שפת אמת/פרשת וישלח/תרמט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שפת אמת פרשת וישלח תרמט

תרמ"ט

ב"ה

במדרש מעין נרפש ומקור משחת כשם שא"א למעין להרפש ולמקור להשחת כך אי אפשר לצדיק למוט לפני רשע וכשם שמעין נרפש כו' כך צדיק ממיט עצמו לפני רשע. פירוש כי שורש המעין והמקור א"א להירפש ולהשחת וכמו כן מעין הצדיק אין בו מגע נכרי. אבל התפשטות המעין להיות נחלים ונהרות נמשכין ממנו. שם יש מחלוקות ומלחמות עם הסט"א. וכ"כ גן נעול גל נעול מעין חתום. והאמת שכשזוכין לעבור זו המלחמה אז נפתח המעין. וכמו כן בשבת קודש שנפתח המעין הוא יום מנוחה וכמו כן כל המלחמות שהי' ליעקב אע"ה עם עשו ולבן הכל הי' בבחי' החיצוניות. ובכח הפנימי שלו לא היה להם שום שייכות אליו. וגם במדריגות התחתונות שלו השתמש עם מלאכים. דאיתא במד' מי גדול השומר או הנשמר מי גדול הנושא או הנישא. מי גדול המשתלח או המשלח. וכל אלה הם מדריגות זו למעלה מזו. שיש מקומות שצריכין שמירה בכח המלאכים ויש שצריכין סיוע להנשא למעלה ויש שצריכין לסייע למלאכים והם בחי' נפש רוח נשמה. מעשה דיבור מחשבה. והם הג' שמות יעקב ישורון ישראל. הנפש הוא במעשה וצריך שמירה. וע"ז נאמר מלאכיו יצוה לך במצות מעשיות. והוא שם יעקב שתיקן המעשים בעלמא דשיקרא צריך להיות בעקבה ובתחבולות שונות. והרוח הוא הדיבור וע"ש זה נקרא ישורון כמ"ש עם זו יצרתי כו' תהלתי יספרו. ועל שם השירה והרנה נק' ישורון. וגם הדיבורים בתורה ותפלה צריכין סיוע כמ"ש שהמלאכים מעלין ומנשאין הדיבורים כמ"ש עוף השמים יוליך כו' ובעל כנפים יגיד דבר. ועל זה כתיב על כפים ישאונך כו'. ושם ישראל הוא הנשמה והמחשבה ובבחי' זו הם למעלה מהמלאכים אשר על זה כתיב כעת יאמר כו' מה פעל אל. ובששת ימי המעשה נעשה התקונים על ידי המלאכים והם ימי מלחמה לכן המעין נסתר כמ"ש ששת ימי המעשה יהי' סגור. ובשבת קודש יורד נשמה יתירה. והתיקון נעשה שלא ע"י המלאכים כנ"ל. וזהו וישלח כו' מלאכים לפניו. פירוש קודם שנתגלה עיקר פנימיות שלו:

בפסוק ואתה אמרת היטב איטיב עמך. וקשה א"כ למה נתיירא אך שמעתי ממו"ז ז"ל פי' ויירא ויצר שצר לו על היראה שנתיירא ממנו. וי"ל שבודאי ידע שהקב"ה ישמור אותו כמו שהבטיח לו. רק ז"ש ואתה אמרת היטב איטיב עמך. פי' שירגיש בעצמו זו הטבה כמ"ש עזוב תעזוב עמו וכיון שנתיירא כמ"ש ירא אנכי אותו. על זה התפלל שיהי' לו שייכות בהישועה:

במדרש אברהם אבינו שאין כ' בו שמירת שבת ירש את הארץ במדה יעקב שכתוב בו ויחן את פני העיר שקבע תחומין ירש שלא במדה ופרצת ימה וקדמה כו'. הגם כי כל האבות קיימו את התורה ושבת בכלל רק שאין כתוב בהם בתורה שמירת שבת. והענין הוא כמ"ש ז"ל אאע"ה קראו הר יצחק קראו שדה יעקב קראו בית. כי בית הוא דבר שבקביעות דכ' תתן אמת ליעקב. שמעתי ממו"ז ז"ל כי אמת הוא דבר המתקיים לעד וכל שיש לו הפסק אינו אמת כמ"ש נהרות המכזבין מימי'. וכ"כ אשר לא יכזבו מימיו ודפח"ח. לכן התורה נקראת אמת שהיא בכל מקום ובכל זמן וקיום הכל מן התורה. וכמו כן יעקב אע"ה כל מה שעשה היה דבר קיים לעולם. לכן מצינו כל מקום שהי' לו דיבור ומראה קרא המקום בשם בית אל בית אלקים [וכ"כ ויעל מעליו במקום אשר דיבר כו' ורש"י עמד בזה אבל נראה כי נעשה רשימה בזה המקום להיות עליות המרכבה ביחוד שם] ומאחר שכתוב ויחן את פני העיר בתורה. היינו שהביא הארת מנוחת שבת להיות קבוע באותו מקום. והוא באמת מתנה מהקב"ה כמ"ש תתן אמת ליעקב שזיכהו השי"ת שכל מה שעשה נעשה מזה תורת אמת. ולכן ירש הארץ שלא במדה שמדתו הי' למעלה מן המקום ומן הזמן. והנה השבת יש בו מעלות זו למעלה מזו. והאמת שיש בכח השבת להאיר לכל הזמנים ולכל המקומות. ותליא בשומרי השבת. ומצינו דפליגי ב"ש וב"ה שמאי אמר מחד בשבתא לשבתא. וכן אמרו ב"ש האדם מצווה על שביתת כלים בש"ק דכתיב ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו לרבות שביתת כלים. והענין הוא שהשבת צריך להעלות כל ימי המעשה ולהאיר לכל המעשים. אכן לא כל אדם מוכן לזה. לכן הלכה כב"ה. אבל יחידים וצדיקים כפי שמירתם השבת. יכולין להעלות על ידו הכל. וז"ש למען ינוח שורך כו' ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו. שהוא לשון נפעל שכפי שמירת האדם השבת בנפשו ומאודו. ממילא נמשך הארת השבת לכל המקומות. [לכן שביתת בהמתו לכ"ע מצווין ובכלים פליגי. כי קשה להעלות הדומם יותר מן הב"ח]:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.