל דדריש בקרא דיבמתו יש לך יבמה אחרת שעולה לחליצה ואינה עולה ליבום לא סלקא התם לפום קושטא דהדר פריך רבא עליה דרב גידל מאותה ברייתא דקתני פצוע דכא וכרות שפכה אם בעלו קנו ויהיב טעמא אחריתי גבי אלמנה מן האירוסין דחולצת ולא מייבמת משום גזרה ביאה ראשונה אטו ביאה שניה יע"ש הא לאו מילתא היא דהרי כתבו התוס' ז"ל שם בד"ה גזירה ביאה ראשונה כו' וגם ה"ה ז"ל בפ"ו מה' יבום כתב ע"ש הרב בה"ג ז"ל דדרשת דרב גידל קיימא נמי לפום קושטא דמילתא אלא דמוקמינן קרא באלמנה מן הנשואין ובחייבי עשה דעולה לחליצה ולא ליבום יע"ש והשתא לר"ע לא מצינן לאוקומי קרא בהכי דלדידיה כיון דאין קדושין תופסין בחייבי לאוין וחייבי כריתות הדרא קושיית הש"ס לדוכתא ומה ראית למדרש קרא בהכי ולא בחייבי כריתות ולא מצינן לתרוצי מידי אם לא דלדידיה מוקמינן קרא בחייבי עשה אבל בחייבי לאוין וכריתות אינן עולות לא לחליצה ולא ליבום מקרא דלא יחפוץ וכיון דגלי לן קרא דאינן עולות לחליצה וליבום תו ליכא לאקשויי ליתי עשה ולידחי ל"ת אלו דברי הרב הנז' ואני בע"ד לא נחה דעתי בזה כלל דמלבד דאיכא למימר דקושיית התוס' ז"ל מה נפשך היא אי גלי קרא א"כ מנ"ל לר"ע בעלמא כלל זה דאתי עשה ודחי ל"ת אי משום דיליף לה מכלאים בציצית אדנילף לה מהתם לילף מהכא דגלי קרא דאין עשה דוחה ל"ת ואי לא גלי קרא אמאי לא אמרינן הכא דליתי עשה ולדחי ל"ת ועיין להתוספות ז"ל בזבחים דצ"ז ע"ב וביבמות דנ"ט ע"ב ד"ה הא מני ובכתובות ד"מ ד"ה ניתי עשה יע"ש, ש"ר בחידושי הרשב"א בשמעתין הקשה כן ועפ"י ישובו יש לישב זה יע"ש.<br>''' ואולם ''' עדיין לא נחה דעתי בתירוץ זה דאכתי איכא למימר לר"ע דחייבי לאוין עולות בין לחליצה ובין ליבום וקרא דלא יחפוץ מיירי בחייבי כריתות דוקא ולא בחייבי לאוין וקרא דיבמתו בחייבי עשה דעולה לחליצה ולא ליבום משום דאין עשה דוחה ל"ת ועשה וליכא למיפרך מה ראית לדרוש קרא דלא יחפוץ בחייבי כריתות ולא בחייבי לאוין נמי דהא כיון דקרא דלא יחפוץ הכי מדריש כל העולה ליבום עולה לחליצה וכל שאינה עולה ליבום אינה עולה לחליצה תו ליכא למי' דחייבי לאוין אינן עולות לחליצה וליבום מהאי קרא דכיון דגבי חייבי לאוין אית לן למימר דעולות ליבום ולחליצה מטעמא דאתי עשה ודחי ל"ת היכי שמעי' מקרא דלא יחפוץ דאינן עולות ליבום ולחליצה דהא היא גופה קאמר קרא דכל העולה ליבום עולה לחליצה ובשלמא כי מוקמינן קרא בחייבי כריתות דשמעינן בעלמא דאינן עולו' ליבום מג"ש דעליה עליה שמעינן שפיר מקרא דלא יחפוץ דאינן עולות לחליצה נמי אבל גבי חייבי לאוין לא שמעי' מידי מקרא דלא יחפוץ דאינן עולות לחליצה וליבום וכמובן וכבר התוס' ז"ל בסוגייא זו ד"ה אי הכי הוקשה להם כן למאי דפריך תלמודא ומה ראית כלומר ונימא איפכא דקרא דלא יחפוץ מיירי בחייבי לאוין דאינן עולות לחליצה וליבום דהיכי משתמע מקרא דלא יחפוץ דחייבי לאוין אינן עולות לחליצה וליבום כו' ומתוך כך נדחקו בפי' השמועה לומר דהכי פריך ואימא דקרא דלא יחפוץ מיירי בחייבי לאוין ועשה ולומר דחייבי לאוין דעולות לחליצה וליבום וחייבי עשה אינן עולות לא לחליצה ולא ליבום ובכן מדריש קרא שפיר וכי הדר ומשני מסתברא דחייבי לאוין תפסי בהו קדושין הכי קאמר חייבי לאוין ועשה תפסי בה קדושין ואין סברא לומר דחייבי עשה לא יעלה לחליצה וליבום יע"ש.<br>''' באופן ''' שלפי דבריהם ז"ל לא אסיק אדעתיה הש"ס בסוגיא זו לומר דחייבי לאוין לא יעלו לחליצה וליבום כחייבי כריתות מקרא דלא יחפוץ דהא ודאי אין סברא לומר דבר זה מעולם וכל כי הא לא שמעינן מהאי קרא בחייבי לאוין כלל ומעתה אפי' לר"ע נמי כי מוקמינן קרא דיבמתו בחייבי לאוין לומר דעולו' לחליצה ואינן עולות ליבום וקרא דלא יחפוץ בחייבי כריתות ליכא לאקשויי מה ראית לאוקומי קרא דלא יחפוץ בחייבי כריתות ולא בחייבי לאוין דכל כי האי לאו קושיא היא כמ"ש התוס' ואי קשיא אינו אלא אמאי לא אוקומה קרא נמי בחייבי עשה דומיא דחייבי כריתות ועל זה אף לר"ע יצדק התי' שתירצו בש"ס דליכא לאוקומי קרא דלא יחפוץ בחייבי עשה ולומר דלא יעלו לחליצה וליבום כיון דקדושין תפסי בהו וברור ודע שהרשב"א ז"ל דרך דרך אחרת בפי' השמועה הזאת דכי פריך ומה ראית היינו לומר דחייבי לאוין יהיה דינן כחייבי כריתות ממש שלא יעלו לחליצה וליבום וע"ז משני הש"ס דהא ליכא למימר משום דחייבי לאוין קדושין תפסי בה יע"ש ועפ"י דרכו מתיישב שפיר קושיית התוספו' ז"ל בפ"ק די"ו וגם הוא ז"ל בחידושיו שם הקשה אותה ולא העלה דבר ברור יע"ש.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף