שדי חמד/אסיפת דינים/מילה/א/לד

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שדי חמד אסיפת דינים מילה א

ל"ד) ובה"ג שם כתב עוד דפריעה דוחה שבת ילפינן מהיקש ביהושע שוב מול שנית איתקש סוף מילה לתחלת מילה שדוחה שבת ע"ש וכ"כ בשאלתות פ' אחרי מות צ"ג ועיין בס' שאלת שלום אות צ"ט שם וצ"ע שזהו נגד הגמ' ביבמות ע"א שם דהיקשא אתי לציצין מעכבים גוף המילה או לציצין מעכבין הפריעה עיין תוס' שם בד"ה סוף וכו' וצע"ג וצ"ל כוונתו משום אין היקש למחצה כמ"ש בשאלת שלום והנה כונתם ז"ל ככל הני מדרשות דמשה ואהרן ויהושע עסקו במילתם תמיד ופליגי מי מל ומי מהם פרע ומי מהם משקה ועיין תוי"ט סו"פ ר"א דמילה ובתשו' יד אליה סי' נ"א מחז"ל בזה גבי שימו איש חרבו פי' הלבוש יפה דיהושע או משה היה משקה עפר העגל אבל במד' חזית הנ"ל ביוצאי מצרים ושאר מחז"ל הנ"ל מאי כונתם בזה א' משקה וצ"ל כונתם משקה כוס של ברכה יין להנימול וזה אפשר טעם הגאונים שהסכימו כולם לברך ברכה אשר קידש ידיד וכו' על הכוס יין והב"י בסי' רס"ה כתב שלא מצא זה מבואר בגמרא ולא בדברי הרי"ף והרמב"ם וכו' עש"ה ולענ"ד יצא להם כן ממדרשי חז"ל הנ"ל ועוד נ"ל שכוונו על מנהג בני א"י שביאר הטור סוף סי' רס"ה שמוהלין על המים ורוחצין בהם וכו' או אפשר שכוונו על כוס מציצה שנוהגים אחר המציצה לשפוך מהכוס של יין על המילה עצמה או כוס מים כדי להשקיט מרוצת הדם ולעצרו וזהו א' משקה ר"ל משקה את המילה עצמה ולפמ"ש דמציצה מגוף המצוה היא א"כ נ"ל אף דלטעם הסכנה י"ל זהו במילה בזמנו דוקא דחלוש התינוק אבל בגדולים ליכא סכנה וא"ץ מציצה אבל כיון דמציצה מצוה גם בגדולים בעי' לה לכן ע"כ היה התם ביוצאי מצרים א' משקה אחר המציצה או ר"ל א' משקה טורפין לה יין ושמן לרפואה ועיין לבוש סי' רס"ד כתב דפריעה רבתה תורה כמה פעמים המול ימול לרבות אותה העור שמעכבת במילה עש"ה וצ"ע דזהו נגד הגמרא ופוסקים הנ"ל שוב חפשתי ומצאתי בירושלמי יבמות פ' הערל כן וז"ל המול ימול גזירה לשתי מילות א' למילה וא' לפריעה אחת למילה וא' לציצין עד כדון ר"ע דדריש לשונות רבויין הן כר' ישמעאל זו אמר לשונות כפולין הן התורה דברה כדרכה הלוך הלכת נכסף נכספת גנוב גנבתי מנ"ל א"ר יודא בר פזי אז אמרה חתן דמים למולות מכאן לשתי מילות אחת למילה ואחת לפריעה א' למילה וא' לציצין עכ"ל והמפרש פני משה כתב עלי' וז"ל וס"ל להאי תנא דניתנה פריעת מילה לא"א ודרש נמי לציצין דמחד קרא נפקי ופליג ארב דאמר בבבלי דף ע"א דלא נתנה פריעת מילה לא"א ורב לטעמיה וכו' וצ"ל דס"ל לתנא דהכא דקרא דשוב שנית ביהושע לעיכובא אתי לאקושי סוף מילה וכו' וכקושית ש"ס בבלי שם ודלמא לאקושי וכו' לגירסת ר"ח ולשון ב' דרש"י שם וכו' עש"ה וכ"ה בירושלמי שבת פר"א דמילה ונכונים א"כ דברי הלבוש הנ"ל וז"ל רש"י בפ' הברכה ובריתך ינצורו ברית מילה שאותם שנולדו במדבר של ישראל לא מלו את בניהם והם היו מולין ומלין את בניהם עכ"ל וכ"ה בספרי שם ועיין בתשו' צמח צדק סס"י קכ"ח ועיין ילקוט בהעלותך קח את הלוים אי' כמ"ע (כמ"ש) בה"ג ובריתך ינצורו וכו' עש"ה וזה דלא כבה"ג הנ"ל דבמצרים קאי ובריתך ינצורו וכו' ועיין בס' מגיני שלמה ס"פ ר"א דמילה ז"ל יוצאי מצרים מלו ולא פרעו והנולדים בדרך לא מלו כלל וכו' עש"ה אבל צל"ע לר"א ביבמות מ"ו יליף מאבות מלו ולא טבלו הול"ל נמי מל ולא פרע גר הוא ועי' בז"ג ס"פ בא הנראה לענ"ד כתבתי לקיים ברית עולם במילה ופריעה ומציצה וחתמתי שמי הק' יהודה אסאד ע"כ הגיעו דברי הגאון מוהר"י אסאד הנ"ל:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף