שיחה:בבלי/שבת/עו/ב
חזיא לדוגמא
לכאורה אינו כל כך בדומה, שהרי בשלמא לענין טומאה בעינן להגדיר כולם יחד כבגד, ולזה מייתינן ראיה שיש מקום אחד באוכף החמור ששם כולם כאחד נעשים זה עם זה כמין בגד ולכן סברא לצרפם אף בבגד בעלמא. משא"כ הכא שהרי לכאורה הצירוף הוא בהוצאתם לשוק ואילו הנדון הוא לענין הגדרת שיעורם ביחס לאופן אכילתם על ידי בעלי חיים שונים ומה שייך שנצרפם זה לזה בגלל שכשמוציאם לשוק מניחם זה עם זה, בשלמא אם היתה חיה האוכלתם יחד אתי שפיר, אך אך הוצאתם לכאורה אינו בדומה, וצ"ב. ש"ס יידן (שיחה) 22:57, 21 במאי 2020 (UTC)
הכא נמי חזיא לדוגמא
לפי מסקנת הגמרא צ"ע מה הנפ"מ בין קל לחמור וחמור לקל? דב״ש (שיחה) 04:53, 24 במאי 2020 (UTC)
רש"י ד"ה חוץ מקליפיהן
שאינן אוכל ואין משלימין השיעור, עכ"ל. העמיד כל נדון הגמרא לגבי השלמת שיעור כגרוגרת ולא לגבי עצם הוצאתן בגרוגרת, לפי שפשיטא ליה שקליפות לבדם לא יעלה על הדעת שיהיה שיעורם בגרוגרת וכל הס"ד ממנו באה המשנה להפקיע הוא שעכ"פ יצטרפו כשעומדים עם האוכל יחד להשלים לשיעור גרוגרת. ש"ס יידן (שיחה) 21:03, 23 במאי 2020 (UTC)
אמר אביי שכן עני אוכל פתו בעיסה בלוסה
לכאורה היה אפשר לפרש יישובו של אביי שחלוקה הוצאת חיטה בסובין ומורסן מדין עיסה העשויה מסובין ומורסן, שכיון שעשאה כבר כעיסה עם סובין ומורסן ואף עני אוכלה בצורה זו, אם כן שפיר יש להחשיבה כחלק מהעיסה וכאוכל גמור, משא"כ לענין הוצאה כיון שאכתי לא הכין ממנה עיסה והדרך מלבד אותו עני לא להכניסה לעיסה לפיכך אינה מצטרפת לשיעור גרוגרת. אך רש"י לא פירש כן אלא פירש שכיון שעני אוכלה כך קרינן בה לחם הארץ ואילו לענין שבת בחשיבות תליא מילתא, וסתמייהו דהני לאו אוכל נינהו. ש"ס יידן (שיחה) 21:33, 23 במאי 2020 (UTC)
פרק שמיני המוציא יין
צ"ב מדוע התחיל כאן רבי פרק חדש אף שהוא המשך ישיר למשניות בסוף הפרק הקודם בשיעורי מיני אוכל לענין הוצאה. ש"ס יידן (שיחה) 21:33, 23 במאי 2020 (UTC)
דבש כדי ליתן על הכתית
וברש"י: והכי אמרינן בהמפקיד כו' דבש והדביש למאי חזי לכתותא דגמלי. יש לדון אם היה מנהגם ליתן אף דבש טוב שלא הדביש על גבי המכה. כי לכאורה אם לא היה נהוג כן יצא מבואר מדברי המשנה שאף שאין רגילות להשתמש בדבש טוב לצורך כך מכל מקום כיון שראוי לדבר זה סגי בכך להחשיבו שיעור לענין הוצאה, וזה קשה. והנה במשנה לעיל (עו.) אמרו עלי שום ועלי בצלים לחים כגרוגרת, יבשים כמלא פי גדי. ופי גדי קטן יותר מכגרוגרת שהרי אמרו בגמרא שם שפי טלה הוא כשיעור גרוגרת, ופי גדי קטן מפי טלה כמבואר ברש"י (שם ד"ה פי טלה) ואם כן צ"ב מדוע לחים כשיעור גרוגרת ולא סגי בפי גדי, ולכאורה היה נראה שכיון שלחים ראויים לאדם לפיכך שיעורם בגרוגרת כיון שמיועדים לאכילת אדם ורק יבשים שאינם ראויים לאדם נמדד שיעורים כפי גדי. אך האמת שרש"י שם כבר עמד על כך וכתב (ד"ה כגרוגרת) אבל כמלא פי גדי לא, דלחים לא חזו לגדי. הרי מבואר ברש"י שאם היו ראויים לגדי אף שראויים, ומן הסתם מיועדים, לאדם מכל מקום כיון שראויים אף לגדי שיעורם כפי גדי הקטן יותר. ואם כן הוא הדין לדבש אף אם מיועד לאדם כיון שאפשר גם למורחו על גבי המכה יהיה שיעורו הקטן, שיעורו להוצאה. ש"ס יידן (שיחה) 21:33, 23 במאי 2020 (UTC)
רש"י ד"ה כולן
אף היין והחלב והדבש, לכאורה ה"ה שמן ומים. ש"ס יידן (שיחה) 22:08, 23 במאי 2020 (UTC)
- כן כתב שבת של מי. אולם עיין תפארת ישראל [[תפארת ישראל - יכיןבמשניות. דב״ש (שיחה) 04:55, 24 במאי 2020 (UTC)
רש"י ד"ה כוס
הזכיר רק ששה דברים מתוך עשרה המוזכרים שם בברכות. ואולי כיון שהזכיר עיטור שהוא ייפוי והזכיר נמי חי הנצרך לענייננו סגי לו בהכי, ועדיין צ"ב כי שם כמדומה שהסדר שונה ואם כן היה סגי להזכיר עיטור וחי, וגם מלא אינו ענין אחד עם חי והיה לו להפסיק אחר חי. ויש לדקדק. ש"ס יידן (שיחה) 22:08, 23 במאי 2020 (UTC)