שיחה:רש"י/ברכות/ו/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
רש"י בד"ה אגרא דפרקא כתב וז"ל עיקר קבול שכר הבריות הרצים לשמוע דרשה מפי חכם הוא שכר המרוצה, שהרי רובם אינם מבינים להעמיד גרסא ולומר שמועה מפי רבן לאחר זמן שיקבלו שכר לימוד, עכ"ל. לכאורה מבואר ברש"י שבשעת הדרשה מבינים השומעים את הדברים ורק אינם מבינים 'להעמיד גרסא ולומר שמועה מפי רבן לאחר זמן', ומשמע מדבריו שאין מקיימים מצות לימוד תורה בדרשה עצמה.{{ש}} | רש"י בד"ה אגרא דפרקא כתב וז"ל עיקר קבול שכר הבריות הרצים לשמוע דרשה מפי חכם הוא שכר המרוצה, שהרי רובם אינם מבינים להעמיד גרסא ולומר שמועה מפי רבן לאחר זמן שיקבלו שכר לימוד, עכ"ל. לכאורה מבואר ברש"י שבשעת הדרשה מבינים השומעים את הדברים ורק אינם מבינים 'להעמיד גרסא ולומר שמועה מפי רבן לאחר זמן', ומשמע מדבריו שאין מקיימים מצות לימוד תורה בדרשה עצמה.{{ש}} | ||
ואולי אפשר לדחות שכוונת רש"י שהשכר שמקבלים על שמיעת דרשה יותר מלימוד בעלמא הוא בריצה לפי שמה שהיה נוסף להם בשמיעת הדרשה, דהיינו החידושים שישמעו מפי הרב, אין הם זוכרים. [[משתמש:מי אדיר|מי אדיר]] ([[שיחת משתמש:מי אדיר|שיחה]]) 11:44, 13 בספטמבר 2018 (UTC) | ואולי אפשר לדחות שכוונת רש"י שהשכר שמקבלים על שמיעת דרשה יותר מלימוד בעלמא הוא בריצה לפי שמה שהיה נוסף להם בשמיעת הדרשה, דהיינו החידושים שישמעו מפי הרב, אין הם זוכרים. [[משתמש:מי אדיר|מי אדיר]] ([[שיחת משתמש:מי אדיר|שיחה]]) 11:44, 13 בספטמבר 2018 (UTC) | ||
:{{א|מי אדיר|עי'}} בתורא"ש {{ממ|[[תוספות | :{{א|מי אדיר|עי'}} בתורא"ש {{ממ|[[תוספות רא"ש/ברכות/ו/ב|על המקום]]}} שהעמיד את שי' רש"י. ועי' במה שביארו המפרשים במשנה {{ממ|[[משנה/אבות/ה/יד|אבות פ"ה מי"ד]]}} וביאר ר' מתתיה היצהרי בפירושו {{ממ|[[משנה/אבות/ו/ג|אבות פ"ו מ"ג]]}} ע"פ דברי הגמרא הנ"ל, וכך לשונו: נראה לי דמשום שאעפ"י שאינו מבין מה שנאמר בדרוש, מכל מקום מראה טוב לבו וחשקו לשמוע דברי תורה כמו שקדם בפרק בעשרה (לעיל, פ"ה מי"ד), שכר הליכה בידו. | ||
:[[משתמש:אריוך|אריוך]] ([[שיחת משתמש:אריוך|שיחה]]) 13:17, 13 בספטמבר 2018 (UTC) | :[[משתמש:אריוך|אריוך]] ([[שיחת משתמש:אריוך|שיחה]]) 13:17, 13 בספטמבר 2018 (UTC) | ||
::עדיין ההערה חזקה בדיוק דברי רש"י כפי שהם לפנינו שמשמע להדיא שמדבר מאלה שמבינים הדרשה וחסרונם הוא שאינם מבינים להעמיד גרסא ולומר שמועה לאחר זמן. | |||
::ואם לדרוש, היה מקום לומר שרש"י נתן בכאן שיעור ברמת ההבנה שבה יש קיבול שכר לימוד, שכשמבין בשיעור שיכול להעמיד גרסא, קים לן שיוכל לומר שמועה מפי רבו גם לאחר זמן, והשכחה נובעת מאי-ההבנה כמבואר בדברי רש"י. [[משתמש:נאשער|נאשער]] ([[שיחת משתמש:נאשער|שיחה]]) 22:52, 13 בספטמבר 2018 (UTC) | |||
גרסה מ־01:52, 14 בספטמבר 2018
מצות לימוד תורה בשמיעת שיעור
רש"י בד"ה אגרא דפרקא כתב וז"ל עיקר קבול שכר הבריות הרצים לשמוע דרשה מפי חכם הוא שכר המרוצה, שהרי רובם אינם מבינים להעמיד גרסא ולומר שמועה מפי רבן לאחר זמן שיקבלו שכר לימוד, עכ"ל. לכאורה מבואר ברש"י שבשעת הדרשה מבינים השומעים את הדברים ורק אינם מבינים 'להעמיד גרסא ולומר שמועה מפי רבן לאחר זמן', ומשמע מדבריו שאין מקיימים מצות לימוד תורה בדרשה עצמה.
ואולי אפשר לדחות שכוונת רש"י שהשכר שמקבלים על שמיעת דרשה יותר מלימוד בעלמא הוא בריצה לפי שמה שהיה נוסף להם בשמיעת הדרשה, דהיינו החידושים שישמעו מפי הרב, אין הם זוכרים. מי אדיר (שיחה) 11:44, 13 בספטמבר 2018 (UTC)
- עי' בתורא"ש (על המקום) שהעמיד את שי' רש"י. ועי' במה שביארו המפרשים במשנה (אבות פ"ה מי"ד) וביאר ר' מתתיה היצהרי בפירושו (אבות פ"ו מ"ג) ע"פ דברי הגמרא הנ"ל, וכך לשונו: נראה לי דמשום שאעפ"י שאינו מבין מה שנאמר בדרוש, מכל מקום מראה טוב לבו וחשקו לשמוע דברי תורה כמו שקדם בפרק בעשרה (לעיל, פ"ה מי"ד), שכר הליכה בידו.
- אריוך (שיחה) 13:17, 13 בספטמבר 2018 (UTC)
- עדיין ההערה חזקה בדיוק דברי רש"י כפי שהם לפנינו שמשמע להדיא שמדבר מאלה שמבינים הדרשה וחסרונם הוא שאינם מבינים להעמיד גרסא ולומר שמועה לאחר זמן.
- ואם לדרוש, היה מקום לומר שרש"י נתן בכאן שיעור ברמת ההבנה שבה יש קיבול שכר לימוד, שכשמבין בשיעור שיכול להעמיד גרסא, קים לן שיוכל לומר שמועה מפי רבו גם לאחר זמן, והשכחה נובעת מאי-ההבנה כמבואר בדברי רש"י. נאשער (שיחה) 22:52, 13 בספטמבר 2018 (UTC)