שו"ת הרא"ש/ג/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שולי הגליון
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
ובשו"ת הרדב"ז {{ממ|[[שו"ת הרדב"ז/ב/תרכג|ח"ב סימן תרכג]]}} בתשובה לשואל ששאלו איך נוהג שלא כדברי הרא"ש, השיב שהרא"ש היה קושר את התפילה של יד באופן שהיתה עומדת גם בלי כריכת הרצועה על הזרוע, אך אנחנו שאינננו קושרים כן ואם לא נכרוך את הרצועה מיד תפול התפילה ממקומה, אם כן הכריכה היא צורך ההנחה. והוא כעין דברי המשנ"ב הנ"ל. ועי"ש שהביא טעם נוסף ע"ד הסוד. | ובשו"ת הרדב"ז {{ממ|[[שו"ת הרדב"ז/ב/תרכג|ח"ב סימן תרכג]]}} בתשובה לשואל ששאלו איך נוהג שלא כדברי הרא"ש, השיב שהרא"ש היה קושר את התפילה של יד באופן שהיתה עומדת גם בלי כריכת הרצועה על הזרוע, אך אנחנו שאינננו קושרים כן ואם לא נכרוך את הרצועה מיד תפול התפילה ממקומה, אם כן הכריכה היא צורך ההנחה. והוא כעין דברי המשנ"ב הנ"ל. ועי"ש שהביא טעם נוסף ע"ד הסוד. | ||
אמנם בשו"ת שואל ומשיב {{ממ|[[שואל ומשיב/ה/כג|מהדורא חמישאה סימן כג בד"ה אעתיק]]}} חילק וכתב שבתפילין של רש"י ילבש קודם של ראש ורק אחר כך יכרוך הרצועות של יד, ובתפילין של ר"ת יכרוך קודם הרצועות של יד ורק אחר כך ילבש תפילין של ראש.}}. כי ברכת תפילין של יד שייכא גם על תפילין של ראש{{הערה|רבינו נתן טעם שלא יפסיק כיון שברכת תפילין של יד שייכא גם על תפילין של ראש, וכן הביא הבית יוסף {{ממ|[[בית יוסף/אורח חיים/כה|שם]]}} שכתב רבינו ירוחם בשם הגאונים. אך העיר שבדברי הטור {{ממ|[[טור/אורח חיים/כה|שם]]}} מבואר טעם אחר וז"ל כיון שברכה שניה חוזרת גם על של יד, ובעיקר ביאור טעם זה כתב הבית יוסף שמאחר שברכת על מצות היא על גמר המצוה אם כן קיימא גם על של יד. אלא שעדיין הניח בקושיא עצם הדבר ששינה הטור מלשון הרא"ש. ובפרישה {{ממ|[[פרישה/אורח חיים/כה#טז|שם סקט"ז]]}} ביאר בשם רבי אברהם מפראג שאף הטור התכוון לטעם רבינו כאן, שהברכה של יד שהיא להניח קאי על תפילין של יד ושל ראש, ויישב בזה קושיית הבית יוסף. וכ"כ הב"ח {{ממ|[[ב"ח/אורח חיים/כה#ז|שם סק"ז]]}} שיש לפרש כפירוש מהר"א מפראג, כי אין לפרש כפשוטו שברכת על מצות חוזרת גם על של יד, אף שצריך לומר כן בדעת הסמ"ג {{ממ|[[סמ"ג/עשין/כב|עשין כב]]}} והסמ"ק {{ממ|[[סמ"ק/קנג|סימן קנג]]}} וספר התרומה {{ממ|[[ספר התרומה/ריג|סימן ריג]]}} שהרי הם סוברים שאף על של יד לבדה צריך לברך שתיים, אך הטור עצמו לא סבירא ליה כן וכמו שכתב הבית יוסף {{ממ|[[בית יוסף/אורח חיים/כו|סימן כו]]}}.}}, וכריכת הרצועה סביב הזרוע אינה ממצות הנחת תפילין. | אמנם בשו"ת שואל ומשיב {{ממ|[[שואל ומשיב/ה/כג|מהדורא חמישאה סימן כג בד"ה אעתיק]]}} חילק וכתב שבתפילין של רש"י ילבש קודם של ראש ורק אחר כך יכרוך הרצועות של יד, ובתפילין של ר"ת יכרוך קודם הרצועות של יד ורק אחר כך ילבש תפילין של ראש.}}. כי ברכת תפילין של יד שייכא גם על תפילין של ראש{{הערה|רבינו נתן טעם שלא יפסיק כיון שברכת תפילין של יד שייכא גם על תפילין של ראש, וכן הביא הבית יוסף {{ממ|[[בית יוסף/אורח חיים/כה|שם]]}} שכתב רבינו ירוחם בשם הגאונים. אך העיר שבדברי הטור {{ממ|[[טור/אורח חיים/כה|שם]]}} מבואר טעם אחר וז"ל כיון שברכה שניה חוזרת גם על של יד, ובעיקר ביאור טעם זה כתב הבית יוסף שמאחר שברכת על מצות היא על גמר המצוה אם כן קיימא גם על של יד. אלא שעדיין הניח בקושיא עצם הדבר ששינה הטור מלשון הרא"ש. ובפרישה {{ממ|[[פרישה/אורח חיים/כה#טז|שם סקט"ז]]}} ביאר בשם רבי אברהם מפראג שאף הטור התכוון לטעם רבינו כאן, שהברכה של יד שהיא להניח קאי על תפילין של יד ושל ראש, ויישב בזה קושיית הבית יוסף. וכ"כ הב"ח {{ממ|[[ב"ח/אורח חיים/כה#ז|שם סק"ז]]}} שיש לפרש כפירוש מהר"א מפראג, כי אין לפרש כפשוטו שברכת על מצות חוזרת גם על של יד, אף שצריך לומר כן בדעת הסמ"ג {{ממ|[[סמ"ג/עשין/כב|עשין כב]]}} והסמ"ק {{ממ|[[סמ"ק/קנג|סימן קנג]]}} וספר התרומה {{ממ|[[ספר התרומה/ריג|סימן ריג]]}} שהרי הם סוברים שאף על של יד לבדה צריך לברך שתיים, אך הטור עצמו לא סבירא ליה כן וכמו שכתב הבית יוסף {{ממ|[[בית יוסף/אורח חיים/כו|סימן כו]]}}.}}, וכריכת הרצועה סביב הזרוע אינה ממצות הנחת תפילין. | ||
{{שולי הגליון}} | {{שולי הגליון}} | ||
גרסה מ־11:27, 11 באפריל 2018
ואותם בני אדם שמניחין תפילין של זרוע ואין גוללין הרצועה סביב הזרוע, אלא מניחין של ראש ואחר כך גוללין רצועה של יד סביב הזרוע. יפה הם עושים, וגם אני עושה כן[1]. כי ברכת תפילין של יד שייכא גם על תפילין של ראש[2], וכריכת הרצועה סביב הזרוע אינה ממצות הנחת תפילין.
- ↑ הביא דברי רבינו הטור (או"ח סימן כה) ובבית יוסף (שם) ציין לדברי רבינו כאן. וכ"ה בשולחן ערוך (שם סי"א). אמנם דעת האר"י (שער הכוונות דף י' סע"ב) שצריך לכרוך קודם הכריכות סביב היד. ובברכי יוסף (סק"י) כתב שכן פשט המנהג בארץ ישראל. וכ"כ המשנה ברורה (סקל"ח) בשם משכנות יעקב (סימן כט) לקיים המנהג לכרוך קודם כיון שבלאו הכי אין הקשר מתקיים ואינו נחשב לקשירה. וכ"כ בערוך השולחן (אות יח). וכ"ה בבן איש חי (שנה ראשונה פרשת וירא אות טו). ובשו"ת הרדב"ז (ח"ב סימן תרכג) בתשובה לשואל ששאלו איך נוהג שלא כדברי הרא"ש, השיב שהרא"ש היה קושר את התפילה של יד באופן שהיתה עומדת גם בלי כריכת הרצועה על הזרוע, אך אנחנו שאינננו קושרים כן ואם לא נכרוך את הרצועה מיד תפול התפילה ממקומה, אם כן הכריכה היא צורך ההנחה. והוא כעין דברי המשנ"ב הנ"ל. ועי"ש שהביא טעם נוסף ע"ד הסוד. אמנם בשו"ת שואל ומשיב (מהדורא חמישאה סימן כג בד"ה אעתיק) חילק וכתב שבתפילין של רש"י ילבש קודם של ראש ורק אחר כך יכרוך הרצועות של יד, ובתפילין של ר"ת יכרוך קודם הרצועות של יד ורק אחר כך ילבש תפילין של ראש.
- ↑ רבינו נתן טעם שלא יפסיק כיון שברכת תפילין של יד שייכא גם על תפילין של ראש, וכן הביא הבית יוסף (שם) שכתב רבינו ירוחם בשם הגאונים. אך העיר שבדברי הטור (שם) מבואר טעם אחר וז"ל כיון שברכה שניה חוזרת גם על של יד, ובעיקר ביאור טעם זה כתב הבית יוסף שמאחר שברכת על מצות היא על גמר המצוה אם כן קיימא גם על של יד. אלא שעדיין הניח בקושיא עצם הדבר ששינה הטור מלשון הרא"ש. ובפרישה (שם סקט"ז) ביאר בשם רבי אברהם מפראג שאף הטור התכוון לטעם רבינו כאן, שהברכה של יד שהיא להניח קאי על תפילין של יד ושל ראש, ויישב בזה קושיית הבית יוסף. וכ"כ הב"ח (שם סק"ז) שיש לפרש כפירוש מהר"א מפראג, כי אין לפרש כפשוטו שברכת על מצות חוזרת גם על של יד, אף שצריך לומר כן בדעת הסמ"ג (עשין כב) והסמ"ק (סימן קנג) וספר התרומה (סימן ריג) שהרי הם סוברים שאף על של יד לבדה צריך לברך שתיים, אך הטור עצמו לא סבירא ליה כן וכמו שכתב הבית יוסף (סימן כו).
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |