עריכת הדף "
שיחה:תנ"ך/ויקרא/כ
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== פסוק יז == === ואיש אשר יקח את אחותו וגו' === ראה ברמב"ן כאן שכתב: הזכיר הכתוב קיחה באחותו אע"פ שאין לו בה קידושין, בעבור כי האח עם אחותו בבית אחד שוכנים יחד, וכאשר יגבר עליו תאותו יקחנה וימשוך אותה אליו, ואינו צריך לבוא אליה כבא אל אשה זונה. וכן דרך הכתוב להזכיר קיחה בכל המתיחדים, כי אשה ואמה (בפסוק יד), ובת בנה ובת בתה (לעיל יח, יז) ואשה ואחותה (שם פס' יח), ואשת אחיו (פס' טז), כולן עמו בבית, וכן לא יקח איש את אשת אביו (דברים כג, א). ואמר "וראה את ערותה" דרך מוסר, כי הכתוב יכנה בעריות, פעם יקרא הבעילה גלוי ערוה, כאשר יאמר ברובן לא תגלה ערותה. וזה מנהג הזונים שהם מגלים שוליה כענין שנאמר "וגליתי שוליך על פניך" (נחום ג, ה), ופעם יכנה אותה ביאה, "ובא אליה ושנאה" (דברים כב, יג), "לבא עלינו" (בראשית יט, לא), "ויבא אליה ותהר לו" (שם לח, יח), ופעמים רבים יקראנה שכיבה, ובכאן יכנה אותה בראיה כי האח עם אחותו ישנים יחד ואין צריך לגלות שולים. וכן יכנה אותה בידיעה, כלשון "והאדם ידע את חוה אשתו" (שם ד, א), "ולא יסף עוד לדעתה" (שם לח, כו), "בתולה ואיש לא ידעה" (שם כד, טז), עכ"ל הרמב"ן. מבואר בדבריו שישנן חמש לשונות השייכות לאותה הפעולה. ומעניין מאוד לבדוק את שינוי הלשונות בשאר המקומות בתנ"ך המתייחסים לעניין זה. ומצאתי בדעת זקנים בס"פ אחרי (יח, יט) שכתב עה"פ: "ואל אשה בנדת טומאתה לא תקרב לגלות ערותה", ז"ל: לפי שהוא מצוי אצלה בימי טהרתה שייך לומר שלא תקרב ביאתה, אלא המתן עד שתטהר, עכ"ל. ומבוארת בדבריו לשון 'קריבה' השייכת בענינים אלו. [[משתמש:הארות חיים|הארות חיים]] ([[שיחת משתמש:הארות חיים|שיחה]]) 16:17, 20 באפריל 2021 (IDT) === וראה את ערותה והיא תראה את ערותו === מצאתי בפי' הרא"ש עה"ת בס"פ יתרו שכתב עה"פ (שמות כ, טו) "וכל העם רואים את הקולות" – פירוש נהנים מן הקולות. וחבירו "חמותי ראיתי אור" (ישעיה מד, טז), שרוצה לומר נהנה. וכן "ראה את ערותה", שבראיה בעלמא לא יתחייב מיתה, אלא פירושו נהנה, וניחא בזה מה שאמרו ז"ל שאפילו בהעראה חייב, עכ"ל. [[משתמש:הארות חיים|הארות חיים]] ([[שיחת משתמש:הארות חיים|שיחה]]) 16:17, 20 באפריל 2021 (IDT) === חסד הוא === וברש"י: ומדרשו, אם תאמר קין נשא אחותו, חסד עשה המקום לבנות עולמו ממנו, שנאמר (תהלים פט, ג) "עולם חסד יבנה". נתעוררתי שלכאו' עיקר העולם נבנה משת, שהלא צאצאי קין מתו במבול (חוץ מנעמה אשת נח שהיתה מצאצאי קין). אמנם נראה פשוט שרש"י לא יכל לכתוב כן על שת, משום שאכן לא מסתבר שהוא נשא את אחותו, אלא את אחת מצאצאיות קין, ורק קין שהיה מוכרח להתחתן עם אחותו מכיון שאז עדיין לא היו שום נשים אחרות וזהו קיום העולם – אצלו היה זה בבחינת 'חסד'. ובעיקר מה שצ"ב היכן נבנה העולם מקין, והלא נבנה משת, וא"כ מה היה היתרו של קין; ניתן ליישב הן בכך שנעמה אשת נח היתה מצאצאי קין, ועל ידה נבנה העולם אחר המבול; הן בכך שאם קין לא היה נושא את אחותו לא היה לשת עם מי להתחתן [חוץ מאשר ג"כ עם אחותו], ורק ע"י נישואי קין יכל שת להתחתן עם אחת מזרעו של קין, ודו"ק. [וראה בענין ג' (לפני 'שמעון') מה שהבאנו את דברי הרא"ם כאן, ודנו בדבריו המחודשים.] [[משתמש:הארות חיים|הארות חיים]] ([[שיחת משתמש:הארות חיים|שיחה]]) 16:17, 20 באפריל 2021 (IDT)
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
פסקה חדשה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף