מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
האם חוששים שמא חולדה נטלה מחמצו והכניסה למקום בדוק, כשלא ראינו שנטלה?
לא, ויש אומרים שביום י"ד חוששים כיון שמטמינה כשיודעת שאין אוכל בנמצא.
מה ההבדל בין חולדה שנטלה בפנינו חמץ שחוששים שמא שיירה ובין מדורי העכו"ם שלא חוששים?
1. לחם משיירא בשר לא משיירא. 2. שם איננו יודעים אם יש שם נפל משא"כ כאן ראינו שהכניסה חמץ ואין ספק מוציא מדי ודאי.
מדוע אין להוכיח מפירות של חבר לנדון אם ספק מוציא מדי ודאי?
1. ודאי וודאי הוא - חזקה על חבר שאינו מוציא מתחת ידיו דבר שאינו מתוקן. 2. ספק וספק הוא - שמא כלל לא התחייבו במעשר שלא ראו פני הבית אחרי מירוח.
מדוע אין להוכיח מהמעשה בשפחתו של מציק לנדון אם ספק מוציא מידי ודאי?
1. ספק וספק הוא - שמא רוח הפילה. 2. ודאי ודאי הוא - ודאי גררוהו.
ומה שמשייר יניחנו בצנעה, מדוע הרי לא חוששים שמא גררה חולדה?
1. בי"ד חוששים. 2. תטול בפנינו. 3. שמא יניח עשר וימצא תשע.
מה דין תשע ציבורין של חמץ ואחד של מצה ועכבר נטל ואיננו יודעים מהיכן?
כדין חנויות, אם נטל מהצבור כל קבוע כמחצה על מחצה, ואם מחתיכה שפרשה כל דפריש מרובא פריש.
מה דין 2 עכברים שנטלו 2 חתיכות מ2 ערימות אחד של חמץ ואחד של מצה ונכנסו ל2 בתים אחד בדוק ואחד לא בדוק?
לגבי בדיקת חמץ דרבנן (כשביטל) תולים שחמץ נכנס לשאינו בדוק.
מעבר לתחילת הדף