שו"ת חתם סופר/ב/רצב
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שוכ"ט לידידי תלמידי הרב המופלג חו"ש כש"ת מו"ה משה ברעזעווע נ"י בשבת תחכמוני בק"ק האליטש יע"א:
גי"ה הגיעני נפשו בשאלתו מי שהגיע יום פדיון בנו ואין כאן כהן גדול כ"א קטן או א' שעשאו הכהן גדול שליח לקבל עבורו ה' סלעים אם יכול לפדותו ע"י שליח כהן או ע"י כהן קטן והאריך מעלתו:
כבר ראו עיניו במ"ש פר"ח בי"ד סי' ס"א סקי"ג דיוצא ידי נתינת מתנת כהונה לזכות לכהן ע"י שלוחו בידיעת הכהן ורצונו וראייתו מסעי' י"ד שם ברורה אלא שכ' עפ"י ספרי דבלא ידיעת הכהן לא יזכה ע"י שליח ולא ביאר טעם הדבר וטעמו פשוט כי גם כהן המקבל מתנת כהונה עשה מצוה בקבלתו ומצוה בו יותר מבשלוחו ע"כ לפעמים לא ניחא לי' ע"י שליח ועיין זה בט"ז ונ"הכ סי' ש"ה סקי"א ועקצ"הח סי' רמ"ג סעי' י"ח אבל ברצון הכהן יכול השליח לזכות עבורו מתנות כהונה ויוצאים הבעלים ידי נתינה וה"ה כהן קטן כמבואר ס"פ לולב הגזול ואפי' נימא אין קנין לקטן מ"הת מ"מ במתנת כהונה לא כתיב ונתן בידו שצריך יד לקנות אלא נתינה כתיבה בי' וכיון שנתנו הבעלים לכהן יקנה או לא יקנה כיון שנתנו לו יוצאים ידי נתינה ובפ"ק דב"מ גבי ר' גמליאל וזקנים דשקיל וטרי הש"ס אי חצרו קונה לו בשאינו משתמר התם בשלא נתנו לעצמו של כהן אלא מקניהו ע"י חצרו או חליפין ואם אין זה קנין הרי לא נתן כלל אבל אם נתנו לו אין צריך שיהי' לו יד לקנות ולרווחא דמלתא אפרש לו דברי מרדכי שם סי' רמ"א דקאמר למ"ד דגדול הסמוך על שולחן אביו יש לו קנין אי דעת אחרת מקנה אותו פי' דאי אין דעת אחרת מקנה הרי ידו כיד אביו אבל דעת אחרת מנתקו מאביו ונעשה גם שלוחו של זה הנותן ואז יש לו יד בלא אביו מ"מ במתנת כהונה שאין להנותן אלא טובת הנאה אין זה דעת אחרת מקנה אלא כעין מציאה פי' לא שתהי' מציאה ממש שאין לו בעלים ויהי' השליח כתופס לבע"ח במקום שחב לאחרים זה שיבוש ודעתא קלישתא שהרי לזה יהיב רחמנא ט"ה לבעלים שהם יעכבו לכל מי שרוצה לזכות בלי רשות וא"כ זה הזוכה ברשותם אינו חב לאחרים אלא הוא כמציאה שאין לה בעלים המנתקים כח השליח מבעליו אלא אדרבה הוי יד השליח טפי מיד בע"הב במתנת כהונה טפי מענין אחר:
ושוב הוקשה לו א"כ האיך הקנה ר"ג לר"י ור"ע ע"י חצר שאינו משתמר הא בעי' דעת אחרת מקנה ובמתנת כהונה לא שייך דעת אחרת פי' אע"ג דשליח לא בעי' דעת אחרת אדרבה עדיף טפי כנ"ל היינו שליח עצמו אבל חצר אינו נעשה כשלוחו אם אינו משתמר אלא ע"י דעת אחרת ואז נעשה כשלוחו וכיון שבמתנת כהונה לא מהני דעת אחרת איך יעשה החצר שלוחו ותי' כיון שגם גוף החצר הקנה להם דמהני דעת אחרת והקנה להם בב"א החצר ומתנת כהונה ומגו דחייל אהאי חייל נמי אהאי והוא כאות' דעה שבמרדכי פ' מי שמת סי' תר"ה ויעיין סמ"ע סי' ר"ג סקי"ט ומ"מ דברי מרדכי אלו צ"ע כמ"ש ש"ך סי' ר"ב סק"ג ועיין בריטב"א קידושין כ"ו ע"א ד"ה אמר חזקי' וכו' ע"ש הארכתי להוציא מלב המשתבש בגרסתם. מ"מ לענין פדיון הבן אע"ג דמדינא דש"ס יכול לפדות ע"י שליח כהן מ"מ הגאונים תקינו לומר הכהן מאי בעית טפי וכו' והראשוני' צווחו על זה ומ"מ לא עלתה בידם לשנות מנהגם כי כל דבריהם קבלה ותורה ומשמע מזה שגם לכהן עצמו יש כח במעשה הפדיון ולזה אינו יכול לעשות שליח ישראל כי כל מה דאיהו לא מצי עביד לא נעשה שליח וכן אין לקטן כח להוציא הבכור מחיובו עפי"ז והגם יש להוכיח מש"ס הפוך מרב כהנא דשקיל סודרא בפדיון הבן בשביל אשתו מ"מ הגאונים שחדשו זה אחר הש"ס וטעמם נעלם מאתנו ע"כ טוב להביא כהן ממקום אחר ולא יעבור יום הפדיון ושהוי מצוה לא משהינן ואחתום בברכה א"נ:
משה"ק סופר מפפ"דמ:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |