שואל ומשיב/א/א/קטז

שואל ומשיב ‏ א א

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק א סימן קטז   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בשנת תרי"ג כ"ג שבט הביא לפני הרבני המופלג בתורה וביראה מו"ה מאטיל מרישא אשר נשא אשה ב"ק בראד וזה רבות בשנים אשר פגע בו מדה"ד ואשתו נשתטית ונסע לכמה מקומות לבקש לה תרופה אם ע"י רפואות או ע"י סגולות וגם ע"י תפלות ובקשות ולא הועיל כלום וכאשר התגורר בראדיוויל ובשאר מקומות ברוסיא לבקש מזור ולא מצא התעוררו רבני רוסיא נ"י וגם הגאון החסיד מו"ה ישעיה נ"י אבד"ק פראגי סמוך לווארשא וכתבו לכבוד מחו' הגאון המפורסים מו"ה יחיאל מיכל נ"י אבד"ק בראד אשר הוא יהיה המתחיל תחלה לאשר שם ידעו סך כתובתה ואם יהיו לאל ידו להשליש בעצת קרובותיה של אשתו והוא לרוב טרדותיו שלח להרב הגאון מו"ה יעקב אריה אשר מלפנים היה אבד"ק פשערווערסק ואבד"ק יאס וכעת הורם והונף בעצת כל גדולי העיר ואציליה להיות ראב"ד ומ"מ ומ"ץ דק"ק בראד אשר הוא יעיין בדבר למצוא לו מקום והנה אזר חיל ונתן לו התרה והנה היו לנגד עיני כל המכתבים וגם אשר כתב הגאון מו"ה יעקב אריה הנ"ל והוא כתב כי לאשר לא היה לאל יד הבעל ליתן לה כתובתה ע"כ התפשר עם הבעל בעד כתובתה כמ"ש בשו"ת צמח צדק סי' מ"ז וגם כתב לה ג"פ לכשתשתפה וגם הוסיף עוד והשליש וועקסיל אם תשתפה יכתוב לה גט אחר מחדש כמ"ש הנו"ב והנה בא הנה לאסוף חתימות שישלימו המנין מאה רבנים ובקש מאתי לעיין בדינו והנה כאשר עיינתי בדבר ההיתר ראיתי כי התיר הרב הנ"ל ע"י הפשר בעד כתובתה ולא ראיתי שנתפשר בעד הנדוניא ועיינתי בשו"ת צ"ץ ראיתי כי גם הצ"צ התיר שתמכור הכל בעד טובת הנאה לבעל בשיעור שיהיה מספיק למזונות ולפרנסה וטעמו של הצ"צ הוא לאשר יש ספיקות טובא דשמא תמות קודם ולא תגיע לגבות כתובתה ומיתה שכיח בנשים יותר וע"כ דטבא עבדי לה שמוטב שתאחז הודאי ותנוח הספק ולפע"ד ראיה ברור' להגאון ז"ל מהא דאמרו בסוכה דף נ"ו ע"ב ונימא ליה דלבדל אמר אביי בוצינא טב מקרא ועיין ברש"י ותו' שם ולכל הפרושים שם נוח לאדם שיקח עתה דבר המועט משיקח אחר זמן דבר מרובה ומי יודע מה יולד יום שמא לאחר זמן יתחרט בו זה ע"ש ועיין בכתובות דף פ"ג ברש"י ותוס' ובתמורה דף ט' ברש"י ואני תמה על הגאון מדוע לא הביא זאת שהוא ראיה טובה לפע"ד ומ"ש הצ"ץ שזה הבעל יכול לומר קי"ל כדעת הרמב"ם דהבעל אינו חייב במזונות אשתו שנשתטית ואף דהרמ"א הכריע שחייב במזונותיה וכמ"ש בסי' קי"ט ס"ו בהג"ה באמת לא כתב טעם רק שרמי דברי הב"י אהדדי בסי' ס' לסי' קי"ט ויש לומר דהב"י בסי' ע' לא נזכר אז מדברי הרמב"ם הנ"ל ולכך הכריע כהרשב"א אבל בהגיע לסי' קי"ט ושם ראה דברי הרמב"ם והרמ"ה שהביא בטור וע"כ הכריע שם כהרמב"ם במחכת"ה לא ניחא ליה למרייהו דלימא הכי ומהב"י לא נעלם דבר המפורש בטור ובבדק הבית סי' קי"ט הביא שדברי הרשב"א כדברי הרמ"ה ובגוף הסתירה כ"כ הח"מ והב"ש ליישב ועכ"פ בנ"ד בין להח"מ והב"ש בכה"ג שהיא שוטה גמורה וא"י להתגרש כלל לכ"ע חייב במזונותיה כמ"ש הב"ש ס"ק יו"ד וגם אם אינו נותן לה כתובתה ודאי חייב במזונותיה לכ"ע וא"כ א"י לומר כן ואם כן ל"ש טעמו של הצ"ץ ומ"ש עוד ראיה מהא דכתבו בש"ע סי' י"ב ס"ג דמותר לב"ד לוותר בממון יתומים כדי להשקיטם ממריבות והיא מפסקי מהרא"י סי' קס"ב באמת שבפסקי מהרא"י שם הביא ראיה מב"ק דף כ"א ע"א זיל פייסינהו ליתמי ולבסוף גבה ר"נ לאפדני הנה באמת לפמ"ש השטה מקובצת שם בשם הרשב"א אין ראיה למהרא"י כמ"ש בגליון הש"ע סי' י"ב שם וגם במהר"ם מטיקטין כתב בגליון אלפסי דמהרא"ש לא נראה כן ואף שהצ"ץ רצה להשוות דברי הרא"ש המעיין יראה שדחוק הוא אך בכ"ז יפה כתב הצ"ץ דכיון שיש כמה ספיקות אם תוכל לגבות הכתובה דשמא לא תשתפה לעולם ולא תוכל לגבות הכתובה וגם שמא תמות קודם ושמא יעני מוטב שתתפוס הודאי ותניח הפסק והביא ראיה משו"ת הר"ן סי' ל"ה הובא בחו"מ סי' ק"י ס"א בהג"ה וביתר ביאור בשו"ת הרשב"א סי' אלף ט"ו ומזה יש קצת ראיה לפסקי מהרא"י הנ"ל ובפרט שהבאתי ראיה ברורה לזה לעיל ע"ש. והנה כיון שדברי הצ"ץ נכונים אף שלא נזכר שמכר הת"כ מסתמא עשו ב"ד כדין וגם בצ"ץ שם נראה דסגי במכירת הכתובה לבד כל שאין לו לבעל יותר. והנה מה שהאריך הרב הגאון הנ"ל במ"ש הב"ח להשליש לה הגט הא כל מלתא דלא מצי עביד לא מצי משוה שליח והעלה כיון דזכות הוא נעשה שלוחו אף במה דל"מ עביד השתא והביא ראיה מיו"ד סי' שכ"ח לענין חלה ומפדיון הבן סי' ש"ה הנה כבר זכיתי בה תחלה וכמ"ש למעלה בענין זה והבאתי דברי הרא"ש בפ"ב דקידושין באם גלה לשליח ועיין סי' ל"ה באהע"ז ס"ד וסי' ל"ז סי"ב בח"מ וב"ש שם ושם ובאחרונים ועיין במרכבת פ"ב מגירושין בשם הגאון מקראטשין ובשו"ת הנספחות לחידושי ריטב"א על ע"ז הנדפס באובן שם האריך הגאון מוהר"מ סופר ז"ל ע"כ מכל אלה הדברים הנני סניף להשלים המנין שמנו חכמים. והנה מ"ש בדברי התה"ד והובא ברמ"א ביו"ד סי' שכ"ח והקשה מתוס' נזיר דף י"ב דכתבו דא"י לעשות שליח כל שאינו בידו אף דהוה זכות ע"ז כתב מעלתו לחלק דאינו זכות כ"כ וניחא ליה למעבד בעצמו המצוה ולכך בעי קלקול העיסה דוקא יפה כתב בזה ועי' במחנה אפרים הלכות שלוחין ומ"ש עוד דהב"ד יכולין לזכות וכמ"ש הט"ז ונקה"כ ביו"ד סי' ש"ה וכ"כ הפ"י בקידושין דף מ"ב והביא דברי התה"ד סי' רי"ז הובא ברמ"א סי' קכ"ב בחו"מ. הנה כבר הארכתי בזה על דברת זקני הגאון בעל שער אפרים סי' קל"ז ואכ"מ ועיין בשו"ת מגיד מראשית למהר"ח אלפנדרי סי' א' באהע"ז ודו"ק. והנה במ"ש למעלה לסייע להצ"ץ מהא דאמרו בוצינא טב מקרא לכאורה לפמ"ש המהרי"ק סי' ז' דרב אשי בכתובות דף פ"ג דחולק על אביי היא משום דהוא ס"ל יד בעה"ש על התחתונה כמו אביי רק דלא ס"ל בוצינא טב מקרא ע"ש ואם כן שוב לא מסתבר הך סברא דבוצינא טב מקרא אבל באמת מלבד דזה דבר דחוק דאיך שייך שיחלוק על סברא זו ועיין בט"ז אהע"ז סי' צ"ב אבל מאד אני תמה מלבד דבסוכה דף ט' לא חולק רב אשי על תירוצא של אביי אף גם דהמעיין בתמורה דף ח' יראה דרב אשי בעצמו ס"ל דבוצינא טב מקרא והוא תימה רבה על גדול הדור כמהו שנעלם ממנו זאת ובגוף המחלוקת של ר"א ואביי הוא באמת בענין יד בעה"ש על התחתונה וביאור מחלוקתם ביארתי בתשובה בענין יד בעהש"ט על התחתונה ודו"ק.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף