רשב"א/ברכות/ב/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־17:13, 15 בפברואר 2018 מאת סיני ועוקר הרים (שיחה | תרומות) (טקסט)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוקלד חלקית, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים את הדף/הפסקה
נא לא להסיר תבנית זו לפני השלמת ההקלדה

מעשה ובאו בניו מבית המשתה. מה ששנינו כאן מעשה ובאו בניו, נ"ל דלאו למימרא שעשה ר"ג כדבריו ודלא כרבנן אלא אדרבא אתא לאשמועינן מדעשה מעשה דלא נחלקו עליו חכמים אלא בלכתחלה ומשום סייג שאלו נחלקו עליו לא היה עושה מעשה כדבריו וכדמשמע בגמרא וכדבעינן למכתב עלה קמן וכדמוכח נמי סיפא דמתניתין דקתני ולא זו בלבד אלא כל שאמרו חכמים עד חצות מצותה עד שיעלה עמוד השחר, דאלמא בהא אף רבנן מודו בה. אבל בירושלמי פירשוהו כמו שאר מעשה שהביאו בכל מקום לומר שעשה מעשה כדבריו וכדגרסינן התם מעשה ובאו בניו פליג על רבנן ועבד עובדא כותיה והא רבי עקיבא פליג על רבנן ולא עביד עובדא כותיה והא רבי שמעון פליג על רבנן ולא עביד עובדא כותיה וכו' כדאיתא התם, ומשני שניא היא הכא שהיא לשנון מעתה משיעלה עמוד השחר, ואית דבעי מימר תמן בשהיו יכולין לקיים דברי חכמים ברם הכא כבר עבר חצות ולא היו יכולין לקיים דברי חכמים אמר לון עבדון עובדא כותיה ע"כ בירושלמי. ואנו אין לנו אלא כגמרתנו ושמא אף מסקנא דירושלמי כן דבדיעבד דאי אפשר לקיים דברי חכמים לכ"ע קורין אפילו לאחר חצות.

ולענין מאימתי הרב אלפסי וכל הגאונים ז"ל פסקו משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן וסימן לדבר צאת הכוכבים משום דללישנא דאמרינן בגמרא מדסיפא ר' אליעזר רישא לאו ר"א אלמא מתני' דמאימתי רבנן ואע"ג דפליגי תנאי בברייתא הוה ליה סתם במתני' ומחלוקת בברייתא והלכה כסתם ואפילו ללישנא אחרינא דמוקי מתני' כרבי אליעזר ותרי תנאי נינהו ואליבא דרבי אליעזר מכל מקום כיון דפליגי ר"ג ורבנן עליה דרבי אליעזר בעד סוף ולא פליגי עליה במתני' במאימתי משמע דכולהו מודו במאימתי וכיון דכולהו מודו בה במתניתין, ובברייתא איתניא בלשון חכמים, ועוד דר' יהושע אמר הכין באידך ברייתא ש"מ דהכין הלכתא וא"כ מה שנהגו לקרות אותה קודם הזמן הזה אין יוצאין בה ידי חובה ולא נהגו כן מתחלה אלא כדי לעמוד בתפלה בבית הכנסת מתוך דברי תורה לפי שאלו לא היו מתפללין תפלת הערב עד צאת הכוכבים היה כל אחד הולך לביתו ולא היו מתפללין בצבור שהיה להם טורח להתאסף לאחר מכאן ולפיכך משום טורח צבור התירו להתפלל תפלת הערב קודם זמן זה וקורין את שמע בברכותיה כדי לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה וחוזרין וקורין אותה סמוך למטתן בשעת שכיבה וכן כתב רש"י ז"ל והרב רבי יצחק אבן גיאת והרבה מן הגאונים ז"ל וכן נראה מן הירושלמי דגרסינן התם תני הקורא קודם לכן לא יצא ידי חובתו אם כן למה קורין אותה בבית הכנסת אמר רבי יוסה אין קורין אותה בבית הכנסת אלא לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה ואפילו קרא אותה תוך בין השמשות שהוא ספק יום ספק לילה חוזר וקורא אותה משום דה"ל כספק קרא ספק לא קרא שהוא חוזר וקורא ולא עוד אלא שבירושלמי למדו מכאן לספק קרא שהוא חוזר וקורא דגרסינן התם ספק קרא ק"ש ספק לא קרא צריך לחזור ולקרות נשמעינה מן הדא הקורא קודם לכן לא יצא ידי חובתו וקודם לכן לאו ספק הוא ותימר צריך לקרות הדא אמרה ספק קרא ספק לא קרא צריך לקרות.

וכתבו בתוספות דלפי זה צריך לברך על ק"ש שעל מטתו לקרות את שמע, וכן כתב רב עמרם וה"ר יצחק ב"ר אשר ז"ל. ור"ת ז"ל לא נראו לו דברים אלו חדא דק"ש שעל מטתנו אין אנו קורין אותה אלא פרק ראשון ושלא בברכותיה, ועוד דא"כ מנהג שלנו כרבי יהושע בן לוי דאמר תפלות באמצע תקנום ואנן קיימא לן כרבי יוחנן דאמר צריך לסמוך גאולה לתפלה של ערבית. ולפיכך פירש הוא ז"ל דק"ש של בית הכנסת עיקר אלא דאנן כרבי יהודה עבדינן דאמר תפלת המנחה עד פלג המנחה דאלמא משם ואילך הוי לילה והוא שעה ורביע קודם ליציאת הכוכבים ואמרינן בגמרא מאן דעבד כרבי יהודה עבד ורב נמי צלי של שבת בערב שבת כרבי יהודה. ואף על גב דעבדינן בק"ש כרבי יהודה ובתפלה כרבנן ודמיא לשדרה וגלגלת (עיין בעירובין ז.)