שיחה:בבלי/שבת/עה/ב

משום צובע

יש לדון מדוע לא אמרינן כאן אין צביעה באוכלין. ש"ס יידן (שיחה) 20:33, 21 במאי 2020 (UTC)

באמת עיין בשו"ת חכם צבי (סימן צב) שכתב בביאור פלוגתתם דרב ושמואל, דלשמואל אין צביעה באוכלין, [וכדמצינו מ"ד דאין עיבוד באוכלין], וכ"כ הישועות יעקב (או"ח סימן שטז סק"ו) והחתם סופר (עא. ד"ה רב) וגם בהגהות רא"מ הורוויץ (רד"ה משום). ובנשמת אדם (כלל כד סק"ג), כתב דאין זה כלל שאין צביעה באוכלין, אלא הכל תליא בדבר שהדרך לצובעו.

ובעיקר הענין אם מוכרח מזה דרב ע"כ ס"ל דיש צביעה באוכלין, דנו בזה האחרונים, דיש שדחו דאין צביעה באוכלין היינו רק בצובע לצורך אכילה, אבל צובע ליפות הדבר קודם אכילה שזה צביעה רגילה הנעשית באוכל, חייב, דבמפרשים הנ"ל, כתבו דרב ס"ל דאין צביעה באוכלין. אולם עי' פמ"ג סי' ש"כ א"א ס"ק כ"ה, לדחות כנ"ל דחלוק צובע ליפות דחייב, וכ"כ בכלכלת שבת אות ט"ו ובחת"ס בע"א ד"ה רב ובאו"ש שבת פכ"ב ה"י וקה"י סי' מ', [ועי' כלכלת שבת בביאור ד' הפמ"ג].

עוד כ' החכם צבי שם באופ"א דרב ס"ל דאי"ז נחשב אוכל, משום שהרי הוא אסור באכילה. ועי פמ"ג סי' ש"כ א"א ס"ק כ"ה, [שהעתיק דבריו ונוסף בסוגריים "הדם", אבל עי' אבנ"ז או"ח סי' קע"ג, לפרש דכוונ' על בשר הבהמה שאסור באכילה, שעדיין לא נמלח, ועיי"ש לדחות מש"כ בספר אחד באופ"א, ויש להעיר לפמ"ג דהכלל שאין צביעה באוכלין הוא על הדבר הנצבע, ולא על הצובע, וי"ל].

ובביאוה"ל סי' ש"כ סי"ט ד"ה ליתן, העיר דכל נידון הנ"ל, שייך רק לפירש"י (ד"ה משום) שבשר הבהמה נצבע ע"י הדם, אך להמפרשים דצובע את העור בדם, הרי עור אינו אוכל כלל. בן עזאי (שיחה) 19:42, 31 במאי 2020 (UTC)

צובע במאי ניחא ליה

יש להבין מדוע צריך שיהיה נח לו בצביעה זו. ובפשטות היה נראה לומר שאם אין לו צורך בצביעה זו יש לפוטרו מדין אינו מתכווין, אלא שאכתי יש לעיין שהרי פסיק רישא הוא ואף ר"ש מודה, ואולי הוא פסיק רישא דלא ניחא ליה שהבשר יהיה צבוע בצבע זה, אך בגמרא משמע דבעינן שיהיה לו צורך חיובי בצביעה זו ולא שרק לא יהיה לו רצון שלילי שלא יהיה צבוע. ואפשר לומר שעד כמה שאינו צריך צביעה זו אין הפטור משום אינו מתכוון אלא שכלל אינו צורת צביעה וחסר בעיקר המגדיר של הדבר כ"צובע". ש"ס יידן (שיחה) 20:33, 21 במאי 2020 (UTC)

אבל לביתא

יש לדון אם מדובר במליחה שאדם מתבל סעודתו או שהכוונה אף למליחת הבשר להוצאת הדם. ש"ס יידן (שיחה) 20:33, 21 במאי 2020 (UTC)

אבל לביתא לא משוי איניש מיכליה עץ

יש לדון בביאור החילוק שבין בשר לדרך לבשר לביתו, כי אפשר לפרש שהחילוק הוא בכמות המלח ששיעור המלח בהולך לדרך הוא שיעור גדול כל כך שאפשר להגדירו כעיבוד משא"כ שיעור שאדם שם בתבשילו בביתו שהוא שיעור מועט אי אפשר להגדירו כעיבוד. עוד אפשר לפרש באופן אחר, שבהולך לדרך הרי שם המלך בשביל לשמר את האוכל ואם כן טמונה בכוונתו כעין עיבוד מה שרוצה לעשות הבשר משומר שיעמוד לימים רבים, משא"כ באוכלו בביתו אין מליחתו מוגדרת עיבוד כי אין בכוונתו לשמר המאכל אלא למולחו לצורך אכילה.

ויש לדון לפי זה בהמשך הגמרא "לא משוי איניש מיכליה עץ" מה צורך יש בתוספת זו, ואפשר לפרשו בשני אופנים או שהיה מקום לומר שמכל מקום נגזור עליו שמא יבוא להוסיף מלח בבשרו וע"ז אמרינן שאין לחוש כיון שאדם לא יעשה כדבר הזה לשוויה איניש למיכליה עץ, או שנפרשו שבשר שאדם אוכלו אין רגילותו לעשותו קשה כדרך שעושה לדרך והיינו שהוא סימן לכך שאינו מעוניין בעיבודו ואין כוונתו לעשותו כבשר משומר, ולכאורה תלוי בשני הפירושים הנ"ל. ש"ס יידן (שיחה) 20:33, 21 במאי 2020 (UTC)

והממחקו והמחתכו

צ"ב מדוע הזכירה הגמרא גם את המחתכו אף שבהמשך הסוגיא אינה עוסקת אלא במלאכת ממחק. וכן יש להעיר בהמשך הסוגיא בפיסקא "הבונה והסותר המכבה והמבעיר והמכה בפטיש" שאין הגמרא עוסקת אלא במכה בפטיש ולמה הזכירה את שאר המלאכות, וצ"ב. ש"ס יידן (שיחה) 22:42, 21 במאי 2020 (UTC)

הצר צורה בכלי

יש לדון אם מצייר אינו חייב משום כותב, וכן יש לדון לענין סיתות לפירוש התוספות שעושה בה שירטוטין. ש"ס יידן (שיחה) 22:51, 21 במאי 2020 (UTC)

דשקיל אקופי מגלימי

לכאורה צריך לומר שחייב על כל חוט וחוט אף אם אין זה החוט האחרון ואף שאין זה ממש גמר הכלי, אך כל אלו מוגדרות פעולות של גמר הכלי וחייב עליהם משום מכה בפטיש, ואולי אם עושה אותם כאחד הרי שבכהאי גוונא נגדיר את כל מעשהו יחד כמעשה של גמר כלי ולא יהיה חייב אלא אחד. ויש לדון בזה. ש"ס יידן (שיחה) 22:51, 21 במאי 2020 (UTC)