Difference between revisions of "רש"י/עבודה זרה/יב/א"

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search
(קטגוריה)
m (→‎top: עוגנים וקש"פ)
 
(One intermediate revision by one other user not shown)
Line 1: Line 1:
'''שפיתת קדירה.''' כשמניחין אותה אצל האור על גבי כירה קרי שפיתה לשון שפות הסיר <small>(יחזקאל כד)</small>:
+
{{ניווט כללי עליון}}
  
'''ולא חשו חכמים.''' אע"פ שסמוך איסור אצל היתר מאד הכא נמי אע"פ שבני העיר האסורין סמוכין לבני חוצה לה שאין להם עבודת כוכבים היום לא חשו:
+
'''{{עוגן1|שפיתת}} קדירה.''' כשמניחין אותה אצל האור על גבי כירה קרי שפיתה לשון שפות הסיר {{ממ|יחזקאל כד}}:
  
'''מאי לא חשו.''' איכא למימר בשתי קדירות דלילף הכא דכוותה:
+
'''{{עוגן1|ולא}} חשו חכמים.''' אע"פ שסמוך איסור אצל היתר מאד הכא נמי אע"פ שבני העיר האסורין סמוכין לבני חוצה לה שאין להם עבודת כוכבים היום לא חשו:
  
'''משום בשר נבילה.''' ואע"ג דאיכא למיחש לאיסור דאוריית' לא חשו לאחזוקי איסור בקדירות מן הספיקא:
+
'''{{עוגן1|מאי}} לא חשו.''' איכא למימר בשתי קדירות דלילף הכא דכוותה:
  
'''הכא נמי.''' לא מחזקינן דמי עבודת כוכבים בידי עובדי כוכבים שבחוצה לה דנימא אסור למכור להם בהמה שדמים הללו שהוא מקבל מהן מחמת בהמה זו דמי עבודת כוכבים הן שהבהמה היום לצורך בני תוכה היא ונקרבים היום לעבודת כוכבים והוא איסור דאורייתא מלא ידבק בידך מאומה וגו' <small>(דברים יג)</small> וכ"ש היכא דידעינן דמשל חוצה לה הן דלספק איסורא דרבנן לא חיישינן דנימא דלמא האי גברא שייך בתר בני תוכה והוי היום יום אידו ועבר האי גברא אדרבנן דאסרי לישראל לשאת ולתת עמם ביום איד:
+
'''{{עוגן1|משום}} בשר נבילה.''' ואע"ג דאיכא למיחש לאיסור דאוריית' לא חשו לאחזוקי איסור בקדירות מן הספיקא:
  
'''רבא אמר.''' האי לא חשו לאו לבשר נבילה קאמר דנילף מינה דכוותה דלא ניחוש לדמי עבודת כוכבים דהא לא דמי דהתם לית הנאה לעובד כוכבים דנישדי נבילה לקדירה דמיסתפי דאי חזי ליה ישראל תבע ליה בדינא אבל הכא מתכוין עובד כוכבים לעשות רצון חבירו אלא ה"ק לא חשו להם חכמים משום בישולי עובדי כוכבים דלמא סמיך ישראל לעובד כוכבים לבשליה וקאכיל בשולי עובדי כוכבים דרבנן:
+
'''{{עוגן1|הכא}} נמי.''' לא מחזקינן דמי עבודת כוכבים בידי עובדי כוכבים שבחוצה לה דנימא אסור למכור להם בהמה שדמים הללו שהוא מקבל מהן מחמת בהמה זו דמי עבודת כוכבים הן שהבהמה היום לצורך בני תוכה היא ונקרבים היום לעבודת כוכבים והוא איסור דאורייתא מלא ידבק בידך מאומה וגו' {{ממ|[[תנ"ך/דברים/יג#|דברים יג]]}} וכ"ש היכא דידעינן דמשל חוצה לה הן דלספק איסורא דרבנן לא חיישינן דנימא דלמא האי גברא שייך בתר בני תוכה והוי היום יום אידו ועבר האי גברא אדרבנן דאסרי לישראל לשאת ולתת עמם ביום איד:
  
'''וה"נ.''' היכא דפשיטא דדמים הללו מתוך תיבתו לקחם וליכא למיחש לאיסורא דאורייתא לא חשו חכמים לספק איסורא דרבנן:
+
'''{{עוגן1|רבא}} אמר.''' האי לא חשו לאו לבשר נבילה קאמר דנילף מינה דכוותה דלא ניחוש לדמי עבודת כוכבים דהא לא דמי דהתם לית הנאה לעובד כוכבים דנישדי נבילה לקדירה דמיסתפי דאי חזי ליה ישראל תבע ליה בדינא אבל הכא מתכוין עובד כוכבים לעשות רצון חבירו אלא ה"ק לא חשו להם חכמים משום בישולי עובדי כוכבים דלמא סמיך ישראל לעובד כוכבים לבשליה וקאכיל בשולי עובדי כוכבים דרבנן:
  
'''משום יום אידם.''' למיחש דלמא האי עובד כוכבים שייך בתר בני תוכה ושקיל וטרי האי ישראל בהדיה ביום אידו:
+
'''{{עוגן1|וה"נ}}.''' היכא דפשיטא דדמים הללו מתוך תיבתו לקחם וליכא למיחש לאיסורא דאורייתא לא חשו חכמים לספק איסורא דרבנן:
  
'''רבה בר עולא אמר.''' ביום אידם של בני עזה לא שרא ר"ח לשאת ולתת עם בני עטלוזא ולא דמי לשתי קדירות דהתם ליכא למיחש משום בישולי עובדי כוכבים מכי אתי ישראל חדא זימנא בגחלים אבל הכא איכא למיחש דלמא האי עובד כוכבים שייך בתר בני תוכה הואיל וסמוכה לה ומתני' דקתני דחוצה לה מותר לאו בסמוכה כולי האי קאמר ור"ח לפני אידיהן הוא דשרי וה"ק לא חשו להם חכמים לשמא נתזה צינורא מתוך קדירת עובד כוכבים לתוך קדירת ישראל הואיל ואיסור קל הוא חדא דלא שכיח ועוד דאי נמי שכיח בטיל ברובא ה"נ לא חשו לאיסור חוצה לה של בני עזה ואע"פ שסמוכה לה ממש:
+
'''{{עוגן1|משום}} יום אידם.''' למיחש דלמא האי עובד כוכבים שייך בתר בני תוכה ושקיל וטרי האי ישראל בהדיה ביום אידו:
  
'''כל היכא.''' דתני שיש בה עבודת כוכבים משמע שהיום עובדין ליראה שלהם:
+
'''{{עוגן1|רבה}} בר עולא אמר.''' ביום אידם של בני עזה לא שרא ר"ח לשאת ולתת עם בני עטלוזא ולא דמי לשתי קדירות דהתם ליכא למיחש משום בישולי עובדי כוכבים מכי אתי ישראל חדא זימנא בגחלים אבל הכא איכא למיחש דלמא האי עובד כוכבים שייך בתר בני תוכה הואיל וסמוכה לה ומתני' דקתני דחוצה לה מותר לאו בסמוכה כולי האי קאמר ור"ח לפני אידיהן הוא דשרי וה"ק לא חשו להם חכמים לשמא נתזה צינורא מתוך קדירת עובד כוכבים לתוך קדירת ישראל הואיל ואיסור קל הוא חדא דלא שכיח ועוד דאי נמי שכיח בטיל ברובא ה"נ לא חשו לאיסור חוצה לה של בני עזה ואע"פ שסמוכה לה ממש:
  
'''אסור ליכנס לתוכה.''' משום חשד דאמרי איהו נמי אזיל למפלח:
+
'''{{עוגן1|כל}} היכא.''' דתני שיש בה עבודת כוכבים משמע שהיום עובדין ליראה שלהם:
  
'''ישב לו קוץ.''' נתחב לו קוץ ברגלו:
+
'''{{עוגן1|אסור}} ליכנס לתוכה.''' משום חשד דאמרי איהו נמי אזיל למפלח:
  
'''ואם אינו נראה.''' מפרש לקמן:
+
'''{{עוגן1|ישב}} לו קוץ.''' נתחב לו קוץ ברגלו:
  
'''פרצופות המקלחין מים.''' פרצופות אדם חלולין ונכנס סילון מים לאחוריהם לתוכן ויוצאין דרך פיהם:
+
'''{{עוגן1|ואם}} אינו נראה.''' מפרש לקמן:
  
'''בכרכים.''' דרך יושבי כרכים להתנהג בגדולה להכי נקט כרכים:
+
'''{{עוגן1|פרצופות}} המקלחין מים.''' פרצופות אדם חלולין ונכנס סילון מים לאחוריהם לתוכן ויוצאין דרך פיהם:
  
'''ע"ג סילון.''' צינור מחובר בקרקע:
+
'''{{עוגן1|בכרכים}}.''' דרך יושבי כרכים להתנהג בגדולה להכי נקט כרכים:
  
'''מפני סכנה.''' שלא יבלע עלוקה שנשו"א בלע"ז:
+
'''{{עוגן1|ע"ג}} סילון.''' צינור מחובר בקרקע:
  
'''אילימא דלא מיתחזי.''' שאין אדם רואהו:
+
'''{{עוגן1|מפני}} סכנה.''' שלא יבלע עלוקה שנשו"א בלע"ז:
  
'''כל מקום שאסרו חכמים.''' דבר המותר ואסרוהו מפני מראית העין שהרואהו חושדו בדבר עבירה:
+
'''{{עוגן1|אילימא}} דלא מיתחזי.''' שאין אדם רואהו:
  
'''אפילו בחדרי חדרים אסור.''' במקום שאין אדם רואה אסרוהו:
+
'''{{עוגן1|כל}} מקום שאסרו חכמים.''' דבר המותר ואסרוהו מפני מראית העין שהרואהו חושדו בדבר עבירה:
  
'''ואם אינו נראה כמשתחוה.''' שפונה אחריו או צידו לצד עבודת כוכבים:
+
'''{{עוגן1|אפילו}} בחדרי חדרים אסור.''' במקום שאין אדם רואה אסרוהו:
  
'''למיזל קמיה.''' עד שיעבור מכנגד עבודת כוכבים:
+
'''{{עוגן1|ואם}} אינו נראה כמשתחוה.''' שפונה אחריו או צידו לצד עבודת כוכבים:
  
'''אבל מעיין דאיכא סכנה.''' דאי לא שתי מיית בצמא:
+
'''{{עוגן1|למיזל}} קמיה.''' עד שיעבור מכנגד עבודת כוכבים:
  
[[קטגוריה:רש"י: עבודה זרה]]
+
'''{{עוגן1|אבל}} מעיין דאיכא סכנה.''' דאי לא שתי מיית בצמא:
 +
{{ניווט כללי תחתון}}

Latest revision as of 00:29, 6 April 2021

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
רשב"א
חי' הלכות מהרש"א
מהר"ם
רש"ש

שינון הדף בר"ת


רש"י TriangleArrow-Left.png עבודה זרה TriangleArrow-Left.png יב TriangleArrow-Left.png א

שפיתת קדירה. כשמניחין אותה אצל האור על גבי כירה קרי שפיתה לשון שפות הסיר (יחזקאל כד):

ולא חשו חכמים. אע"פ שסמוך איסור אצל היתר מאד הכא נמי אע"פ שבני העיר האסורין סמוכין לבני חוצה לה שאין להם עבודת כוכבים היום לא חשו:

מאי לא חשו. איכא למימר בשתי קדירות דלילף הכא דכוותה:

משום בשר נבילה. ואע"ג דאיכא למיחש לאיסור דאוריית' לא חשו לאחזוקי איסור בקדירות מן הספיקא:

הכא נמי. לא מחזקינן דמי עבודת כוכבים בידי עובדי כוכבים שבחוצה לה דנימא אסור למכור להם בהמה שדמים הללו שהוא מקבל מהן מחמת בהמה זו דמי עבודת כוכבים הן שהבהמה היום לצורך בני תוכה היא ונקרבים היום לעבודת כוכבים והוא איסור דאורייתא מלא ידבק בידך מאומה וגו' (דברים יג) וכ"ש היכא דידעינן דמשל חוצה לה הן דלספק איסורא דרבנן לא חיישינן דנימא דלמא האי גברא שייך בתר בני תוכה והוי היום יום אידו ועבר האי גברא אדרבנן דאסרי לישראל לשאת ולתת עמם ביום איד:

רבא אמר. האי לא חשו לאו לבשר נבילה קאמר דנילף מינה דכוותה דלא ניחוש לדמי עבודת כוכבים דהא לא דמי דהתם לית הנאה לעובד כוכבים דנישדי נבילה לקדירה דמיסתפי דאי חזי ליה ישראל תבע ליה בדינא אבל הכא מתכוין עובד כוכבים לעשות רצון חבירו אלא ה"ק לא חשו להם חכמים משום בישולי עובדי כוכבים דלמא סמיך ישראל לעובד כוכבים לבשליה וקאכיל בשולי עובדי כוכבים דרבנן:

וה"נ. היכא דפשיטא דדמים הללו מתוך תיבתו לקחם וליכא למיחש לאיסורא דאורייתא לא חשו חכמים לספק איסורא דרבנן:

משום יום אידם. למיחש דלמא האי עובד כוכבים שייך בתר בני תוכה ושקיל וטרי האי ישראל בהדיה ביום אידו:

רבה בר עולא אמר. ביום אידם של בני עזה לא שרא ר"ח לשאת ולתת עם בני עטלוזא ולא דמי לשתי קדירות דהתם ליכא למיחש משום בישולי עובדי כוכבים מכי אתי ישראל חדא זימנא בגחלים אבל הכא איכא למיחש דלמא האי עובד כוכבים שייך בתר בני תוכה הואיל וסמוכה לה ומתני' דקתני דחוצה לה מותר לאו בסמוכה כולי האי קאמר ור"ח לפני אידיהן הוא דשרי וה"ק לא חשו להם חכמים לשמא נתזה צינורא מתוך קדירת עובד כוכבים לתוך קדירת ישראל הואיל ואיסור קל הוא חדא דלא שכיח ועוד דאי נמי שכיח בטיל ברובא ה"נ לא חשו לאיסור חוצה לה של בני עזה ואע"פ שסמוכה לה ממש:

כל היכא. דתני שיש בה עבודת כוכבים משמע שהיום עובדין ליראה שלהם:

אסור ליכנס לתוכה. משום חשד דאמרי איהו נמי אזיל למפלח:

ישב לו קוץ. נתחב לו קוץ ברגלו:

ואם אינו נראה. מפרש לקמן:

פרצופות המקלחין מים. פרצופות אדם חלולין ונכנס סילון מים לאחוריהם לתוכן ויוצאין דרך פיהם:

בכרכים. דרך יושבי כרכים להתנהג בגדולה להכי נקט כרכים:

ע"ג סילון. צינור מחובר בקרקע:

מפני סכנה. שלא יבלע עלוקה שנשו"א בלע"ז:

אילימא דלא מיתחזי. שאין אדם רואהו:

כל מקום שאסרו חכמים. דבר המותר ואסרוהו מפני מראית העין שהרואהו חושדו בדבר עבירה:

אפילו בחדרי חדרים אסור. במקום שאין אדם רואה אסרוהו:

ואם אינו נראה כמשתחוה. שפונה אחריו או צידו לצד עבודת כוכבים:

למיזל קמיה. עד שיעבור מכנגד עבודת כוכבים:

אבל מעיין דאיכא סכנה. דאי לא שתי מיית בצמא:

< עמוד קודם · עמוד הבא >