שיחה:בבלי/שבת/קלה/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שליחות במילה

דעת הש"ך (חו"מ שפ"ב סק"ד) שאין שליחות במצות מילה ואב היודע למול בעצמו חייב למול בעצמו ואינו רשאי לשלוח שליח למול את בנו. והקשה רבי אהרן לייב שטיינמן (קובץ מוריה, שבט תשע"ח עמוד צא) מדברי הגמרא כאן 'רב אדא בר אהבה אתיליד ליה ההוא ינוקא כשהוא מהול, אהדריה אתליסר מהולאי עד דשוייה כרות שפכה', ותמוה מאחר שלבסוף מל הוא עצמו על כרחך שידע כיצד למול ואם כן היאך אהדריה אתליסר מהולאי והלא לדעת הש"ך חייב למולו בעצמו. נושא ונותן (שיחה) 13:43, 13 במרץ 2018 (UTC)

בפשטות היה אפשר ליישב, שבאמת לא ידע רב אדא בר אהבה למול ולכך הוצרך לחזר אחר מוהל, אך לבסוף כאשר מיאנו כל המוהלים מלמול את בנו הוכרח ללמוד אומנות המילה בעצמו ולמולו מיד. מי אדיר (שיחה) 13:47, 13 במרץ 2018 (UTC)
יתכן, אך אם עלה בידו בשעה קלה ללמוד מעשה המילה מדוע לא למד כן כבר מתחילה כדי לקיים מצוות האב למול את בנו וכדעת הש"ך שאינו יכול לקיים המצוה המוטלת עליו על ידי שליח, והדרא קושיא לדוכתה. נושא ונותן (שיחה) 13:49, 13 במרץ 2018 (UTC)
עוד נראה ליישב בהקדם דברי הדבר אברהם (ח"ב סי' א אות ד) בביאור דעת הש"ך שאין שליחות במילה, שאינו מטעם מצוות שבגופו אלא שאין שייך לדון שיהיה שלוחו של אדם כגופו ויחשב כאילו עשאה המשלח ולא השליח רק בדבר שהשליח עצמו אינו מחוייב לעשות מעשה זה ורק המשלח מחוייב בה או צריך לה, ולכן כשעשאו שליח שיעשה מעשה זה עבורו נחשב המעשה כאילו עשהו המשלח ולא השליח. אבל בדבר שהשליח עצמו מחוייב לעשותו האיך נימא שעשיית הדבר נחשבת עבור המשלח ודמי כאילו לא עשאה השליח, והרי השליח נמי מחוייב בדבר זה מצד עצמו ומי זה הפקיע את חיובו שייחשב כאילו לא עשאה הוא עכ"ד. ולפי זה יש לומר שבאמת בהטפת דם ברית הרי אינו מסיר את הערלה וכל מעשהו הוא רק לקיום 'מעשה מילה', והנה האב חייב למולו אך כל ישראל אין חובתם אלא לדאוג שלא יהיו בכלל ישראל ערלים, וממילא בהטפת דם ברית באמת אין מחוייב אלא האב ושפיר יכול לשלוח שליח למול את בנו.מי אדיר (שיחה) 11:10, 14 במרץ 2018 (UTC)