שיח יצחק (גנדמן)/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
גמליאל דניאלי (שיחה | תרומות) (שער ב - שער התורה והעבודה) |
גמליאל דניאלי (שיחה | תרומות) (עיצוב) |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
{{מרכז|{{גופן|4||'''שער ב ♦ שער התורה והעבודה'''}} (ובו י"ג סעיפים)}} | {{מרכז|{{גופן|4||'''שער ב ♦ שער התורה והעבודה'''}} (ובו י"ג סעיפים)}} | ||
({{עוגן1|א}}) '''מנהג''' טוב קבלתי מאבי מורי נ"י | |||
(א) '''מנהג''' טוב קבלתי מאבי מורי נ"י | |||
שראה מאנשי מעשה שאמרו | שראה מאנשי מעשה שאמרו | ||
בכל יום ויום המזמור מתהלים משנה | בכל יום ויום המזמור מתהלים משנה | ||
| שורה 16: | שורה 15: | ||
הודאה לשעבר וצועק לעתיד{{הערה|*) וכן בכל דבר כגון שמגיע לזמן אפית מצה יאמר ברוך שהגיעני לזמן הזה. יהר"מ שתגיעני לשנה הבאה לידי מצוה זו וכדומה כגון בשביעי של פסח שאין אומרים שהחיינו אעפ"כ יאמר ברוך שהגיעני לזמן הזה:}} ובזכות זה נזכה לגמור כל התהלים כסדר הזה: | הודאה לשעבר וצועק לעתיד{{הערה|*) וכן בכל דבר כגון שמגיע לזמן אפית מצה יאמר ברוך שהגיעני לזמן הזה. יהר"מ שתגיעני לשנה הבאה לידי מצוה זו וכדומה כגון בשביעי של פסח שאין אומרים שהחיינו אעפ"כ יאמר ברוך שהגיעני לזמן הזה:}} ובזכות זה נזכה לגמור כל התהלים כסדר הזה: | ||
({{עוגן1|ב}}) '''טוב''' מאד לומר תיקון חצות בכל | |||
(ב) '''טוב''' מאד לומר תיקון חצות בכל | |||
לילה אם אפשר. ואם אי | לילה אם אפשר. ואם אי | ||
אפשר יאמר פ"א בשבוע באותה לילה שאין | אפשר יאמר פ"א בשבוע באותה לילה שאין | ||
| שורה 39: | שורה 37: | ||
שמותר לאומרם: | שמותר לאומרם: | ||
({{עוגן1|ג}}) '''ובכל''' פעם קודם שתאמר התיקון. | |||
(ג) '''ובכל''' פעם קודם שתאמר התיקון. | |||
תאמרו הריני עושה זה בלי | תאמרו הריני עושה זה בלי | ||
נדר. כי לפעמים אינו יכול לומר חצות. | נדר. כי לפעמים אינו יכול לומר חצות. | ||
| שורה 49: | שורה 46: | ||
משבועות אפי' על האמת: | משבועות אפי' על האמת: | ||
({{עוגן1|ד}}) '''מה''' טוב הוא להיות בקי בע"פ במס' | |||
(ד) '''מה''' טוב הוא להיות בקי בע"פ במס' | |||
אחת או בסדר משניות או | אחת או בסדר משניות או | ||
לכה"פ באיזה מס' ממשניות כגון ברכות | לכה"פ באיזה מס' ממשניות כגון ברכות | ||
| שורה 70: | שורה 66: | ||
לכל אבר ואבר. ובזאת יבא ליראת הרוממות: | לכל אבר ואבר. ובזאת יבא ליראת הרוממות: | ||
({{עוגן1|ו}}) וצריך להיות בקי במשנה ובפירושה. | |||
(ו) וצריך להיות בקי במשנה ובפירושה. | |||
כמו שכתב המ"א אצל איזהו | כמו שכתב המ"א אצל איזהו | ||
מקומן כיון שהוא במקום לימוד צריך להבין. | מקומן כיון שהוא במקום לימוד צריך להבין. | ||
| שורה 80: | שורה 75: | ||
לך פן תשכח את ה' אלהיך: | לך פן תשכח את ה' אלהיך: | ||
({{עוגן1|ז}}) '''צריך''' להזהר מאד ממדת הכעס כי | |||
(ז) '''צריך''' להזהר מאד ממדת הכעס כי | |||
מדה מגונה היא מאד ואין | מדה מגונה היא מאד ואין | ||
יוצא ממנו שום תועלת רק שהוא נופל | יוצא ממנו שום תועלת רק שהוא נופל | ||
| שורה 91: | שורה 85: | ||
מדות רעות. כי קשה מאד לכבוש את רוחו: | מדות רעות. כי קשה מאד לכבוש את רוחו: | ||
({{עוגן1|ח}}) '''ע"כ''' עוצו עצה שלא לכעוס להרגיל | |||
(ח) '''ע"כ''' עוצו עצה שלא לכעוס להרגיל | |||
א"ע מעט מעט שלא לכעוס. | א"ע מעט מעט שלא לכעוס. | ||
עד שהשי"ת יעזור אתכם לשרש את המדה | עד שהשי"ת יעזור אתכם לשרש את המדה | ||
| שורה 104: | שורה 97: | ||
ה' והצנע לכת: | ה' והצנע לכת: | ||
({{עוגן1|ט}}) '''ואם''' חירף או קלל אותו. יקבל | |||
(ט) '''ואם''' חירף או קלל אותו. יקבל | |||
באהבה כי לטובתו הוא. | באהבה כי לטובתו הוא. | ||
כמאמר דוד המלך על שמעי בן גרא. וכי | כמאמר דוד המלך על שמעי בן גרא. וכי | ||
| שורה 113: | שורה 105: | ||
יאמר אתה הוא מלך הכבוד: | יאמר אתה הוא מלך הכבוד: | ||
({{עוגן1|י}}) '''כלל''' גדול בעבודת ה'. כי כל | |||
(י) '''כלל''' גדול בעבודת ה'. כי כל | |||
מיני בני אדם בכל אופן | מיני בני אדם בכל אופן | ||
שיהיו אף שטרודים בפרנסה. אעפ"כ | שיהיו אף שטרודים בפרנסה. אעפ"כ | ||
| שורה 130: | שורה 121: | ||
ולא ילכו עתותיו לבטלה: | ולא ילכו עתותיו לבטלה: | ||
({{עוגן1|יא}}) '''ויחזור''' למודו לכה"פ ד' פעמים. | |||
(יא) '''ויחזור''' למודו לכה"פ ד' פעמים. | |||
ואז ירגיש טעם ממנה כמו | ואז ירגיש טעם ממנה כמו | ||
עצם שיש בו מוח טוב מוצץ אותה עד | עצם שיש בו מוח טוב מוצץ אותה עד | ||
| שורה 137: | שורה 127: | ||
פעמים אז ירגיש טעם התורה: | פעמים אז ירגיש טעם התורה: | ||
({{עוגן1|יב}}) '''ותמיד''' יחשוב מתי תגיע העת | |||
(יב) '''ותמיד''' יחשוב מתי תגיע העת | |||
שאוכל ללמוד. שזה עיקר | שאוכל ללמוד. שזה עיקר | ||
חייתי כי לכך נוצרתי. כי לא לאכילה ולא | חייתי כי לכך נוצרתי. כי לא לאכילה ולא | ||
| שורה 147: | שורה 136: | ||
שלמדתי לשמו ית': | שלמדתי לשמו ית': | ||
({{עוגן1|יג}}) '''ואם''' ח"ו חשב מחשבות זרות בתפלה | |||
(יג) '''ואם''' ח"ו חשב מחשבות זרות בתפלה | |||
הגם שהיזק גדול היא לנשמה. | הגם שהיזק גדול היא לנשמה. | ||
וע"ז נפל לי רמז בפסוק כי כל שאור וכל | וע"ז נפל לי רמז בפסוק כי כל שאור וכל | ||
גרסה מ־13:04, 28 במרץ 2019
|
< הקודם · הבא > |
(א) מנהג טוב קבלתי מאבי מורי נ"י שראה מאנשי מעשה שאמרו בכל יום ויום המזמור מתהלים משנה שעומד בה לשנות חייו. למשל אם הוא בן עשר שנים. יאמר למה ה' כר' ויאמר בכל יום כל השנה המזמור זה עד שמגיע לבן י"א שנה. ואז יתחיל לומר המזמור י"א. ויאמר בכוונה גדולה. וכשיגיע להתחיל מזמור חדש. יתן שבח והודיה להשי"ת על שנה שעברה. ויבקש מאתו ית' שיזכה לומר כל השנה הבאה וכדברי בן עזאי נותן הודאה לשעבר וצועק לעתיד[1] ובזכות זה נזכה לגמור כל התהלים כסדר הזה:
(ב) טוב מאד לומר תיקון חצות בכל לילה אם אפשר. ואם אי אפשר יאמר פ"א בשבוע באותה לילה שאין השינה גוברת עליו. או יעשה באופן קל שבכל לילה יאמר מזמור אחד ואח"כ קינה אחד כסדר. כי הוא מצוה גדולה. כמאמר חז"ל כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה ותנצלו מכל גזירות רעות ותתברכו במעשה ידיכם. כמו שכתוב בחגי שכל המארה שהיה אז במעשה ידיהם. משום שיהיו מסירין לבם מחורבן הבית. והעצה הזאת כוונתי לדעת תוצאות חיים מהגאון בעל ראשית חכמה שכתב תקנו חברים לומר קינה אחת בכל לילה ובעונותינו הרבים המצוה הזאת מושפלת עד עפר. ובעון הזה הגלות גדול וארוך מאד. אך כל מעשיכם יהא לש"ש שתבכו רק על גלות השכינה ועל נפילת נזר התורה ושערי דמעות לא ננעלו. וביום שאין אומרים תחנון תאמרו תיקון לאה המזמורים שנרשם בסידור שמותר לאומרם:
(ג) ובכל פעם קודם שתאמר התיקון. תאמרו הריני עושה זה בלי נדר. כי לפעמים אינו יכול לומר חצות. אעפ"כ יהא בעיניכם חמור מאד לומר בכל עת שתוכלו. וכן בכל דבר תרגילו לומר בלי נדר. שלא תכשלו ח"ו בעון נדרים. וסייג גדול הוא לנדרים. ויהא זהיר מאד משבועות אפי' על האמת:
(ד) מה טוב הוא להיות בקי בע"פ במס' אחת או בסדר משניות או לכה"פ באיזה מס' ממשניות כגון ברכות ופיאה. וזה טוב מאד. כגון אם הוא בדרך ואינו יכול ללמוד בעיון. לא ידבר דברים בטלים. כי הדרכים בחזקת מסוכנים הם. ומחמת זה ניתקן תפלת הדרך. ע"כ יכול ללמוד בע"פ:
ה
(ה) או אם הולך ברחוב נקי. או אם הוא בבית ואין לו פנאי לקחת ספר וללמוד. יהרהר בלימוד ויהא דבוק מחשבתו בתורת ה'. וכן בכל כיוצא בזה. הכלל מזה שיראה שלא יאבד עתותיו לבטלה. וגם בשעה שהוא בטל יעיין על אבריו ויביט גדלות הבורא. שברא בו אברים וגידים ובשר ועצמות. ונותן חיים לכל אבר ואבר. ובזאת יבא ליראת הרוממות:
(ו) וצריך להיות בקי במשנה ובפירושה. כמו שכתב המ"א אצל איזהו מקומן כיון שהוא במקום לימוד צריך להבין. אעפ"י שהוא בקי בה מאד יהא בעיניך כחדשים ועל איש כזה אמרו חז"ל אשרי מי שבא[2] לכאן ותלמודו בידו. ובזה תקיימו מ"ע ובו תדבק. וגם לא תעשה השמר לך פן תשכח את ה' אלהיך:
(ז) צריך להזהר מאד ממדת הכעס כי מדה מגונה היא מאד ואין יוצא ממנו שום תועלת רק שהוא נופל בגיהנם וכאלו עובד ע"ז. ובשעת כעס אינו בישוב הדעת. וראוי לקרות אותו מחוסר דעת כי אז ידבר דברים מגונים ורעים. ואם איש ישר הוא בוודאי יתחרט ע"ז. וקשה מאד להזהר מזה יותר משאר מדות רעות. כי קשה מאד לכבוש את רוחו:
(ח) ע"כ עוצו עצה שלא לכעוס להרגיל א"ע מעט מעט שלא לכעוס. עד שהשי"ת יעזור אתכם לשרש את המדה הרעה הזאת. ואם חבירו דבר עליו דברים רעים. אם מדברים הנוגעים בממון יאמר אני מאמין באמונה שלימה שלא יגיע לי שום היזק מדבריו. ואם ח"ו יגיע לי היזק הוא מרצונו ית"ש. והרבה שלוחים יש למקום. ואם דבר עליו שאינו הולך בדרך ה'. ישמח בזה ויתאמץ יותר ביראת ה' והצנע לכת:
(ט) ואם חירף או קלל אותו. יקבל באהבה כי לטובתו הוא. כמאמר דוד המלך על שמעי בן גרא. וכי ה' אמר לו קלל את דוד וגו' אולי יראה ה' בעוני והשיב ה' לי לטובה תחת קללתו היום הזה. ואם מדברים הנוגעים בכבוד יאמר אתה הוא מלך הכבוד:
(י) כלל גדול בעבודת ה'. כי כל מיני בני אדם בכל אופן שיהיו אף שטרודים בפרנסה. אעפ"כ לימוד התורה הקדושה צריך להיות עליו חוב ממש כתפלה. כי בזה הוא דבוק בהשי"ת. אחד המרבה ואחד הממעיט אפי' אם הוא לומד משנה אחת או איזה הלכה אחת לש"ש טוב מאד. אך יהא סדר ללימודו כ"א לא יהא סדר ללימודו אף אם יהא לו איזה עת ללמוד. עד שיחשוב מה ללמוד יעבור העת ואף אם יעיין באיזה ספר זעיר שם זעיר שם לא יעיין בחשק נמרץ. וגם לא יחוס על עתותיו ההולכים לבטלה, אבל אם ילמוד כסדר מס' אחת אז ילמוד בחשק ולא ילכו עתותיו לבטלה:
(יא) ויחזור למודו לכה"פ ד' פעמים. ואז ירגיש טעם ממנה כמו עצם שיש בו מוח טוב מוצץ אותה עד שירגיש טעם המוח כן כשיחזור כמה פעמים אז ירגיש טעם התורה:
(יב) ותמיד יחשוב מתי תגיע העת שאוכל ללמוד. שזה עיקר חייתי כי לכך נוצרתי. כי לא לאכילה ולא לעסק נוצרתי. אך לעשות נחת רוח ליוצרי. ובעת שילמוד או שיתפלל ישמח מאד. ויאמר כי כל חיי הבלי כדאי בשביל התפלה שהתפללתי ובשביל שעה אחת שלמדתי לשמו ית':
(יג) ואם ח"ו חשב מחשבות זרות בתפלה הגם שהיזק גדול היא לנשמה. וע"ז נפל לי רמז בפסוק כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה לה' שהוא מרומז בתפלה שהיא כנגד העבודה והקטרת. כל שאור מחשבת היצה"ר שמכונה בשם שאור. וכל דבש היינו תאות העוה"ז. לא תקטירו ממנו בעת התפלה אשה לה'. אעפ"כ כשינער ממחשבתו הזרה יהא חזק בדעתו ויאמר השאר בכוונה ויתחזק לעצור מחשבתו: