שו"ת מהרי"ל/קמו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־12:40, 29 ביוני 2023 מאת מושך בשבט (שיחה | תרומות) (העלאה מספריא + התאמה לאוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שו"ת מהרי"ל TriangleArrow-Left.png קמו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

נר חנוכה נהוג בכל דוכת' שכל אורחים ובחורים מדליקין אע"ג דמדליקין על כל אחד ואחד בביתו. ושמא בימי ר' זירא דלא היו מדליקין אלא על פתחי חצירות והבתי' אין לחוש. אבל השתא דהכירא לבני הבית מי מפיס להכיר אם הוא נשוי או לא. ולהאי דנהוג האידנא להדליק נר כל אחד ואחד ולא כמו שפסק ר"י דיותר חדוש בנר איש וביתו ולהוסיף א"כ אתו למחשדא. ומשום ברכה לבטלה אין כאן כיון דאין רוצה לצאת בשל אשתו ממילא חל חיובא עלי'. ומר' זירא אין ראיה דהא קמן הוא משתתף מעיקרא והאידנא רובא דעלמא אין משתתפין וטעמא נראה דשייך חשדא אפי' לדידן דלא נתן דבריהם לשיעורי':

ומה שמאחרים הנרות הללו אחר כל הברכו'. נ"ל משום דאין להדליק עד שיגמור כל הג' ברכות הכא כמו שעושין בקריאת מגילה ונטילת לולב דכולא בעינן עובר לעשייתן ומסכת סופרי' איכא למימר דסבירא כמ"ד בירושלמי בשעת עשייתן. ואנו אין לנו אלא תלמוד דידן דעיקר וכ"ש דאין מנהג פשוט לאמרה והאיך נפסיק בטפל לבין העיקר:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף