רש"ש/נזיר/יג/א
< עמוד קודם · עמוד הבא > צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות תוספות רי"ד פירוש הרא"ש שיטה מקובצת קרן אורה רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
במשנה הפילה אשתו אינו נזיר כו'. משמע מדברי התוס' דאם הוה ידעינן דכלו לו חדשיו אף שמת במעי אמו קודם שנולד היה נזיר ודאי. אלמא דמקרי ולד. ונראה לכאורה דחייב להתאבל עליו ג"כ. אך בפ' יש בכור תנן דהבא אחר בן תשעה שיצא ראשו מת הוה בכור לנחלה. ואולי דש"ה דכתיב וילדו לו בנים עי' ב"ב (ר"ד קכז):
תד"ה לר' יהודה. הוא דקאמר לר"י אבל כו'. כצ"ל והשורה שבינתים יתירה:
בסה"ד כיון דבשעת הנדר לא היה הולד בעולם. ומשמע דאם כבר נולד בשעת הנדר אלא דהוא לא הוה ידע ואמר אם ילדה אשתי הריני נזיר. ה"ז נזיר. אבל ז"א כדמוכח לקמן (לג ב) במשנה. ושם בגמרא (ר"ד לד) מי הוה נזיר כיון דבשעתא דקא נזר לא ידע כו'. ונ"ל דט"ס כאן וצ"ל כיון דבשעת הנדר לא הוי הפלאה. ועי' לשונם שם בסד"ה אלא:
רש"י ד"ה או דלמא. ואהא דלעיל נמי כו'. כצ"ל:
תד"ה שמע חבירו (בסופו). כשיהיה לך בן. כצ"ל:
תד"ה הריני נזיר ונזיר. והתחיל משלים את שלו שהרי כו'. כן נראה דצ"ל. ומש"כ והתחיל הוא משום דאם לא התחיל כגון שנולד ביום הראשון לא היה נ"מ מידי בהא דישלים את שלו ברישא:
תד"ה הריני נזיר כשיהיה. הוא זקוק למנותם מיד כו'. כצ"ל בלא ו':
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |