עריכת הדף "
שפת אמת/פרשת וישלח/תרמט
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==={{מרכז|{{גופן|4|וילנא|'''תרמ"ט'''}}}}=== ב"ה במדרש מעין נרפש ומקור משחת כשם שא"א למעין להרפש ולמקור להשחת כך אי אפשר לצדיק למוט לפני רשע וכשם שמעין נרפש כו' כך צדיק ממיט עצמו לפני רשע. פירוש כי שורש המעין והמקור א"א להירפש ולהשחת וכמו כן מעין הצדיק אין בו מגע נכרי. אבל התפשטות המעין להיות נחלים ונהרות נמשכין ממנו. שם יש מחלוקות ומלחמות עם הסט"א. וכ"כ גן נעול גל נעול מעין חתום. והאמת שכשזוכין לעבור זו המלחמה אז נפתח המעין. וכמו כן בשבת קודש שנפתח המעין הוא יום מנוחה וכמו כן כל המלחמות שהי' ליעקב אע"ה עם עשו ולבן הכל הי' בבחי' החיצוניות. ובכח הפנימי שלו לא היה להם שום שייכות אליו. וגם במדריגות התחתונות שלו השתמש עם מלאכים. דאיתא במד' מי גדול השומר או הנשמר מי גדול הנושא או הנישא. מי גדול המשתלח או המשלח. וכל אלה הם מדריגות זו למעלה מזו. שיש מקומות שצריכין שמירה בכח המלאכים ויש שצריכין סיוע להנשא למעלה ויש שצריכין לסייע למלאכים והם בחי' נפש רוח נשמה. מעשה דיבור מחשבה. והם הג' שמות יעקב ישורון ישראל. הנפש הוא במעשה וצריך שמירה. וע"ז נאמר מלאכיו יצוה לך במצות מעשיות. והוא שם יעקב שתיקן המעשים בעלמא דשיקרא צריך להיות בעקבה ובתחבולות שונות. והרוח הוא הדיבור וע"ש זה נקרא ישורון כמ"ש עם זו יצרתי כו' תהלתי יספרו. ועל שם השירה והרנה נק' ישורון. וגם הדיבורים בתורה ותפלה צריכין סיוע כמ"ש שהמלאכים מעלין ומנשאין הדיבורים כמ"ש עוף השמים יוליך כו' ובעל כנפים יגיד דבר. ועל זה כתיב על כפים ישאונך כו'. ושם ישראל הוא הנשמה והמחשבה ובבחי' זו הם למעלה מהמלאכים אשר על זה כתיב כעת יאמר כו' מה פעל אל. ובששת ימי המעשה נעשה התקונים על ידי המלאכים והם ימי מלחמה לכן המעין נסתר כמ"ש ששת ימי המעשה יהי' סגור. ובשבת קודש יורד נשמה יתירה. והתיקון נעשה שלא ע"י המלאכים כנ"ל. וזהו וישלח כו' מלאכים לפניו. פירוש קודם שנתגלה עיקר פנימיות שלו: בפסוק ואתה אמרת היטב איטיב עמך. וקשה א"כ למה נתיירא אך שמעתי ממו"ז ז"ל פי' ויירא ויצר שצר לו על היראה שנתיירא ממנו. וי"ל שבודאי ידע שהקב"ה ישמור אותו כמו שהבטיח לו. רק ז"ש ואתה אמרת היטב איטיב עמך. פי' שירגיש בעצמו זו הטבה כמ"ש עזוב תעזוב עמו וכיון שנתיירא כמ"ש ירא אנכי אותו. על זה התפלל שיהי' לו שייכות בהישועה: במדרש אברהם אבינו שאין כ' בו שמירת שבת ירש את הארץ במדה יעקב שכתוב בו ויחן את פני העיר שקבע תחומין ירש שלא במדה ופרצת ימה וקדמה כו'. הגם כי כל האבות קיימו את התורה ושבת בכלל רק שאין כתוב בהם בתורה שמירת שבת. והענין הוא כמ"ש ז"ל אאע"ה קראו הר יצחק קראו שדה יעקב קראו בית. כי בית הוא דבר שבקביעות דכ' תתן אמת ליעקב. שמעתי ממו"ז ז"ל כי אמת הוא דבר המתקיים לעד וכל שיש לו הפסק אינו אמת כמ"ש נהרות המכזבין מימי'. וכ"כ אשר לא יכזבו מימיו ודפח"ח. לכן התורה נקראת אמת שהיא בכל מקום ובכל זמן וקיום הכל מן התורה. וכמו כן יעקב אע"ה כל מה שעשה היה דבר קיים לעולם. לכן מצינו כל מקום שהי' לו דיבור ומראה קרא המקום בשם בית אל בית אלקים [וכ"כ ויעל מעליו במקום אשר דיבר כו' ורש"י עמד בזה אבל נראה כי נעשה רשימה בזה המקום להיות עליות המרכבה ביחוד שם] ומאחר שכתוב ויחן את פני העיר בתורה. היינו שהביא הארת מנוחת שבת להיות קבוע באותו מקום. והוא באמת מתנה מהקב"ה כמ"ש תתן אמת ליעקב שזיכהו השי"ת שכל מה שעשה נעשה מזה תורת אמת. ולכן ירש הארץ שלא במדה שמדתו הי' למעלה מן המקום ומן הזמן. והנה השבת יש בו מעלות זו למעלה מזו. והאמת שיש בכח השבת להאיר לכל הזמנים ולכל המקומות. ותליא בשומרי השבת. ומצינו דפליגי ב"ש וב"ה שמאי אמר מחד בשבתא לשבתא. וכן אמרו ב"ש האדם מצווה על שביתת כלים בש"ק דכתיב ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו לרבות שביתת כלים. והענין הוא שהשבת צריך להעלות כל ימי המעשה ולהאיר לכל המעשים. אכן לא כל אדם מוכן לזה. לכן הלכה כב"ה. אבל יחידים וצדיקים כפי שמירתם השבת. יכולין להעלות על ידו הכל. וז"ש למען ינוח שורך כו' ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו. שהוא לשון נפעל שכפי שמירת האדם השבת בנפשו ומאודו. ממילא נמשך הארת השבת לכל המקומות. [לכן שביתת בהמתו לכ"ע מצווין ובכלים פליגי. כי קשה להעלות הדומם יותר מן הב"ח]: <noinclude>{{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף