רש"ש/כתובות/מה/ב

רש"ש כתובות מה ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

גמרא אימור דשמעינן ליה לר"ש כו' א"כ לייתי קרבן כי דהשתא. ק"ל הא שם בהוריות מפקינן ליה מקרא פרט לקודמות (ולפמש"כ התוס' בד"ה הנערה י"ל קצת). ונ"ל דהגמרא סמכה א"ע על המשנה הקודמת שם ברה"פ "וכן נשיא שחטא ואח"כ עבר מגדולתו כו' מביא שעיר". ור"ש גם שם פליג דאם נודע לו משעבר דאינו מביא שעיר כמש"כ רש"י שם במשנה (הב'). וצ"ל דהתנא סמיך על פלוגתתו דשם. וע"כ מוכח דר"ש פוטר אפי' מחטאת יחיד דהא במ"ב פוטר לגמרי ואם איתא דהכא חייב ה"ל לתנא למיתני דעתו בזה כיון דחלוקין בדיניהן. ומזה מוכיח הגמרא שפיר דלייתי כדהשתא דהכא ליכא מיעוטא. ודע דכעין סוגיא שלפנינו איתא גם שם (ג) והמציינים שכחו לציין. וגם שם צריך לפרש כמש"כ:

גמ' שם א"ל רחמנא ניצלן כו' אדרבה כו'. בזה"ל היה מורגל ר"א לומר לר"ח וכן ר"ח להשיב אליו כמו שציין הגרי"פ. והוא כמש"כ התוס' בריש מכילתין בד"ה פשיט ר"א:

גמ' שם דת"ר שעריך זה שער שעבד בו כו'. מזה כתב רש"י בנימוקיו לפי' התורה המתרגם לתרע בית דינך טועה כו'. והנה בתרגום אונקלוס שלפנינו הוא לתרע ב"ד. ונ"ל דלא טעה ח"ו דכוונתו לפרש שיוציאום לב"ד לדונם. והגז"ש לא עקר משמעותיה לגמרי דברוב מקומות דכתיב שער ר"ל ב"ד. ועי' לעיל (לח ב) וכן הגמרא עצמה פירשה לפי משמעותיה בסנהדרין (טז קיב) איש ואשה אתה מוציא לשעריך (ופרש"י לב"ד שבכל עיר ועיר) ואי אתה מוציא כל העיר כולה לשעריך. ועוד שהתוס' כתבו בר"פ נגמר הדין דבעיר שרובה עובדי כוכבים סוקלין על פתח ב"ד משום דכתיב שעריך וכיון דלא אפשר מוקמינן אשער ב"ד וכעין זה כתבו לעיל (מד) בסד"ה אין. הרי דגם לענין סקילה מפרשינן ליה בשני המובנים:

גמ' שם גמר פתח מפתח כו' ושער משעריך. הא דלא יליף שער משער דכתיב בנערה המאורסה שבאו לה עדים בבית אביה הוא משום דגם שם לא ידעינן דהיינו שער שסרחה בו אם לא דנילפיה משעריך דעובדי כוכבים. ועוד בכדי לילף ג"כ מיעוטא דרוב עובדי כוכבים:

רש"י ד"ה גמר פתח כו'. אסמכתא דרבנן כו'. נראה משום דאשכחן כהאי ילפותא בעירובין (נא) לענין תחום שבת ושם אינו אלא אסמכתא דרבנן כמש"כ שם בס"ד. ופשוט לחלק בינם להא דלקמן למדנו יסרו מיסרו ויסרו מבן כו'. וע"ש במהרמ"ש ובביאור:

רש"י ד"ה ללקות. מלקות במוציא שם רע כו'. כצ"ל:

תד"ה הנערה. ומהכא שמעינן כו'. לכאורה לר"ש ל"ל האי סברא:

תד"ה על פתח ב"ד. בעיר שרובה עובדי כוכבים בטלה קדושת היקף חומה כו'. לכאורה זה אתיא כמ"ד בס"פ השולח דיש קנין לעובדי כוכבים בא"י אבל למ"ד אין קנין אין טעם לזה דיבוטל קדושת החומה מפני שרובה עובדי כוכבים ולפ"ז לא יפה עשה המל"מ בפ"ז מהל' בית הבחירה הי"ג בהעתקתו דברי התוס' הללו על הרמב"ם שפסק אין קנין בפ"א מהל' תרומות הל"י. וגם התוס' אולי לא אמרו אלא בדבר שתלוי במחנה ישראל כמו הנסקלין והמצורעין דבעו חוץ לג' מחנות. וגם זה ל"י מהיכן פסיקא להו דמצורעין אין משתלחין מעיר שרובה עובדי כוכבים:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף