שדי חמד/אסיפת דינים/מילה/ב/כב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שדי חמד אסיפת דינים מילה ב

כ"ב) והשגתי ספר יקר בדיני מילה בשם יקרא ברית אבות להרה"ג מוהר"ר שבתי ליפשיטץ מו"צ דק"ק יולניצא יצ"ו וראיתי אשר נכבדות מדובר בו גם בעניינים אלו ולפי שעוד לא נתפשט ספר התורה הזה (כי נדפס חדש ממש בשנתינו) נכון בעיני להעתיק תורף דב"ק בזה בס"ד ואלה דבריו בסימן י"א אות ט"ו חדשים מקרוב באו אשר רוצים לבטל מצות מציצה באמרם שאין סכנה אף אם אין מוצצין כלל ויש שרוצין לבטל רק מציצה בפה כי אם בספוג והנה כבר הכו על קדקדם הגאונים מוהרי"ע בשו"ץ שנתר"ח מכתב ה' כמו שכתב באו"ב (באות ברית) ובשו"ת יהודה יעלה יו"ד סי' חר"ן ובשו"ת מהר"ם שי"ק א"ח בסי' קנ"ב ובחלק יו"ד סי' רל"ד ושבילי דוד בהלכות מילה וגם אנכי בספרי שפתי דעת כתבתי בזה וגם בכאן אציין איזה הערות לסתום פי האנשים הנ"ל ואומר ראשון לציון ידוע מה שאמרו ביבמות דף ק"ח אם יבא אליהו ויאמר אין חולצין בסנדל אין שומעין לו שכבר נהגו העם בסנדל וכן פסק הרמב"ם בהלכות ממרים פרק שני בית דין שגזרו גזרה או תקנו תקנה והנהיגו מנהג ופשט הדבר בכל ישראל ועמד אחריהם בית דין אחר וכו' אין האחרונים יכולים לבטל עד שיהיו גדולים מהם וכו' ודעת הראב"ד שם דאפילו אינו משום סייג וגדר כיון שפשט בישראל אין יכולים לבטלו ועיין בסוף שו"ת הר תבור הרי מפורש שבדבר שכבר נהגו כל ישראל אף אם יבא אליהו ויאמר להיפוך אי אפשר לבטל (אמר המחבר עיין במה שכתבתי למעלה בסעיף ח' מד"ה ובאמת והלאה) ומעתה היאך יעיזו לבטל מה שכבר נהגו כל ישראל מימי חכמי הש"ס ואפשר גם מקודם לזה וכו' ועיין בספר אמ"ח (אמונת חכמים) פרק כ"ו והריב"ש בסי' תמ"ז (בדין צומת הגידין) כתב אף שהרמב"ם היה חכם בחכמת הרפואה והטבע ובקי בניתוח אנחנו על דברי רז"ל נסמוך אפילו אמרו לנו על ימין שהוא שמאל שהם קבלו האמת ופירוש המצות איש מפי איש עד משה רבינו עליו השלום [בהגהה שם ציין לעיין ברמב"ם פרק עשירי מהלכות שחיטה דין י"ב וי"ג ותשובה מאהבה ח"ג סוף סי' שכ"ה וכתב דהא דקבעו הלכה כרב באיסורי אפשר לפי שאם היו קובעים הלכה כשמואל באיסורי היה עולה על הדעת לומר שלפי ששמואל היה רופא גדול ובקי בחכמת הניתוח ובטבעים לזה פסקו כדבריו באיסורים לכן שכלו רז"ל לומר דאדרבה הלכה כרב באיסורי משום דדיני התורה לא תלו כלל בחכמת הטבע וחכמת תורתנו הקדושה הוא למעלה מכל חכמות ואין לנו אלא מה שאמרו חכז"ל שנאמר על פי התורה אשר יורוך כדברי הרמב"ם בהלכות שחיטה וכמו שכתב בתשובה הנ"ל וציין לעיין דע"ת (דעת תורה) בפתיחה להלכות טרפות אות י"ט וכרתי ופליתי סי' מ' בדין חסר לב ע"כ ההגה"ה] וסיים ומזה נלמוד למצות מציצה שאף אם יאמרו כל הרופאים שאין סכנה אם לא יעשו המציצה בפה על כל פנים אין כחם יפה ככח מרנא ורבנא הרמב"ם ז"ל ואף על פי כן אין הלכה כמותו במה שהוא נגד דברי חז"ל הקדושים כל שכן וקל וחומר שאסור לנו לשמוע דברי הרופאים הנ"ל במה שהוא נגד דברי חז"ל:

שוב כתב לדקדק במה שאמר רב פפא האי אומנא דלא מייץ דלשון אומנא בכל הש"ס הוא מקיז דם וכו' וכו' והיה לו לומר האי מוהלא דלא מייץ וכתב דאפשר שכונת רב פפא שאפילו אם המוהל הוא אומן המקיז דם ובקי ברפואות ויאמר שאין צריך למציצה מעברינן ליה [אמר המחבר עיין לעיל בתשובת הגאון מוהר"ם שיק שהבאתי בסי' זה סעיף יו"ד בד"ה ואני כבר בררתי ובסי' זו סעיף כ' בד"ה וראיתי בתשובת] כי פשיטא להו לרז"ל דבלא מציצה בפה הוי סכנה ואין להתחכם בזה וכתב להוכיח מדברי רב פפא עצמו דמציצה היא דוקא בפה (דבריו בזה מופרכים מתוך מה שכתבתי למעלה בסק"ח על דברי הגאון מקלעצק יצ"ו שהבאתי בסק"ז שהוכיח מדברי רב פפא דדרך המציצה היא בכלי ומתוך מה שכתבתי שם מובן מה שיש לפקפק על דברי הרב ברית אבות יצ"ו) [לענ"ד י"ל עפמש"כ בתשו' הר"ן סי' ע' וז"ל ולא שהייתי מתיר אותו לכתחילה שמתוך שאנו מדמין בדברים עמוקים כאלה לא נעשה מעשה אלא שכדאין הם הדברים לסמוך עליהם במה שפשט מנהגא להתיר שכבר אמרו כו' עכלה"ט. ולפ"ז הכא בנ"ד כדאין הם הדברים ההוכחות מדקדוק ופלפול מהגמרא לסמוך עליהם ליסוד במה שפשט מנהגא מאז ועד עתה מציצת הפה. הירח"י] וכתב לדקדק כן מדברי רבינו ירוחם ודבריו נרפים במחכ"ת:

ועל מה שכתבו בשם הגאון חתם סופר שאם הספוג מועיל כמציצה בפה רשאים למצוץ גם בספוג וכו' התפלא על זה מאד שהרי בדור שלפנינו היה מעשה באחד שמלח בשר בצרי"ף שקורין (האליון) (שאפ) ומורה אחד התיר הבשר והכלים כי הצרי"ף הנ"ל הוא חריף ומצמית הבשר ואינו פולט עוד על ידי הבישול. וגדול אחד אסר הבשר והכלים ושאל לגאוני הדור והשיבו כולם שחלילה לסמוך על זה ואין לנו אלא מה שאמרו חז"ל דאינו מוציא הדם מן הבשר רק מלח וגם בקדשים אמרה תורה במלח תמלח. ובמקום שאין מלח מצוי מבואר ביו"ד סי' ס"ט שיצלו הבשר ולא אישתמיט שום אחד מהפוסקים לומר דימלחו בשאר דבר חריף והמורה ההוא ראוי להעבירו כי אולי מינות נזרקה בו כי איך אפשר לפרוץ נגד חז"ל והקדמונים וציין לשו"ת שואל ומשיב מהדורא קמא ח"ב סי' קמ"ב וטוב טעם ודעת סי' קי"א וחסד לאברהם וד"ח (ודברי חיים) ח"ב ואמרי אש יו"ד סו' כ"ח ואבני צדק יו"ד סי' ס"ג הרי מבואר מדברי הגאונים שאפילו בדבר איסור לבד אין להתחכם נגד חז"ל והפוסקים לעשות איזו תחבולה אחרת בדברים טבעיים וכל שכן במידי דסכנתא מי הוא זה שימלא לבו להתחכם לומר דבר נגד חז"ל ואף שכתבו התוספות במועד קטן דף י"א שבכמה רפואות נשתנו העתים בזמן הזה ממה שהיה בימי חכמי הש"ס היינו להחמיר בזמן הזה שבימי חכמי הש"ס לא תפסו עדיין הדבר לחומרא ולסכנה ובזמן הזה חוששין לסכנה שבענין זה יש לומר שנשתנו הטבעיים אבל להקל נגד חז"ל במה שבימי חכמי הש"ס תפסו לחומרא ולסכנה אין כח בשום חכם ורופא בעולם להכחיש דבריהם הקדושים המקובלים עד משה רבינו עליו השלום וכבר אמרו פירוקא לסכנתא לא עבדינן והביא שגדול אחד השיב לו שאין ראיה מההוא מעשה דהתם אין אחד מהם שיאמר שהצרי"ף הנ"ל עושה הפעולה שעושה המלח אבל מציצה על ידי ספוג לפי מה שאומרים שהספוג עושה פעולה זו כמו מציצה בפה אפשר שסוברים להתיר ועל זה כתב דהמעיין בשו"ת אמרי אש שם יראה שדעתו שאף אם הצרי"ף עושה פעולה כמו המלח שמוציא את הדם מן הבשר אעפ"כ אסור למלוח בו:

והביא מה שכתב הרא"ש בתשובה כלל ה"ן חכמת הפילוסופא היא טבעית וחכמים גדולים היו והעמידו כל דבר על טבעו ומרוב חכמתם העמיקו שחתו והוצרכו לכפור בתורת משה לפי שאין כל התורה טבעית על זה נאמר תמים תהיה עם ה' אלקי"ך כלומר אפילו יבא לך הדבר חוץ לטבע אל תהרהר על הקבלה וכו' והובאו דבריו במצרף לחכמה דף כ"ד. ואם כן מה לנו במה שהספוג מועיל כמו מציצה בפה וכי העמדנו כל התרי"ג מצות על פי דרך הטבע והלא קבלנו עלינו לקיים כל התורה אף במה שהוא חוץ מן הטבע כדכתב הרא"ש ואם כן אפילו אם נדע בבירור גמור שהמציצה בספוג יועיל כמו מציצה בפה אין לנו אלא הקבלה שבידינו מפי רז"ל הקדושים ובתשובת הרשב"א סי' ט' כתב שאין משגיחין בחקירה נגד הקבלה לפי שחכמת ה' למעלה מחקירתינו וזה לשון מרן חיד"א בשם הגדולים מערכת ספרים אות ה' (השגות הראב"ד) סי' פ"ב נמשך לזה אומר כי הנה היו מן הגדולים שעלה על דעתם לנטות קצת מדברי רז"ל בצד מה והיה זה שהם היו חכמים בלימודיות וטבעיות ודעתם רחבה וסברו כי רז"ל היו חכמים לבד וזה טעם שאמרו הלא גם בנו חכמה ודעת עם שהם חכמים יותר אבל היה להם לשום לבם כי רז"ל היה להם רוח הקדש ואליהו זכור לטוב שכיח גבייהו ונשמתם ממקום עליון והיא נקיה ואין יחס ביניהם לבין רז"ל וצריכים אנו לכוף ראשינו לקבל האמת מבעלי האמת ואפשר על דרך זה כונת הפסוק הנמצא כזה איש אשר רוח אלקים בו כי הנה בכף הדמיון אפשר שלא ישוה לגמרי כדכתב הרשב"א בתשובה ואם כן באמרו הנמצא כזה רוצה לומר אף שאינו שוה אך פירש דבריו איש אשר רוח אלקים בו דזה ודאי מעכב שיהיה חכם והנה צורף רוח אלקים שהחכמה עם רוח הקודש היא תקום מאד נעלה וזו הערה קטנה אבל נעלה היא פינת יקרת נגד החושבים לפקפק על דברי רז"ל עכ"ל:

עוד הביא שהגאון צל"ח לברכות דף ט' ע"ב כתב בשם חכמי המחקר והרופאים שאין לנקבות מכל בעלי חיים שום דם נדה במקור זולת בנקבות האדם וכבר כתוב מפורש זאת בסר"ב (בספר רבינו בחיי) בפרשת מצורע בפסוק ואשה כי תהיה זבה ומדברי רז"ל במסכת בכורות דף ו' ע"ב לא משמע כן כמו שכתב בשו"ת בית שלמה יו"ד סי' צ"א ועיין בהרא"ש פרק אלו טרפות סוף סי' מ"ה שהביא ראיה לראב"ן להתיר בניקב השלחופית ממה שיש בני אדם שמי רגלים שלהם יוצאים תמיד ואומרים הרופאים שהשלחופית שלהם ניקבה ואותם בני אדם חיים וקיימים כמה שנים ועיין נודע ביהודה תניינא סי' כ"ה דאנן קיימא לן דניקב השלחופית טרפה ועל כרחין המטריפין סבירא להו דשקר ענו הרופאים באלו האנשים ובאמת טפטוף השתן לא בא מניקב השלחופית עי"ש הרי לנו ראיות ברורות שדברי הרופאים בכמה דברים הם היפך מדברי רז"ל בגמרא. שוב מצא בסידור תפלה ד"ו בסופו שכתב וז"ל שמעתי טעם נכון על המציצה בפה ע"פ מ"ש המורה (בח"ג פ' מ"ט) טעם המילה הוא למעט המשגל וכו' ע"ש ולכן צריך דוקא למוצץ הדם כי בזה יחלוש האבר ונ"ל אשר זהו טעם בנולד מהול שצריך להטיף דם ברית ובעכומ"ז מהול צריכים גם כן להטיף דם ברית כדי להתיש כח מתניו ע"ד מ"ש במס' שבת דף פ"ו עכומ"ז דלא דאיגו במצות וכו' והנה בדברים אלו יסתור פסק הגאון מוהרמ"ס המובא בס' כוכבי יצחק מחברת א' וכ"ח כי פעולת הספוג אינה כי אם לקנח הדם ואינה מוציאה הדם הבלוע באבר כי אם המציצה בפה עכ"ל (הסי' תפלה) והביא מה שכתב בס' חסד לאברהם עין הקורא נהר נ"א שכתב חטא אדם הראשון היה בשליחות ידיו כי בידים לקח ובפה אכל גם זאת המצוה בידים נימולים ובפה מוצצין לתקן חטא זה עכ"ד יצ"ו וסיים הלכך נראה לי דגם בנולד מהול אף שאין חיתוך ופריעה רק מטיפין דם ברית צריכין לעשות מציצה בפה כדי שלא לחקות את המחדשים הנ"ל אף שלא מצאתי הדבר מבואר ראוי לעשות כן עכ"ל יצ"ו:

וראיתי עוד שם (בספר ברית אבות) בסי' י"ב אות ט"ז שכתב עוד טעמים להצריך בפה והביא כן גם בשם איזה ספרים שאינם מצויים אצלי וז"ל ובעבור מקרים ומעשים רבים אשר נתאספו ונתקבצו אל ספרי חוקרי המחלות והרפואות נתנה הממשלה צו להפריע את מצות המציצה לגמרי כאשר כן בצרפת ובאשכנז הי' שערורי' רבה בענין ההוא והמציאו חכמי הרפואה פכי מציצה אשר על ידם מוצצין הדם על דרך שמוצצין בפה כמ"ש הבעל חו"ק בסי' ח' גם בסי' י"א חזר יעק"ב על הפכי"ם הנ"ל וכתב שם דאין בזה ביטול חיבוב מצוה וכמו בכיה"ד דאמרינן דיכסה בידו או בכלי אבל לא ברגלו כדי שלא תהיה מצוה בזויה עליו ומכל מקום ביד על ידי כלי מותר ומכל שכן לענין מציצה דמותר על ידי כלי ואפילו ביד על ידי כלי יש להתיר מכל שכן בפה על ידי כלי הנ"ל דהוי מציצה כדת וכהלכה עי"ש. ואני אומר דעדיין יש להרהר על זה אם אין זה ביזוי מצוה כמו שספרו לנו חז"ל בפסחים דף ז"ן ע"א על יששכר איש כפר ברקאי שכיבד את עצמו וחילל קדשי שמים דהוה כריך ידיו בשיראי ועביד עבודה ופירש רש"י דהוי ביזיון קדשים ועיין בתוס' ר"ה דף י"ז בד"ה קרקפתא מה שכתבו בשם ר"ת ואין ראיה מכיסוי הדם דהתירו לכסות על ידי כלי אבל דבק שלא מצינו בפירוש בדברי רז"ל אין לנו לבדות מלבנו וכלל גדול אמר רבינו החתם סופר החדש אסור מן התורה בכל מקום וכבר כתבתי לעיל סי' י"א ראיות ברורות יתנו עידיהן ויצדקו על מצות מציצה שצריכה להיות בפה דוקא. וכעת הגיעני ספר ב"א על ענייני מילה מהמוהל המומחה רש"ד נ"י מעיר ווארשא ובסוף הספר כתב דברים אחדים על ענין זה והביא כמה ראיות ברורות שהמציצה צריכה להיות בפה דוקא וגם הביא שם מכמה רופאים מומחים ומוחזקים והם הרופא המומחה בס' רפואות הילדים שהוא היה הרופא המומחה בוארשא וכתב בספרו הנ"ל וימצוץ בפה דם המילה והחכם השלם ורופא מומחה בחכמת הניתוח ר' יהודה דאוידזאן כתב בספרו שומר הברית שימצוץ בפיו את שיורי הדם מתוך חלל האבר וכו' וכן כתב בשם הרופא המומחה ד' ק' כי המציצה בפה לא לבד שלא תוכל להזיק ולהביא חולי להילד כי אם גם האופן היותר נכון ומוכשר לעצור הדם ולרפואת הפצע וכו' וסיום דבריו שם הצד השוה שבהן שכל הרופאים מסכימים לדעה אחת ומודים שיש בה צד טובה להילד להוציא דם הנקפה בהגידין ושלא יצבה הגיד ולכן אין לזוז מדברי חז"ל עי"ש ואחרי מופלג ראיתי בהעברה בעלמא שו"ת בית יצחק הנדמ"ח להגאון מלבוב נ"י וראיתי שם שזכיתי להיות בן גילו בדבר הפכים הנ"ל. ושוב הראה לי הגאון מוהרש"ס אבד"ק בערגעסאס יצ"ו ספר נדמ"ח מלבושי יום טוב ובסוף הספר נדפס תשובה אחת להגאון מוהריפ"ב מוארשא על דבר הפכים הנ"ל ובחפזי ראיתי קצת בו שכוונתי לדעתו בהרבה דברים ולא היה לי פנאי לעיין בו עכ"ד יצ"ו:

^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^

אחר זמן נדפסה מודעה באזהרה מרבני גאוני עיר קדשנו ירושלים תובב"א על אודות המציצה אם אפשר לעשותה במכונה וכו' ואלה הדברים אשר בהמודעה הנ"ל:

אזהרה גדולה
מאת הרבנים הגאונים הגדולים שליט"א דפעה"ק ירושלים ת"ו
ומוועד „משמרת הקדש” ומשני בתי דינים מק"ק ספרדים ואשכנזים יצ"ו.
בח' תשרי שנת התרס"א

בהיות כי יצא איש אחד פה לשנות המציצה של „ברית מילה”
לעשותה בפיו ע"י כלי זכוכית
וע"פ הדין המציצה היא רק בפה לבד ולא ע"י דבר אחר כלל. והיא נהוגה כן בקרב ישראל משנות דור ודור מרבותינו הקדמונים ז"ל. לכן באנו עתה להזהיר בכח תוה"ק
כי אל יהין שום איש ישראלי עוד לעשות המציצה באופן אחר מכפי הנהוג עד עתה בשום שינוי כל שהוא.

וכל המשנה, ידו על התחתונה. וענוש יענש המוהל ואבי הבן והסנדק וכל המסייעים לפרוץ גדרן ומנהגן של ישראל. ולהשומע יונעם ותבא עליו ברכת טוב.

יעקב שאול אלישר
חכם-באשי ירושת"ו ואגפיה

}שמואל סלאנט
שנאור זלמן לאדיער
אב"ד דק"ק לובלין וכעת בירושלים ת"ו

^^^^^^^^^^^^^^

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · מעבר לתחילת הדף