רש"ש/נדה/נ/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־23:41, 14 בדצמבר 2021 מאת 87.71.124.213 (שיחה) (עשיתי בטעות אדומים. סליחה. אני ממשיך אז אם זה בכוונה שאין פה קישורים תגידו לי תעצרו אותי)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
רשב"א
תוספות הרא"ש
ריטב"א
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
חתם סופר
רש"ש

שינון הדף בר"ת


רש"ש TriangleArrow-Left.png נדה TriangleArrow-Left.png נ TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

גמרא וכי מה ענין ריבים אצל ננעים. ר"ל דבשלמא נגעים שפיר דטומאתן וטהרתן אינן אלא בכהן כדאיתא רפ"ג דנגעים. אבל דיני ממונות כשרים בישראל לכתחלה ואין מצוה בכהנים (ולוים) אלא בסנהדרי גדולה כמש"כ הרמב"ם בפ"ב מהל' סנהדרין ה"ב:

תד"ה כל הכשר. השוה הכתוב כו' לכל דינין שבתורה. כצ"ל:

בא"ד ודבורה היתה דנה ע"פ הדבור. ק"ל דלעבור על ד"ת אין רשות לנביא אלא לפי שעה ולמיגדר מלתא כדאיתא ביבמות (צ ב) ועי' ברמב"ם פ"ט מהל' יסה"ת ה"ג. ובר"פ שבועת העדות כתבו לפי שהיתה נביאה היו מקבלין אותה עליהם וכ"כ שם הרא"ש והר"ן:

גמרא לאתויי בשר ודגים כו'. בתוי"ט ואין לקיים גי' הס' בשר דגים ומשום דבהמה חייבת במעשר. דהא בשר עוף אין חייב במעשר. והל"ל נמי בשר חיה. ומה שהקשה מדוע לא חשיב סטיס וקוצה. כעת ל"י מאין פסיקא ליה דמטמאו טומאת אוכלים וישוב התו"ח על כמהין ופטריות אין לו שחר:

תד"ה כל שחייב (בסופו). אבל פלפלין כו' לא חזו בעינייהו אלא ע"י טיבול. קשה דהא לקמן (נא ב) אמרינן בשבת העשוי לכמך חייב במעשר ופרש"י דבתוכו מטבילין כו'. ועי' תוס' יומא שם:

תד"ה שזרען. אין הכשר מועיל אף באוכל אדם אי הוה הכשר לצורך בהמה. ק"ל דהא לצורך בהמה תנן נמי בספ"ג דמכשירין דהמים הוו בכי יותן. ופי' אם נפלו אח"כ אותן המים על פירות אפי' שלא לרצון מכשרי כדתנן ברפ"א שם כ"מ שתחלתו לרצון כו'. ודוחק לחלק ולומר דגרע טפי כאשר באו המים על האוכל לצורך בהמה. משבאו על האוכל שלא לרצון כלל. רק שמתחלה אחשבינהו לצורך בהמה וצ"ע. ולענין קושייתם י"ל דע"כ לא קאמרינן כל המיוחד לאוכל אדם כו' אלא דוקא בשכבר הוכשר ג"כ בהיותו ראוי לאדם דהיה מוכן כבר לקבלת טומאה וכלישנא דהש"ס בכריתות (כא) לאסוקי מטומאה כו' דמשמע לכה"פ דהיתה ראויה לקבלת טומאה (דשיטת הרמב"ם הוא דבעינן שכבר נטמא ממש עי' תוי"ט פ"ח דטהרות מ"ו. ועי' ג"כ מש"כ שם בס"ד). אבל בשלא הוכשר בהיותו ראוי לאדם ושוב נפסל אף שעדיין ראוי לאכילת כלב אינו מקבל הכשר. ולשון הגמרא חולין (קיח) פירות שלא הוכשרו כתנור שלא נגמר מלאכתו דמי. ועוד יש לפרש שלקטן והדיחן לבהמה. דלבהמה שבה ג"כ על שלקטן וכ"נ מפרש"י שם. ומה שעמדו למאכל אדם בעודן מחוברים אינו מועיל כלום כדאמר ר' יוחנן הכא. ויש לדון לפמש"כ בראיית רבא ואכמ"ל:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף