שיחה:ערך/גניזה: הבדלים בין גרסאות בדף
< שיחה:ערך
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הפוסק ההונגרי (שיחה | תרומות) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
:{{א|סר מרע|לכאורה}} פריט הלבוש שעליו מודפס מאמר חז"ל אינו שייך לנדון, אלא רק עצם המאמר. ומצד זה אין סיבה שלא יהיה טעון גניזה ויתירה מזה אמרו שאפילו דף שמופיע עליו סוף זמן ק"ש או תפילה יש הסוברים שטעון גניזה ועכ"פ לא יזרקנו בבזיון {{ממ|גנזי הקודש פי"ב ה"ז}}, ובלא"ה ודאי שמאמר חז"ל כצורתו טעון גניזה. | :{{א|סר מרע|לכאורה}} פריט הלבוש שעליו מודפס מאמר חז"ל אינו שייך לנדון, אלא רק עצם המאמר. ומצד זה אין סיבה שלא יהיה טעון גניזה ויתירה מזה אמרו שאפילו דף שמופיע עליו סוף זמן ק"ש או תפילה יש הסוברים שטעון גניזה ועכ"פ לא יזרקנו בבזיון {{ממ|גנזי הקודש פי"ב ה"ז}}, ובלא"ה ודאי שמאמר חז"ל כצורתו טעון גניזה. | ||
:ומה שיש לדון האם צריך לגנוז את כל העניבה או סגי בגזירת מקום הכתב. ובספר הנ"ל {{ממ|שם הערה י}} כתב שהביא קמיה הגרי"ש אלישיב צלחת עם הכיתוב "והדרת פני זקן" וציור של אדם המכבד זקן, ואמר שאין חיוב לגנוז את כולה אלא סגי לגנוז את הפסוק וכן פסק הגרנ"ק (ולגבי המקרה הספציפי הזה הורה הגרנ"ק שתלוי אם התכוון המייצר לפסוק או כמליצה בעלמא, אך בנד"ד ודאי הכוונה למאמר חז"ל). [[משתמש:תורה לשמה|תורה לשמה]] ([[שיחת משתמש:תורה לשמה|שיחה]]) 14:53, 20 במאי 2021 (IDT) | :ומה שיש לדון האם צריך לגנוז את כל העניבה או סגי בגזירת מקום הכתב. ובספר הנ"ל {{ממ|שם הערה י}} כתב שהביא קמיה הגרי"ש אלישיב צלחת עם הכיתוב "והדרת פני זקן" וציור של אדם המכבד זקן, ואמר שאין חיוב לגנוז את כולה אלא סגי לגנוז את הפסוק וכן פסק הגרנ"ק (ולגבי המקרה הספציפי הזה הורה הגרנ"ק שתלוי אם התכוון המייצר לפסוק או כמליצה בעלמא, אך בנד"ד ודאי הכוונה למאמר חז"ל). [[משתמש:תורה לשמה|תורה לשמה]] ([[שיחת משתמש:תורה לשמה|שיחה]]) 14:53, 20 במאי 2021 (IDT) | ||
:{{התנגשות}}לא. [[משתמש:הפוסק ההונגרי|הפוסק ההונגרי]] ([[שיחת משתמש:הפוסק ההונגרי|שיחה]]) 14:55, 20 במאי 2021 (IDT) | ::{{התנגשות}}לא. [[משתמש:הפוסק ההונגרי|הפוסק ההונגרי]] ([[שיחת משתמש:הפוסק ההונגרי|שיחה]]) 14:55, 20 במאי 2021 (IDT) | ||
:{{אחרי התנגשות}}זה לא דברי תורה, זו סיסמה שמקורה בדברי חז"ל או אפילו אם נתייחס לזה כציטוט, הרי זו כתיבה שלא נעשית ללימוד אלא כאמירה של חביבות התורה. [[משתמש:הפוסק ההונגרי|הפוסק ההונגרי]] ([[שיחת משתמש:הפוסק ההונגרי|שיחה]]) 15:15, 20 במאי 2021 (IDT) | ::{{אחרי התנגשות}}זה לא דברי תורה, זו סיסמה שמקורה בדברי חז"ל או אפילו אם נתייחס לזה כציטוט, הרי זו כתיבה שלא נעשית ללימוד אלא כאמירה של חביבות התורה. [[משתמש:הפוסק ההונגרי|הפוסק ההונגרי]] ([[שיחת משתמש:הפוסק ההונגרי|שיחה]]) 15:15, 20 במאי 2021 (IDT) | ||
:::{{א|הפוסק ההונגרי|"סיסמה"}} שמקורה בדברי חז"ל, זאת מנין לך. זה ציטוט של גמרא במסכת מנחות {{ממ|[[בבלי/מנחות/יח/א|יח.]]}}. לא רואה שום צד להקל. [[משתמש:סיני ועוקר הרים|סיני ועוקר הרים]] ([[שיחת משתמש:סיני ועוקר הרים|שיחה]]) 16:15, 20 במאי 2021 (IDT) | |||
גרסה מ־16:15, 20 במאי 2021
עניבה עם הדפס מאמר חז"ל
עניבה קטנה של ילדים (מקרטון) שמודפס עליה המאמר "אשריכם תלמידי חכמים שדברי תורה חביבים עליכם", טעונה גניזה? סר מרע (שיחה) 13:42, 20 במאי 2021 (IDT)
- לכאורה פריט הלבוש שעליו מודפס מאמר חז"ל אינו שייך לנדון, אלא רק עצם המאמר. ומצד זה אין סיבה שלא יהיה טעון גניזה ויתירה מזה אמרו שאפילו דף שמופיע עליו סוף זמן ק"ש או תפילה יש הסוברים שטעון גניזה ועכ"פ לא יזרקנו בבזיון (גנזי הקודש פי"ב ה"ז), ובלא"ה ודאי שמאמר חז"ל כצורתו טעון גניזה.
- ומה שיש לדון האם צריך לגנוז את כל העניבה או סגי בגזירת מקום הכתב. ובספר הנ"ל (שם הערה י) כתב שהביא קמיה הגרי"ש אלישיב צלחת עם הכיתוב "והדרת פני זקן" וציור של אדם המכבד זקן, ואמר שאין חיוב לגנוז את כולה אלא סגי לגנוז את הפסוק וכן פסק הגרנ"ק (ולגבי המקרה הספציפי הזה הורה הגרנ"ק שתלוי אם התכוון המייצר לפסוק או כמליצה בעלמא, אך בנד"ד ודאי הכוונה למאמר חז"ל). תורה לשמה (שיחה) 14:53, 20 במאי 2021 (IDT)
- כתבתי לפני התנגשות עריכה: לא. הפוסק ההונגרי (שיחה) 14:55, 20 במאי 2021 (IDT)
- הוספתי לאחר התנגשות עריכה: זה לא דברי תורה, זו סיסמה שמקורה בדברי חז"ל או אפילו אם נתייחס לזה כציטוט, הרי זו כתיבה שלא נעשית ללימוד אלא כאמירה של חביבות התורה. הפוסק ההונגרי (שיחה) 15:15, 20 במאי 2021 (IDT)
- "סיסמה" שמקורה בדברי חז"ל, זאת מנין לך. זה ציטוט של גמרא במסכת מנחות (יח.). לא רואה שום צד להקל. סיני ועוקר הרים (שיחה) 16:15, 20 במאי 2021 (IDT)