עריכת הדף "
שיחה:תנ"ך/ויקרא/כו
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== פסוק ג == === אם בחֻקֹתַי תלכו. ואם בחֻקֹתַי תמאסו === צריך ביאור הענין שהקללות רבות מהברכות. וכתב רבינו בחיי, וז"ל: ודע כי פסוקי האלות רבים מפסוקי הברכות, וכן באלות של משנה תורה. והיה זה כדי לאיים על הבריות ולהפחידם על העבירות בריבוי הקללות. וכן מצינו בשכינה שהיא מידת הדין היתה כאש אוכלת בראש ההר לעיני בני ישראל, והרחמים בקרבה וכו'. ואמרו במדרש, לא תאמר כשבא לברך מיעט בברכות, וכשבא לקלל רבה בקללות, לכך בברכות מתחיל באל"ף ומסיים בתי"ו שהן אותיות רחוקות זו מזו, לרמוז שהברכות יהיה להן עיקר, אבל בקללות מתחיל בוא"ו ומסיים בה"א לרמוז שילכו להן אחור, שאין להן עיקר, שהרי מוא"ו לה"א לא כלום, עכ"ל. וראה בזה עוד בפירוש הרא"ש עה"ת ריש פר' ראה (דברים יא, כו), ז"ל: "ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה". א"ר שמואל בר נחמני אם יאמר לך אדם כשבא משה לברך ברך מועט וכשבא לקלל קלל הרבה, שהרי בקללות שבתורת כהנים אתה מוצא ל' פסוקים ובברכות לא תמצא כי אם י"א פסוקים, ענה לו, באו "ברכה וקללה" להשוות הברכה לקללה. ועוד למי שמביט בהם מוצא הברכות יתירות, שהברכות פותחות באל"ף "אם בחוקותי תלכו" (כאן) ומסיימות בתי"ו, הרי הברכות מאל"ף עד תי"ו, אבל הקללות מתחילות בוי"ו ומסיימות בה"א, ביד משה, ואין בין ה"א לוי"ו כלום שאין מחסרות כלום וכו', עכ"ל הנפלא. ומידידי הרב משה אינדיג שליט"א שמעתי לבאר, שככל שישנם יותר פרטים - זה בא לומר שרק פרטים וקללות אלו תהיינה, ולעומת זאת כשיש כלל – וכפי שמצינו בברכות - הרי זה כולל אף פרטים שלא הוזכרו, ("יש בכלל מה שבפרט"), ולכן הברכות הינן יותר כוללות מהקללות המסוימות, ודו"ק בזה. [וראה מה שהוספתי לבאר על פי זה בפר' נצבים (דברים כט, יב).] והתבוננתי ש'קללה' נקראת ג"כ 'לנקוב', כמו "בנקבו שם יומת", "מה אקוב לא קבה א-ל", ולשון 'לנקוב' מצינו גם מלשון לסיים, כמו "אשר נקבו בשמות", וזהו משום שקללה הינה סיום והגדרת הדבר שיוצא מהיותו דבר הסמוי מן העין שבו שרויה הברכה (מלשון בריכה). וא"כ מבואר שקללה הינה פירוש של פרטים מסויימים, ואילו ברכה הינה התפשטות הכוללת יותר, כבריכה. [עוד שמעתי בענין מהרב צבי ענבל שליט"א שביאר עפי"ז את ענין זכר ונקבה, ש'נקבה' הוא ג"כ מלשון קללה, היינו סיום והגדרת הדבר, ואילו 'זכר' הוא זכרון אף של העבר בהתפשטות יתרה - אשר תפקיד הנקבה הוא להגדירה כגָדֶר, וזהו ענין 'חומר וצורה', ואכ"מ.] [[משתמש:הארות חיים|הארות חיים]] ([[שיחת משתמש:הארות חיים|שיחה]]) 16:43, 2 במאי 2021 (IDT) === אם בחוקותי תלכו === וברש"י: שתהיו עמלים בתורה. ביאר בזה אאמו"ר זצ"ל (הו"ד בקונטרס פניני שיח): א. יעוין באוה"ח שפירש במ"ב אופנים את השייכות בין ההליכה לעמלות בתורה. ושם באופן השביעי כתב וז"ל: "עוד ירצה ע"ד אומרם ז"ל הוה גולה למקום תורה, שצריך לכתת רגליו ממקום למקום ללמוד תורה. וצא ולמד דבריהם ז"ל בגמ' (חגיגה ה:) כי כולם היו גולין למקום ללמוד וכו', הוא אומרו "אם בחוקותי" שהיא עסק התורה צריכים שתלכו ממקומכם אחריה וכו'" עכ"ד. ונראה להוסיף בזה מהגמ' מנחות ז. "אבימי מסכתא איתעקרא איתעקר ליה (רש"י - נשתכחה ממנו) ואתא קמיה דרב חסדא (תלמידו) לאדכוריה גמריה, ולישלח ליה וליתי לגביה, סבר הכי מיסתייעא מילתא טפי". ופרש"י: משום יגעתי ומצאתי תאמין. למדנו בזה שאף ההליכה ללמוד תורה וכל טירחא סביב השגת תורה זהו בכלל העמל שבזכותו זוכה לתורה. א"כ נמצא שזהו "אם בחוקותי תלכו - שתהיו עמלים בתורה", שגם ההליכה ללמוד היא בגדר יגעת ומצאת והוא עמל ויגיעה בפני עצמם. [עוד כתב "גם כדי שתהיו פנויים אין נכון ללמוד והוא בביתו כי יטרדוהו בצרכי הבית". ועיין בזה בתוס' שבת ט: "כי דרכם היה להתרחק, שלא היו יכולים לעסוק כ"כ בביתם.] ב. עוד פירש שם באוה"ח באופן התשיעי: "עוד ירצה ע"ד אומרם ז"ל במשנת חסידים התורה נקנית במ"ח דברים. כי לא כל הרוצה לקנות תורה ישיג קניינה אלא באמצעות המ"ח דברים, והוא מה שאמר כאן 'אם בחוקותי תלכו' אם אתם חפצים להשיג התורה, תנאי הוא הדבר 'ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם' שהם אותם המ"ח דברים" ע"כ דבריו. מבואר כאן באוה"ח שקנין התורה הוא רק ע"י המ"ח דברים. והנה ידוע מש"כ בגמ' דתלמידי ר"ע מתו בימי הספירה משום שלא נהגו כבוד זה בזה, ונראה דידוע דימי הספירה הם ימי ההכנה לקבלת התורה, וקבלת התורה הינה רק ע"י המ"ח דברים וכנ"ל, וחלק מקניני התורה הם: בדקדוק חברים, אוהב את הבריות, נושא בעול עם חברו, ומכריעו לכף זכות, ומעמידו על האמת וכו', א"כ ימים אלו מסוגלים לעבודה בדברים אלו. וידוע מש"כ הגרי"ב ב'כוכבי אור' דמש"כ ברמב"ם דבעשי"ת הבינונים מוכרעים לכף זכות דוקא אם עשו תשובה ולא מהני לזה מצוה אחרת, והוא משום שהימים הם ימי תשובה, וביטולה בימים אלו הוא עבירה גדולה מאוד ולא שייך להכריע באופן אחר, וכמו"כ כאן פגם קל בהכבוד של בין אדם לחברו הוא חמור במיוחד, וע"כ נידונו בימים אלו בעונש קשה. ויעוין באוה"ח פר' יתרו פי"ט פ"ב בג' העניינים הנצרכים להכנה לקבלת התורה, וכתב שם "וענין הג' הוא בחינת ייעוד חכמים בהתחברות בלב שלם ותמים, לא שיהיו בד בבד שעליהם אמר הכתוב 'חרב אל הבדים', אלא יתועדו יחד ויחדדו זה לזה ויסבירו פנים זה לזה, וכנגד זה אמר 'ויחן שם ישראל' לשון יחיד, שנעשו כולן יחד כאיש אחד, והן עתה הם ראוים לקבלת התורה". [[משתמש:הארות חיים|הארות חיים]] ([[שיחת משתמש:הארות חיים|שיחה]]) 16:43, 2 במאי 2021 (IDT) === אם בחוקותי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתם אותם === וברש"י: אם בחוקותי תלכו - יכול זה קיום המצות, כשהוא אומר "ואת מצותי תשמרו ועשיתם אותם" הרי קיום המצות אמור, הא מה אני מקיים "אם בחוקותי תלכו", שתהיו עמלים בתורה. נתקשיתי בדברי רש"י, משום שאם "ואת מצותי תשמרו" כוונתו לקיום המצות, א"כ מהי התוספת בהמשך הפסוק "ועשיתם אותם". ומצאתי ברא"ם שהביא ברש"י גירסא קצת שונה, והיא: "כשהוא אומר "ועשיתם אותם" הרי קיום מצות אמור", היינו שאכן קושיית רש"י היתה רק מסיום הפסוק העוסק בקיום המצוות. ומבאר הרא"ם, וז"ל: פירוש, אם בחוקותי תלכו וכן את מצותי תשמרו א"א לפרש לא זה ולא זה בקיום המצות, שהרי כתוב אחריהם "ועשיתם אותם" שמורה על קיום המצות, א"כ ע"כ לומר דאם בחוקותי תלכו ואת מצותי תשמרו תרויהו שיהו עמלים בתורה קמיירו, אלא דחד מינייהו בסתם עמלין, וחד מינייהו בעמלין על מנת לשמור ולקיים, עכ"ל. אמנם יש להעיר שגירסת התורת כהנים שבידינו היא כגירסא הפשוטה ברש"י, ולא כדברי הרא"ם. ולולי דברי הרא"ם היה נראה לבאר בכוונת דברי רש"י כאן, ש"תשמרו" קאי על מצוות לא תעשה שצריך להשמר מלעבור עליהם, ואילו "ועשיתם אותם" קאי על מצוות עשה שצריך לקיימם ולעשותם. ולפי זה יתבאר היטב לשון רש"י כגירסתנו "כשהוא אומר "ואת מצותי תשמרו ועשיתם אותם" הרי קיום המצות אמור". וכך משמע אף בדברי רש"י בד"ה הבא, ז"ל: "ואת מצותי תשמרו" - הוו עמלים בתורה על מנת לשמור ולקיים, כמו שנאמר (דברים ה, א) "ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם", עכ"ל רש"י. ולכאו' כוונתו בלשונו "הוו עמלים בתורה" - שזהו "תלכו" וכפירש"י לעיל - על מנת לשמור ולקיים - זהו ביאור "תשמרו ועשיתם", וכנ"ל ודו"ק. [[משתמש:הארות חיים|הארות חיים]] ([[שיחת משתמש:הארות חיים|שיחה]]) 16:43, 2 במאי 2021 (IDT)
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
פסקה חדשה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף