שואל ומשיב/א/א/קיז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־01:18, 1 באוקטובר 2021 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שואל ומשיבTriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png א

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק א סימן קיז   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בשנת תרי"ז ג' נשא ראשון להגבלה הגיעני תשובה מבאטשאן מהמופלג מו"ה יצחק יהודה ליב הכהן נ"י בבחור שנשא זקנה וגלגל עמה הרבה שנים והיה להם הרבה בנים ומתו כלם וכעת האשה נזדקנה ואינה ראויה לבנים והאיש רוצה ליתן לה כל אשר לו ולפטרה בג"פ ואשה רצתה לעגנו לעולם וכראות האיש כי אין תרופה למכתו נדר עד"ר ואסר הנאת תשמישה עליו ושאל מעלתו להרב הגאון מו' ישעיה האבד"ק חאטין וכעת ביאס ביאר וכתב וז"ל וע"ד השאלה נראה כיון דכבר אסרה עליו בנדר עד"ר שאין לו התרה שנדר לדבר מצוה לקיים מצות פ"ו ובכהאי גוונא לקיים המצוה לא גזר רגמ"ה לזאת ישליש הכתובה כפי ראות עיני הב"ד וגם ישליש לה ג"פ בכדי בכל עת שתרצה לקבל הג"פ לא תהיה אגודה ביה ולהשביעו שלא יבטל הגט ויוכלו להתיר לו עפ"י מאה רבנים מג' מדינות ואח"כ קודם שישא אשה יתרו בה הב"ד אולי תקבל הג"פ מיד השליח וב"כ עבר על חרגמ"ה ונשא אשה על אשתו ודעת הרב הנ"ל שלא לכופו לגרש רק להתיר לו ובקש חוות דעתי. והנה מקודם נחקור על גוף ההיתר שכתב הרב הנ"ל ואח"כ נבא למה שחזר בו. הנה מה שכתב שכיון שנדר עד"ר שאין לו התרה שנדר ע"ד מצוה בכהאי לקיים המצוה לא גזר רגמ"ה לא הבינותי דמה שנדר הנאת תשמישה עליו בכ"ז אינו מועיל להיות מותר לגרשה בע"כ או לישא אשה על אשתו וע"ז לא מועיל נדרו כלל ואם כוונתו כיון דהוא רצה לקיים המצוה של פ"ו בכה"ג לא גזר רגמ"ה הנה זה אינו פשוט דבאהע"ז סי' א' בהג"ה סעיף יו"ד מבואר שתי דיעות בזה ע"ש ואף דכתב שם דכל שהוא מן הדין לגרשה יש להקל להתיר לו לישא אשה על אשתו והב"ש כתב בס"ק כ"ג בשם הד"מ דא"צ מאה רבנים כלל הנה גם הוא הביא דברי הב"ח דצריך מאה רבנים ועיין ח"מ שם ומה גם דהשב יעקב חלק על הב"ש דדוקא בעוברת על דת הוא דא"צ התרה כלל אבל בלא ילדה שלא פשעה צריך התרה ע"ש וכן הסכים בנו"ב מהד"ק חלק אהע"ז סי' א' ע"ש ואם כן כאן שהיה לה בנים ומתו בודאי לא פשעה וא"י לגרש בלא התרת מאה רבנים וגם מאה רבנים לא די עד שישליש הכתובה ות"כ והג"פ ביד שליח להולכה וכיון שכל אלה לא עשה וניכר שהוא עבריין קשה להקל גם ע"י מאה רבנים דהרי באמת מאן מפיס אם האמת אתו שרצונו לקיים מצות פ"ו ואולי רוח אחרת בקרבו להעליל עלילות ברשע על אשתו שכבר הזקינה ורוצה לישא ילדה וכיון דחזינן שעשה מעשה רשע א"א להתיר לו דמעשיו מוכיחין שאין כוונתו רק לקיים המצוה וטינא היתה בלבו וע"כ איני מסכים להתיר לו רק שמחויב לגרש האחרת ומחזיר לאשתו הראשונה עד שתתרצה לקבל ג"פ כי גם הנדר אינו רק להעליל עליה ולא טוב עשה כנלפע"ד ואני איני מסכים להיתר זה כי גם מה שהקל הנו"ב לישא אשה על אשתו וכתב שקיל מחרם שלא לגרש בע"כ כ"כ למעלה שאינו נכון.

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף