שיחה:בבלי/יומא/לח/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־08:33, 28 ביוני 2021 מאת סיני ועוקר הרים (שיחה | תרומות) (הוספת מספר הערות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עמד הוא וכרכה

צ"ב כיצד הותר לו לעשות זאת. ועוד צ"ב אחר שהטילו אחת מה תועלת יש לו בדלת השניה עד שרצה לאבד נפשו בעבורה. ואולי לא עשה כן אלא לפרסם חביבותו ואם היו מתעקשים עמו להשליכה היה מסיר עצמו ממנה, אך מכל מקום לקושיה השניה לא העלנו בכך ארוכה, ויל"ע. ש"ס יידן (שיחה) 14:02, 19 במאי 2021 (IDT)

ועל אלו נאמר שם רשעים ירקב

בירושלמי שקלים דנו אם כלו בזה אף את בית אבטינס ובית גרמו או שהם מנויים שם בכלל מנויי המקדש ויש מ"ד שכשרים שבהם מנה וממילא ע"כ התקבלה תשובתם אף שאינה מפורשת במשנה (ויל"ד אם כחלק מכך הוזכרו גם על המובא בגמ' שלא יצא פת נקיה מיד בניהם ולא התקשטו בנותיהם או שלזה אין זכר במשנה). ולפ"ז כ' בתקלין חדתין ששם רשעים ירקב היינו על בן קמצר, וצ"ב הלשון ועל אלו נאמר כיון שאינו אלא אחד.

ויל"ד אם הוגרס בן לוי פטר את עצמו בסברא זו. שמצד הסברא לכאורה ה"מ למיפטר עצמו בכך, ומאיד בגמרא לא מצינו כן אלא על בית אבטינס ובית גרמו. אמנם בהמשך הסוגיא כולן מצאו תשובה כו' בן קמצר לא מצא, ומשמע שאף הוגרס מצא תשובה, אך שוב אמרו על בן קמצר וחביריו נאמר כו' ומיהו חביריו. אך זה בלאו הכי קשה שאף עם נחשב את הוגרס אי"ז אלא חבירו ולא חביריו. ולכאורה מוכח בברייתא זו כהצד בירושלמי שנמנו אף בית אבטינס ובית גרמו כרשעים, או שנאמר שחביריו היינו מי שעושה כמעשיו בלעמא ולא מהמנויים כאן. סיני ועוקר הרים (שיחה) 08:33, 28 ביוני 2021 (IDT)

שהללו מסיקין

אי"ז טעם לכך שלא ידעו לרדות אלא פועל יוצא ממה שלא ידעו לרדות, וק"ק הלשון. סיני ועוקר הרים (שיחה) 08:33, 28 ביוני 2021 (IDT)

כל מה שברא הקב"ה לכבודו בראו כו'

צ"ב מה שייך פסוק זה לענייננו, ובפשטוט ביאורו שאף שיש לנו טעם להפקיעם ממלאכתם מכל מקום כיון שכל מה שברא כו' ממילא יש לנו לעשות כל טצדקי שבעולם שיהיה כן בבית המקדש ובטלו כל שאר הטעמים. סיני ועוקר הרים (שיחה) 08:33, 28 ביוני 2021 (IDT)

שם מעשה בית גרמו ואמני אלכסנדריא

התוספות ישנים הקשה הרי הלחם היה חם ביום הלקחו, ויישב שמה שאפשר היה לעשות בידי אדם לא היה רוצה הקב"ה לתקן, וקו' צ"ב כי עיפוש לא שייך לחום ואולי פי' שכשם שנעשה נס זה כן היה נעשה נס אחר, וצ"ב. ויישובו נסתר מדברי הירושלמי שקלים שאמרינן שם שאין מניחין הלחם על שולחן של שיש כיון שמקרר ומקשי' והא נעשה נס שנשאר חם בסילוקו כהנחתו ומשנינן דאין סומכין על הנס. ולהתו"י הוא יישוב אחר שאין הקב"ה עושה נס במה שאפשר בידי אדם. ועוד צ"ב מדוע נטה התו"י מהכלל המפורסים דאין סומכין על הנס שלכאורה הוא טעם מספיק גם ליישב קושייתו, וצ"ב סיני ועוקר הרים (שיחה) 08:33, 28 ביוני 2021 (IDT)