עריכת הדף "
שו"ת בית הלוי/א/ג
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ב == וראיתי ברדב"ז חלק ב' בלשונות הרמב"ם סי' צ"ז שכתב לתרץ הא דנקט הרמב"ם רק אבנט משום דהחושן ואפוד שהיו מכ"ח חוטין היו קשין ובקשין אין בו איסור כלאים אבל של אבנט לא הי' קשה והא דנקט הרמב"ם בה' כלי המקדש רק הדיוט הוי לאו דוקא וגם כה"ג אסור בלבישת האבנט אלא משום דכה"ג הא הי' לו ב' אבנטים א' של כל השנה והי' של כלאים וא' של יוה"כ ובו לא הי' כלאים ומש"ה תופס הרמב"ם הדיוט דאבנט שלו לעולם הי' של כלאים אים עכ"ד ודבריו אלה נפלאים הם מאד חדא דהרי דעת הרמב"ם הוא כשיטת התוס' סוף פ"א דמס' ביצה דהא דאמרינן דקשין אין בהם משום כלאים הוי רק לענין הצעה דהוי רק מדרבנן ולא גזרו בקשין אבל בלבישה והעלאה דהוי דאורייתא גם בקשין אסור מה"ת שכן כתב בפרק יוד מה' כלאים הלכה י"ג אבל בקשים כו' מותר לישב עליהם הרי דס"ל דבלבישה אסור ומשמע דמדאורייתא אסור מדלא כ' דגם בלבישה שאני קשין מרכין שאין לוקין עליהם ועוד דמש"כ דהאבנט לא הי' קשה מבואר בגמרא להיפוך ביומא דף ס"ט דמביא שם הא דתנן לא היו ישנין בבגדי קודש אלא פושטן ומקפלן ומניחן תחת ראשיהן וקאמר לא תימא תחת ראשיהן אלא נגד ראשיהן והכי נמי מסתברא דאל"כ תיפוק לי' משום כלאים הניחא למ"ד אבנט של כה"ג זהו אבנט של כהן הדיוט אלא למ"ד לא זהו אבנטו של הדיוט מאי איכא למימר וקאמר רב אשי לעולם תחת ראשיהן בגדי כהונה קשים הם הרי להדי' דעל האבנט קאמר דהיה קשה ואדרבה מה דתפס לי' הרדב"ז דהחושן ואיפוד היו קשין דבר זה לא נמצא בגמר' כלל ומצינו בדברי קצת מהראשונים להיפך דדעת רש"י ביומא דף ס"ט דכלאים קשין מותרים אפי' בלבישה והקשו עליו התוס' מהא דאיתא בערכין דף ג' כהנים איצטריכא לי' סד"א הואיל ואשתרי להו כלאים והרי בגדי כהונה היו קשין והוכיחו מזה דאפי' בקשין איכא איסורא בלבישה מה"ת והמאור סוף פ"א דביצה תי' שיטת רש"י וכתב דהא דאמרינן ביומא דבגדי כהונה הם קשין קאי רק על בגדי הדיוט דלא הי' בהם כלאים רק באבנט והוא הי' קשה ובערכין קאי על כה"ג דהיו כלאים גם בחושן ואיפוד והם לא היו קשין הרי דכתב ממש מהיפוך להיפוך מדברי הרדב"ז ועוד דהרי התוס' הביאו במנחות דף מ' דברי התוספתא דתני בה בגדי כה"ג שיצא בהם במדינה חייב הרי להדי' דמחייב משום כלאים בשל כה"ג וא"כ ע"כ א' מהני ב' סברות מוכרחין או דשל כה"ג לא היו קשין או כהתוס' דגם קשין אסורין בלבישה מה"ת ואי אפשר כלל לומר כהרדב"ז דאמר הני ב' סברות ביחד דשל כה"ג הי' קשה וקשין מותר גם בלבישה וע"כ לא מצאתי מקום לדבריו ובודאי נראה ברור דגם הרמב"ם מודה דכה"ג מותר אפי' שלא לעבודה ומש"ה נקט רק אבנט אמנם עיקר הדבר טעמא בעי דאמאי ס"ל דהדיוט אסור ללבוש שלא לעבודה וכה"ג מותר ובאיזה סברא חלוק הכה"ג מהדיוט לענין זה והנראה דביומא דף ז' פליגי ר' יהודה ור"ש בריצוי ציץ אם הא דציץ מרצה אי הוי רק בעודו על מצחו של כה"ג או תמיד מרצה ומסתפקנא להך מ"ד דס"ל דאינו מרצה רק עודו על מצחו אי בעינן ג"כ שיהי' לבוש כל הבגדים שלו או סגי כשלובש רק הציץ לחודא ולפי הסברא נראה דבעינן שיהי' לבוש כל הבגדים דהא בכמה דוכתין אמרינן אין בגדיהם עליהם אין כהונתן עליהם א"כ הא גם אם לבש הציץ לחודא לא הוי כה"ג והוי כזר שלבש הציץ והך מ"ד הא ס"ל דאינו מרצה רק בעודו על מצחו של כה"ג דוקא וא"כ ניחא הא דנקט הרמב"ם רק אבנט להדיוט דאיהו הא פסק דאינו מרצה רק עודו על מצחו וכמבואר בפרק ד' מה' ביאת מקדש ומש"ה יכול ללבוש כל בגדיו אפי' בשעה שאינו עובד משום שמא יתרחש כעת איזה טומאה לאחיו הכהנים וירצה ומש"ה נקט רק הדיוט דוקא והנראה סמוכין לסברתינו שכתבנו דבעינן לריצוי ציץ שילבש כל הבגדים דידוע דעת הר"ן בסוכה פ"ב וכן הוא דעת הג"א דהא דאמרינן דהעוסק במצוה פטור מן המצוה היינו אפי' באפשר לקיים שתיהם ולא יתבטל מן הראשונה במה שיקיים את השני' ואפ"ה פטור יעו"ש והקשה עליהם השאגת ארי' בסי' ל"ז מהא דאיתא בערכין דף ג' הכל חייבים בתפילין כהנים לויים וישראלים ופריך פשיטא ומשני כהנים איצטריכא לי' כו' והני כהנים הואיל וליתניהו במצוה דיד דכתיב ילבש על בשרו שלא יהי' דבר חוצץ בינו לבין בשרו אימא במצוה דראש נמי ליתניהו קמ"ל דלא מעכבי אהדדי הרי דכהנים בעת עבודתן חייבין מיהא בתפילין של ראש דהא איירי ע"כ בשעת עבודה מדקאמר דליתא בשל יד משום חציצה וזה לא שייך אלא בשעת עבודה ואילו בזבחים דף י"ט אמרינן כהנים בעבודתן ולוים בדוכנן וישראל במעמדן פטורין מן התפלה ומן התפילין משום דהוי עוסק במצוה ומסיק שם דהא דנקט פטורין ומשמע הא איסורא ליכא קאי על של ראש אבל בשל יד איסורא ג"כ איכא משום חציצה הרי דגם בשל ראש ליכא חיובא והיאך תני בערכין הכל חייבין בתפילין והניחא לפמש"כ התוס' בב"ק דף נ"ו ובכמה דוכתין דהא דעוסק במצוה אינו פטור ממצוה אחרת רק באם יקיים השני' יתבטל קצת מן הראשונה אבל בלא"ה חייב יש לישב דהך דזבחים איירי אם עובד כבר ואם יניח תפילין יצטרך להפסיק קצת מעבודתו בזמן הנחתן ומש"ה פטורין והך דערכין איירי כשכבר הן על ראשו קודם שהתחיל העבודה דליכא ביטול עבודה במה שמונחין עליו וקמ"ל דכה"ג הוא חייב בשל ראש ואסור לו לסלקו אבל לדעת הר"ן והג"א דגם בכה"ג פטורין קשה עכ"ד הש"א. וא"כ הרי גם דעתו של הרמב"ם הוי כהר"ן דבכל גווני פטור דהרי כתב בפרק ששי מה' סוכה הלכה ד' שלוחי מצוה פטורין מסוכה בין ביום בין בלילה וכתב שם המ"מ דיש מי שאומר והוא שיהי' בענין שאם ישב בסוכה יתבטל קצת מאותה מצוה ואינו נראה כן מדברי הגאונים ולא מדברי רבינו שסתם וכתב שלוחי מצוה פטורין אלמא בכל גווני פטורין וא"כ הא גם עליו קשה קושית השאגת ארי' הן אמת דיש לדחות עיקר הקושי' דלא ידעתי מנ"ל להש"א דלהר"ן יהיה מותר לסלק התפילין מעל ראשו דעד כאן לא אמרינן רק דהעוסק במצוה פטור מלעשות מצוה אחרת אבל אם כבר הם עליו וא"צ להעשי' כלל אפשר דגם הוא מודה דהעוסק במצוה אינו נפטר ממצוה שעליו מכבר ואסור לו לסלק התפילין וא"כ גם להר"ן ניחא הך סוגיא דערכין כמו להתוס' דאיירי בשכבר הם עליו קודם העבודה אמנם עיקר הדבר מה שכתב הש"א דלהתוס' ניחא דבערכין איירי כשכבר היה לבוש בתפילין דאז אינו מתבטל מהעבודה לא ברירא לי כל כך דהרי תפילין אסורין בהסה"ד וצריך למשמש בהן כל שעה וגם העבודה צריכה מחשבה לשמה ובע"כ יתבטל מהעבודה בעת שימשמש ויכוין בהתפילין ואע"ג דדעת התוס' ביומא דף ח' ד"ה ומה דהא דתפילין אסורין בהסה"ד לא הוי רק מדרבנן מ"מ הרי כתב הרמב"ם בפרק ד' מה' תפילין הלכה י"ג מצטער ומי שאין דעתו מיושבת עליו פטור מתפילין שהמניח תפילין אסור לו להסיח דעתו מהם הרי דמהאי טעמא ס"ל דפטורין וע"ש ברמב"ם דמהמשך דבריו משמע ג"כ דעיקר הטעם הא דכהנים בעבודתן פטורין מן התפילין הוי רק משום הסה"ד דאחר שכתב הך דינא דמצטער פטור משום הסה"ד סיים באותו הלכה כהנים בעבודתן כו' וא"כ הא גם בהיו עליו מקודם צריך להיות פטורין אבל לפי מה שכתבנו דלמ"ד דאינו מרצה רק עודו על מצחו בעינן כל הבגדים לריצוי ציץ דבלא"ה אין כהונתן עליהם הא ניחא שפיר דהא י"ל דהך ברייתא דערכין אתי' כהך מ"ד וא"כ כהן גדול גם בשעה שאינו עובד והיה לובש הציץ כי היכי דירצה על טומאה שיתרחש לכהנים העובדים היה צריך ללבוש כל הבגדים ולא היה אפשר לו להניח התפילין של יד דיהיה חציצה וא"כ הא לא ירצה אז אבל בשל ראש הא חייב שפיר לכ"ע דלא מיבעי לשיטת התוס' בב"ק הא ודאי דחייב דהרי לא יתבטל כלל בזה שיהיה מניח תפילין כיון דאינו עובד אז אלא אפי' לדעת הר"ן ניחא ג"כ דהא התוס' הביאו ראיה לדעתם דאינו פטור רק כשיתבטל מהמצוה הראשונה דאל"כ אדם שלובש תפילין יהיה פטור מכל מצות שבתורה וכן הביאו ראיה מהא דס"ל לרבה דשומר אבדה הוי שומר חנם דפרוטה דרב יוסף לא שכיחא ואם יהיה פטור מלמיתב ריפתא לעני כל זמן שהאבדה בידו הא ודאי שכיח טובא ומכל זה הוכיחו דאם אפשר לו לקיים שניהם שפיר חייב והר"ן תירץ קושיות אלו לשיטתו דרק העוסק במצוה פטור אבל מי שיש לו תפילין בראשו או אבידה בביתו הא אינו עוסק בו רק מקיים מצוה הוא וכה"ג לא פטור וא"כ כה"ג בשעה שאינו עובד רק לובש הבגדים משום ריצוי ציץ הא לא הוי עוסק במצוה והוי רק מקיים מצוה ודומה ממש למניח תפילין דאינו פטור משארי מצות וא"כ ניחא הך דערכין דהא דקאמר הכל חייבין בתפילין דאע"ג דליתניהו בשל יד מ"מ חייבין בשל ראש איירי בכה"ג ולא בשעת עבודה ומ"מ פטור בשל יד וחייב בשל ראש ואין זה דוחק כלל לפרש הא דאמר הגמרא כהנים איצטריכא לי' הוי הרבותא רק על כה"ג דהרי דכוותיה איתא שם בערכין הכל חייבים בציצית כהנים ולוים וישראלים ופריך פשיטא ומשני כהנים איצטריכא לי' סד"א הואיל ואשתרי כלאים גבייהו לא לחייבו בציצית קמ"ל נהי דאשתרי בעידן עבודה שלא בעידן עבודה לא אשתרי וכבר הבאנו לעיל בסמוך דברי המאור דמפרש דקאי רק על של כה"ג דבשל כהן הדיוט היה קשים וליכא איסור כלאים וכמו כן נוכל לפרש דהך דקאמר הכל חייבים בתפילין כהנים הוי ג"כ הרבותא רק על כה"ג וכמש"כ ואיירי שלא בשעת עבודה דומי' דלוים וישראלים דנקט דע"כ הוי בשעה שאינם עומדין על הדוכן והמעמד דאז הא ודאי דלכ"ע פטורים וכמו דאיתא בזבחים דף י"ט וכמו כן הך כהנים הוי כה"ג שאינו עובד רק לובש הבגדים משום ריצוי ציץ:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף