שו"ת הרא"ש/ג/ה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 2: שורה 2:


תשובה: דע, כי נאמן הוא לומר שהיו של אדם גדול, ומסתמא אותו אדם גדול לא הוציא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן. דעד אחד נאמן באיסורין כל היכא דלא איתחזק איסורא {{הערה|כמבואר ביבמות {{ממ|[[בבלי/יבמות/פח/א|פח.]]}}.}} [או היכא שבידו לתקן ואפי' היכא דאתחזק איסורא{{הערה|בבית יוסף {{ממ|[[בית יוסף/אורח חיים/לט|או"ח סימן לט]]}} העתיק דברי רבינו בלי הוספה זו.}}]{{הערה|הובא בבית יוסף {{ממ|[[בית יוסף/אורח חיים/לט|או"ח סימן לט]]}} ובשולחן ערוך {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/לט#ט|שם ס"ט]]}} וכ"ה בשולחן ערוך הרב {{ממ|[[שולחן ערוך הרב/אורח חיים/לט#י|שם ס"י]]}}. ועי' במגן אברהם {{ממ|[[מגן אברהם/אורח חיים/לט|שם]]}} שכתב שעל כל פנים צריך שיהא מוחזק בכשרות, וכ"ה בפרי מגדים {{ממ|[[פרי מגדים/אשל אברהם/אורח חיים/לט#יג|שם סקי"ג]]}}. ובמחצית השקל {{ממ|[[מחצית השקל/אורח חיים/לט#יג|שם סקי"ג]]}} הקשה  שזו היא דעת הרמ"א {{ממ|[[שולחן ערוך/יורה דעה/קיט#א|יו"ד סימן קי"ט ס"א]]}} בשם יש אומרים והיא דעת הרמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/מאכלות אסורות/ג#כא|פ"ג ממאכלות אסורות הכ"א]] ו[[רמב"ם/מאכלות אסורות/יא#כה|פי"א הי"א]]}}. אבל הבית יוסף {{ממ|[[בית יוסף/יורה דעה/קיט|שם]]}} פסק דלא בעינן מוחזק בכשרות אלא סגי שלא יהא חשוד. וכ"כ הש"ך {{ממ|[[ש"ך/יורה דעה/קיט#א|שם סק"א]]}}. והביא מהדרכי משה שאין המנהג כדעת הרמב"ם. ויישב המחצית השקל שאף הש"ך כתב שבטבח דשכיח שיכשל וגם דיני שחיטה מרובים ובקל יכול לבוא לידי פסול, בכהאי גוונא יש להחמיר ולהצריך דווקא מוחזק בכשרות, ואם כן יש לומר שהמגן אברהם דימה תפילין לשחיטה לפי שגם דיני כתיבה מרובים ולכן יש להחמיר דבעינן דווקא מחוזק בכשרות. ובמשנה ברורה {{ממ|[[משנה ברורה/אורח חיים/לט#כד|סקכ"ד]]}} כתב עוד שאף אם אינו מוזק בכשרות אם ראינוהו שלבשן בעצמו נאמן, כי לעבור בעצמו בודאי אינו חשוד.}}.
תשובה: דע, כי נאמן הוא לומר שהיו של אדם גדול, ומסתמא אותו אדם גדול לא הוציא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן. דעד אחד נאמן באיסורין כל היכא דלא איתחזק איסורא {{הערה|כמבואר ביבמות {{ממ|[[בבלי/יבמות/פח/א|פח.]]}}.}} [או היכא שבידו לתקן ואפי' היכא דאתחזק איסורא{{הערה|בבית יוסף {{ממ|[[בית יוסף/אורח חיים/לט|או"ח סימן לט]]}} העתיק דברי רבינו בלי הוספה זו.}}]{{הערה|הובא בבית יוסף {{ממ|[[בית יוסף/אורח חיים/לט|או"ח סימן לט]]}} ובשולחן ערוך {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/לט#ט|שם ס"ט]]}} וכ"ה בשולחן ערוך הרב {{ממ|[[שולחן ערוך הרב/אורח חיים/לט#י|שם ס"י]]}}. ועי' במגן אברהם {{ממ|[[מגן אברהם/אורח חיים/לט|שם]]}} שכתב שעל כל פנים צריך שיהא מוחזק בכשרות, וכ"ה בפרי מגדים {{ממ|[[פרי מגדים/אשל אברהם/אורח חיים/לט#יג|שם סקי"ג]]}}. ובמחצית השקל {{ממ|[[מחצית השקל/אורח חיים/לט#יג|שם סקי"ג]]}} הקשה  שזו היא דעת הרמ"א {{ממ|[[שולחן ערוך/יורה דעה/קיט#א|יו"ד סימן קי"ט ס"א]]}} בשם יש אומרים והיא דעת הרמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/מאכלות אסורות/ג#כא|פ"ג ממאכלות אסורות הכ"א]] ו[[רמב"ם/מאכלות אסורות/יא#כה|פי"א הי"א]]}}. אבל הבית יוסף {{ממ|[[בית יוסף/יורה דעה/קיט|שם]]}} פסק דלא בעינן מוחזק בכשרות אלא סגי שלא יהא חשוד. וכ"כ הש"ך {{ממ|[[ש"ך/יורה דעה/קיט#א|שם סק"א]]}}. והביא מהדרכי משה שאין המנהג כדעת הרמב"ם. ויישב המחצית השקל שאף הש"ך כתב שבטבח דשכיח שיכשל וגם דיני שחיטה מרובים ובקל יכול לבוא לידי פסול, בכהאי גוונא יש להחמיר ולהצריך דווקא מוחזק בכשרות, ואם כן יש לומר שהמגן אברהם דימה תפילין לשחיטה לפי שגם דיני כתיבה מרובים ולכן יש להחמיר דבעינן דווקא מחוזק בכשרות. ובמשנה ברורה {{ממ|[[משנה ברורה/אורח חיים/לט#כד|סקכ"ד]]}} כתב עוד שאף אם אינו מוזק בכשרות אם ראינוהו שלבשן בעצמו נאמן, כי לעבור בעצמו בודאי אינו חשוד.}}.
{{שולי הגליון}}


{{פורסם בנחלת הכלל}}  
{{פורסם בנחלת הכלל}}  
[[קטגוריה:שו"ת הרא"ש]]
[[קטגוריה:שו"ת הרא"ש]]

גרסה מ־12:23, 11 באפריל 2018

וששאלת: הלוקח תפילין ואומר המוכר שהיו של אדם גדול, אם יש להאמינו שלא להצריכן בדיקה.

תשובה: דע, כי נאמן הוא לומר שהיו של אדם גדול, ומסתמא אותו אדם גדול לא הוציא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן. דעד אחד נאמן באיסורין כל היכא דלא איתחזק איסורא [1] [או היכא שבידו לתקן ואפי' היכא דאתחזק איסורא[2]][3].




שולי הגליון


  1. כמבואר ביבמות (פח.).
  2. בבית יוסף (או"ח סימן לט) העתיק דברי רבינו בלי הוספה זו.
  3. הובא בבית יוסף (או"ח סימן לט) ובשולחן ערוך (שם ס"ט) וכ"ה בשולחן ערוך הרב (שם ס"י). ועי' במגן אברהם (שם) שכתב שעל כל פנים צריך שיהא מוחזק בכשרות, וכ"ה בפרי מגדים (שם סקי"ג). ובמחצית השקל (שם סקי"ג) הקשה שזו היא דעת הרמ"א (יו"ד סימן קי"ט ס"א) בשם יש אומרים והיא דעת הרמב"ם (פ"ג ממאכלות אסורות הכ"א ופי"א הי"א). אבל הבית יוסף (שם) פסק דלא בעינן מוחזק בכשרות אלא סגי שלא יהא חשוד. וכ"כ הש"ך (שם סק"א). והביא מהדרכי משה שאין המנהג כדעת הרמב"ם. ויישב המחצית השקל שאף הש"ך כתב שבטבח דשכיח שיכשל וגם דיני שחיטה מרובים ובקל יכול לבוא לידי פסול, בכהאי גוונא יש להחמיר ולהצריך דווקא מוחזק בכשרות, ואם כן יש לומר שהמגן אברהם דימה תפילין לשחיטה לפי שגם דיני כתיבה מרובים ולכן יש להחמיר דבעינן דווקא מחוזק בכשרות. ובמשנה ברורה (סקכ"ד) כתב עוד שאף אם אינו מוזק בכשרות אם ראינוהו שלבשן בעצמו נאמן, כי לעבור בעצמו בודאי אינו חשוד.


Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.