שואל ומשיב/ג/א/לח

שואל ומשיב ‏ ג א

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה תליתאה חלק א סימן לח   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אמרו רבנן שלמא בכפילא ברכתא לעילא ליושב בארץ הקדושה ברכה מלאה וגדושה להרב הה"ג חריף ובקי מוה' אברהם צבי הלוי אב"ד ומו"ץ דעיר הקדושה טבריא תובב"א:

מכתבו הגיעני תמול מגילה עפה ואם כי רבו טרדותי גם רבים הבאים לקבל פני ברגל שכן ישנו חוה"מ ולא הרגלתי לכתוב אף לא לצוות לכתוב בכ"ז למען כבודו ולמען לימודו אמרתי להשיב בקצרה שכן קוצרין בעומר בדבר השאלה אחד נשא אשה שמה מינדל וילדה ממנו בן שמו משה נחום ונפטר הבעל ולקחה אלמנה הנ"ל כל עזבון בעלה קרקע ומעות ומטלטלין והיתה לאיש אחר והכניסה נדוניא לבעלה השני אלף גראש לכשתמכור הקרקע היינו הבית הנשאר מבעלה הראשון והתנית עמו שבעד שכירות הבית ובעד מעות חלוקה של היתום ות"ת ושאר חלוקות גדולים וקטנים השייכים להיתום עבור זאת יפרנס להיתום והלבשה והנעלה ושכר לימוד עד הנשואין והאשה הנ"ל לא נשבעה על כתובתה והב"ד לא הגבו לה כתובתה ומתה האשה ועתה בא ומשפט היתום הנ"ל עם הבעל השני למי שייך הירושה ע"ז האריך מעלתו מפי סופרים וספרים מאחר שלא נשבעה על כתובתה וגם הב"ד לא הגבו כתובתה ולא שמו לה ב"ד של שלשה את הקרקע ולא גבתה האלמנה את הקרקע עפ"י ב"ד נמצא הקרקע בחזקת בעלה הראשון והיתום יורש אותו מאחר שבקרקע לא שייך תפיסה וקודם שבועה אין לה בנכסי בעלה כלום וכל שמתה ולא נשבעה אין אדם מוריש שבועה וכיון שהבעל השני הי' צריך לישבע שבועת האלמנה דלא אתפסה צררי ולא מחלה כתובתה והוא איננו יכול לישבע אותה שבועה הו"ל מחויב שבועה ואי"ל ומפסיד וכמו דאמרו מחשואי"ל משלם כש"כ דמפסיד ואף שהכניסה נדוניא לבעלה הראשון אלף וחמש מאות גראש כל שאין הנדוניא בעין צריכה שבועה וכל שלא נשבעה ומתה אין אדם מוריש שבועה והאריך בזה בבקיאות עצום ופלפל נחמד וביקש לחוות דעתי והנה כל מ"ש בענין זה אמת ויציב וגם מ"ש דכיון דמשואי"ל מפסיד אמת נכון הדבר אם הי' שבועה דאורייתא אבל כיון דהבעל אינו מחויב רק שבועת האלמנה דלא תפסה ולא מחלה והן אינן רק דרבנן כ"כ התוס' בפי' בשבועות מ"ז א' ד"ה מתוך כיון דאינו רק מדרבנן אינו מפסיד מטעם דאי"ל כמו דלא אמרינן בשבועה דרבנן מחשואי"ל משלם ועיין במהרש"א שם שגם התוס' בחזקת הבתים ל"ד ובב"מ צ"ו כולהו סבירא להו דבשבועה דרבנן אינו מפסיד המחשואי"ל ואני בחידושי הטעמתי הסברא דכמו שכתב הש"ך ביו"ד סי' קי"ט ס"ק כ"ז דבדבר דרבנן לא הפקיעו ממון בזה לכך אינו מפסיד ע"י שבועה דרבנן ולא משלם במחויב שבועה דרבנן ואי"ל ודברי התוס' אלו נעלמו מגדולי האחרונים המשנה למלך פ' ב' מטוען ה' ד' וגם הנודע ביהודא מהד"ק סי' ל"ה ח' אהע"ז התפאר בזה שכיון מדעתו דנפשי' דאף דבשבועה דרבנן לא אמרינן מחשואי"ל משלם מכ"מ אינו נוטל כשאינו יכול לישבע עיי"ש והרי התוס' כתב להיפוך ולפ"ז בנידן דידן הן נסתר מחמתו כל דבריו דאף אינו מפסיד אף שאי"ל אמנם אחר העיון מלבד הרשב"א בתשובה ובמיוחסות להרמב"ן סי' ד"ה ס"ל דמפסיד אף בשבועה דרבנן כש"כ המשל"מ שם אף גם דלפמ"ש הר"ן ברי"ף מס' שבועות דאף דאמרינן דאינו בדין שיפסיד מכ"מ במת לוה בחיי' מלוה וכבר חלה שבועה בדבריהם אמלוה שוב לא פקעה וגם בניו כל שאינן יכולים לישבע מפסידין עיי"ש א"כ ה"ה כל שמת הבעל כבר חלה השבועה על האשה ושוב לא פקעה וכיון שהבעל השני אי"ל מפסיד א"כ תוב הדרא לדינא שהקרקע הוח בחזקת היתום וכמו שכתב מעלתו ומה שכתב מעלתו במה שתובע הבעל השני להוציא על תיקון הבית מאה וס"ב גראש וגם תובע שפרנסו כל משך הזמן ונתן בעדו שכר לימוד והיתום טוען שקיבל שכר תלמוד תורה ולא נתן בעדו שכר לימוד וגם זה ג' שנים שלא פרנסו שהי' הבעל בחו"ל ועוד שאר טענות ומעלתו פסק שיעשה חשבון צדק בזה כמש"כ המרדכי פ' הניזקין ב' הר"מ ובפרט שאמ' התנה בפירוש בתנאי שבעד הזכותים של היתום הן רב הן מעט מחיוב להחזיקו עד הנשואין יפה פסק מעלתו גם מ"ש לתמוה על המבי"ט יפה דחה ראיותיו עכ"פ הדין דין אמת כמ"ש מעלתו וגלי' דלרעי' ונפל נהורא בבי מדרשא:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף