עריכת הדף "
שיחה:תנ"ך/במדבר/ג
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== פסוק ד == === וימת נדב ואביהוא וכו' ובנים לא היו להם === נתעוררתי לבדוק אם נדב ואביהוא היו נשואים, דאם כן היו צריכות נשותיהם יבום כיון ש'בנים לא היו להם'. ומצאתי בדעת זקנים בתחילת פרשת אחרי מות שכתב, וז"ל: ...ובני אהרן נכנסו בשלום ויצאו שרופים, זהו שאמר הכתוב "בחוריו אכלה אש ובתולותיו לא הוללו", למה בחורי בני אהרן אכלה אש - לפי שבתולות לא הוללו, שהרי כמה בתולות נאות יושבות עגונות וממתינות להם, והם אמרו אחי אבינו מלך, אבינו כהן גדול, אחי אמנו נשיא, אנחנו סגני כהונה, אי זו אשה ההוגנת לנו, ולכך לא נשאו ומתו בלא בנים, עכ"ל. ומקורו טהור במדרש תנחומא (אחרי מות פרשה ו). [[משתמש:הארות חיים|הארות חיים]] ([[שיחת משתמש:הארות חיים|שיחה]]) 08:36, 1 בפברואר 2021 (IST) === שם === ראה במדרש רבה (ב כד) שכתב בזה [והובא בדעת זקנים]: אמר ר' יוחנן, וכי לפני ה' מתו. אלא מלמד שקשה לפני הקב"ה בשעה שבניהם של צדיקים מסתלקים בחייהם דאביהם. והתקשיתי מה הוקשה לרבי יוחנן, והלא אכן הם מתו כשהקריבו אש זרה במשכן, וא"כ מדוע א"א לפרש "לפני ה'" - כפשוטו. וראיתי בפי' עץ יוסף (על המדרש) שביאר: ס"ל שלא מתו בני אהרן אלא בחוץ, מקום שהלוים מותרים ליכנס, מדכתיב "ויקרבו וישאום בכתנותם". [עוד ביאר את המשך דברי המדרש ביישובו של רבי יוחנן: דייק זה משום דכתיב "וימת נדב ואביהוא על פני אהרן אביהם", להורות שקשה הדבר שמתו בחיי אביהם. ולכן אמר כאן "לפני ה'" כאילו הדבר קשה לפניו יתברך משום זה.] ויש לציין בענין זה את דברי הרמב"ן כאן, שכתב וז"ל: וטעם "לפני ה'", שמתו בנס שבא מאתו, וכן נאמר במרגלים (להלן יד, לז) "במגפה לפני ה'", עכ"ל הרמב"ן. ומשמע שגם לו הוקשה כקושיית המדרש, אך יישב באופן שונה מהמדרש. [[משתמש:הארות חיים|הארות חיים]] ([[שיחת משתמש:הארות חיים|שיחה]]) 08:36, 1 בפברואר 2021 (IST) === ויכהן אלעזר ואיתמר על פני אהרן אביהם === וברש"י: בחייו. וביאר בשפ"ח הקצר בשם מנח"י: כי כן הוא הוראת "על פני אהרן אביהם", בעוד שאהרן בחיים יקומו הם לשרת תחתיו, אירע טומאה באהרן שימש אלעזר, אירע טומאה באלעזר שימש איתמר (במדב"ר ב כו). משמע שהם שימשו רק כאשר אירעה טומאה לאהרן. ולכאו' הלא הוא היה כהן גדול, והם היו כהנים הדיוטות, וכי חסרה עבודה לכהן הדיוט שאין הכה"ג עושה? ולכאו' תמיד יכלו להקריב קרבנות ושאר דברים שאינם טעונים כה"ג, ומדוע הוצרכו לחכות שאביהם לא יוכל לעשות זאת – שרק אז הם שימשו? [וחשבתי שאולי באמת הכוונה כאן לעבודת הכה"ג, שבזה הם מילאו את מקומו כשנטמא, וכפי שהמדרש (שם) הביא מעשה כזה בכה"ג שנטמא ואחיו מילא את מקומו באותו היום. ולפי"ז אף המ"ד השני שם במדרש שכיהנו במותו – שזאת רש"י בא לאפוקי כאן בכתבו "בחייו" – אין הכוונה שעד אז לא עבדו כלל, אלא שבתורת כהנים גדולים הם שימשו רק לאחר מות אהרן אביהם. ועיין בזה.] והעירוני בהקשר לזה לדברי הספורנו (ויקרא כד, ג) עה"פ "יערוך אותו אהרן", וז"ל: אף על פי שהיתה הדלקת הנרות וכן קטרת התמיד כשרה בכהן הדיוט לדורות כפי מה שקבלו ז"ל, מכל מקום נאמר בשניהם 'אהרן', כי אמנם כל ימי המדבר היה ענין המשכן בכל יום כענינו לדורות ביום הכפורים שנאמר בו "כי בענן אראה על הכפרת". וזה כי בכל ימי המדבר נאמר "כי ענן ה' על המשכן יומם ואש תהיה לילה בו וכו'", ולכן היה מן הראוי שיהיו מעשה הקטרת והדלקת הנרות בו הנעשים בפנים נעשים על ידי כהן גדול כמו שנעשים לדורות ביום הכפורים, עכ"ל. ולפי"ז מבואר היטב שבמדבר עיקר העבודה היתה באהרן, ובניו שימשו רק כממלאי מקומו כאשר נמנע ממנו לעבוד. [[משתמש:הארות חיים|הארות חיים]] ([[שיחת משתמש:הארות חיים|שיחה]]) 08:36, 1 בפברואר 2021 (IST) === ובנים לא היו להם, ויכהן אלעזר ואיתמר על פני אהרן אביהם === כתב בזה המדרש רבה (ב כו): רבי יעקב בר איבו בשם רבי אחא, אילו היה להם בנים - קודמין לאלעזר ולאיתמר, שכל הקודם לנחלה קודם בכבוד, ובלבד שהוא נוהג כמנהג אבותיו. ובהמשך הקטע כותב המדרש (שם): ועל דעתיה דרבי חייא דהוא אמר במותו, כשמת אהרן שימש אלעזר בנו, כשמת אלעזר שימש איתמר, לכך נאמר "ויכהן אלעזר ואיתמר על פני אהרן אביהם". ויש להעיר שלכאו' שני קטעים אלו שבמדרש אינם מתיישבים זה עם זה, משום שמדוע כשמת אלעזר שימש איתמר, והלא היו לאלעזר ילדים - לפחות פנחס כנודע - וא"כ כשאלעזר מת היה צריך פנחס להיות הכהן הגדול ולא איתמר דודו, וכפי שהמדרש פותח שאם לנדב ואביהוא היו בנים - היו קודמים לאלעזר ואיתמר. ואולי ניתן לחדש, שמכיון שפנחס נתכהן בפני עצמו בזמן מעשה זמרי, ולא נתכהן יחד עם אביו אלעזר, וכנודע, א"כ לכך אינו מתייחס אחר אלעזר למלאות את מקומו במותו, ולכן איתמר דודו קודם לו בכהונה הגדולה. ועיין בזה. [ויש מקום להביא כאן את דברי הספורנו (בפס' ג) בביאור טעם מה שמשחו אף את בני אהרן, ושלא ככל כהן הדיוט, ז"ל: "אלה שמות בני אהרן הכהנים המשוחים" - ולא קרה כן לדורות, כי אמנם לא נמשח אחריהם שום כהן הדיוט בחיי הכהן הגדול. והטעם היה - "אשר מילא את ידם לכהן" - שהוצרכה אז המשיחה, כי זולתה לא היו כהנים כלל, בהיות שנולדו קודם שנבחר אהרן לכהן, כמו שקרה לפינחס קודם שהרג את זמרי, עכ"ל הנפלא.] [[משתמש:הארות חיים|הארות חיים]] ([[שיחת משתמש:הארות חיים|שיחה]]) 08:36, 1 בפברואר 2021 (IST)
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
פסקה חדשה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף