עריכת הדף "
רש"י/בראשית/א
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== א == '''בראשית.''' אמר רבי יצחק{{הערה|בנחל קדומים {{ממ|[[נחל קדומים/בראשית/א|בראשית או א]]}} הביא שיש מי שכתב שלכבוד אביו שהיה שמו ר' יצחק פתח רש"י פירושו בדברי ר' יצחק, שלא היה בר אוריין ורצה רש"י להזכירו, וכן הביא ה{{ממק|דברי דוד}} בשם כתב אחד ישן נושן מאוד ביאור רש"י, שאמר לאביו שאל איזה קושיא ואכתבנה על שמך, והקשה לו סתם למה התחילה התורה בבראשית, ובאמת המדרש מתחיל ב'ומה טעם פתח' כו'. וביאר עפ"ז כפילות הלשון ברש"י לא היה צריך ומ"ט פתח. וכתב החיד"א שהוא טעות, שאביו היה תלמיד חכם, ורש"י מזכיר פירושו במסכת עבודה זרה {{ממ|[[בבלי/עבודה זרה/עה/א|עה. ד"ה לא]]}}, וכן דחה הדברי דוד. ומימרא זו נמצאת בשם ר' יצחק בזוה"ק {{ממ|פרשת בא לט:}} ובנחומא {{ממ|בובר, אות יא}} והביאו רש"י בתהילים {{ממ|[[רש"י/תהילים/קיא#ו|תהילים קיא ו]]}} וכ"ה בילקוט {{ממ|בא רמז קפז}}. ובשיהש"ר {{ממ|[[שיר השירים רבה/א/ד|א ד]]}} הובא בשם ר' ינאי, ובבראשית רבה {{ממ|[[בראשית רבה/א/ב|א ב]]}} בשם ר' יהושע דסכנין משמיה דר' לוי. ועי"ש ביפה תואר {{ממ|ד"ה ר"י דסכנין.}}.}} לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחדש הזה לכם, שהיא מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל{{הערה|ה{{ממק|רמב"ן}} הקשה שהלא צורך גדול להתחיל בבראשית שהוא שורש האמונה, ושאינו מאמין בזה וחושב שהעולם קדמון הוא כופר בעיקר ואין לו תורה כלל. ויישב שמכל מקום מעשה בראשית הוא סוד עמוק שאינו מובן מן המקראות, ולא יידע על בוריו אלא מפי הקבלה עד משה רבינו, ויודעיו חייבים להסתיר אותו. וכך גם סיפור יצירת אדם וחוה וחטאם ועונשם וענין גן עדן וגירוש אדם ממנו, לא יובן בינה שלימה מן הכתוב. וכן סיפור דור המבול והפלגה אין צורך גדול בהם ויספיק לאנשי התורה בלעדי הכתובם האלה ויאמינו בכלל הנזכר בעשרת הדברות 'כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ' וגו'. ולכן אמר רבי יצחק שאין להתחלת התורה צורך בבראשית רבה.}}. ומה טעם פתח בבראשית, משום כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/קיא#|תהילים קי"א]]}}, שאם יאמרו אמות העולם לישראל לסטים אתם, שכבשתם ארצות שבעה גוים, הם אומרים להם כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם, וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו{{הערה|ב{{ממק|רמב"ן}} הוסיף שבסיפור גירוש אדם הראשון מגן עדן, וגירוש אנשי דור המבול מהעולם, והצלת נח, יובן כי ראוי שכשיוסיף הגוי לחטוא יאבד מקומו ויבוא גוי אחר לרשת את ארצו, וכך הוא משפט האלוקים מעולם. ובפרט שאין ראוי שכנען שהוא מכקולל ונמכר לעבד עולם יירש את ארץ כנען שהוא מחבר מקומות היישוב, וראוי יותר שיקבלוהו ישראל זרע אוהבו. ובעיקר דברי רש"י ההקשו המפרשים {{ממ|עיין יפה תואר, נזר הקודש ועוד}} וכי דרכו של מלך הישר ליתן לאחד מתנה ולחזור וליטלה הימנו. ויישבו, שלכך נאמר בהמשך הקרא לתת להם נחלת גויים בעבור ישמרו חוקיו ותורותיו, שתנאי התנה הקב"ה עם מעשה בראשית בעבור התורה. וממילא ישראל ששמרו את התורה ע"י מתקיים כל התורה וא"כ בדין שייך להם הכל.}}: '''בראשית ברא''' אין המקרא הזה אומר אלא דרשני, כמו שדרשוהו רבותינו בשביל התורה שנקראת ראשית דרכו {{ממ|[[תנ"ך/משלי/ח#|משלי ח']]}}{{הערה|ביאור בזה עיין לב אליהו {{ממ|בראשית, עמוד א}}.}}, ובשביל ישראל שנקראו ראשית תבואתו {{ממ|[[תנ"ך/ירמיה/ב#|ירמיה ב']]}}{{הערה|עי' [[נועם אלימלך/בראשית|נועם אלימלך]] פירוש בזה.}}{{הערה|ה{{ממק|רמב"ן}} העיר על שמצאנו כמה מדרשים שנראים כסותרים בענין זה, בשביל התורה שנקראת ראשית, בשביל ישראל שנקראו ראשית, וכן בזכות חלה שנקראת ראשית נברא העולם, ובזכות מעשרות ובזכות ביכורים ובזכות משה. יעו"ש שביאר שהכל בא לרמוז על בריאת העולם בעשר ספירות, ובא לרמוז על ספירת החכמה כמו שנאמר ה' בחכמה יסד ארץ, יעו"ש.}}; ואם באת לפרשו כפשוטו, כך פרשהו בראשית בריאת שמים וארץ, והארץ{{הערה|בביאור האות וי"ו בתיבת 'והארץ' לפי ביאור זה, ראה ב{{ממק|אבן עזרא}} וב{{ממק|רמב"ן}} שאינה משמשת ואינה מרבה כלום, ובפירוש אהל יוסף ביאר שהיא במקום תיבת 'הנה'.}} היתה תהו ובהו וחשך ויאמר אלהים יהי אור ולא בא המקרא להורות סדר הבריאה לומר שאלו קדמו, שאם בא להורות כך, היה לו לכתב בראשונה ברא את השמים וגו' שאין לך ראשית במקרא שאינו דבוק לתבה שלאחריו, כמו בראשית ממלכת יהויקים {{ממ|[[תנ"ך/ירמיה/כז#|שם כ"ז]]}}, ראשית ממלכתו {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/י#|בראשית י']]}}, ראשית דגנך {{ממ|ד[[תנ"ך/בראשית/יח#|בראשית י"ח]]}}, – אף כאן אתה אומר בראשית ברא אלהים וגו', כמו בראשית ברא; ודומה לו תחלת דבר ה' בהושע {{ממ|[[תנ"ך/הושע/א#|הושע א']]}}, כלומר תחלת דבורו של הקב"ה בהושע, ויאמר ה' אל הושע וגו'. וא"ת להורות בא שאלו תחלה נבראו, ופרושו בראשית הכל ברא אלו – ויש לך מקראות שמקצרים לשונם וממעטים תבה אחת, כמו כי לא סגר דלתי בטני {{ממ|[[תנ"ך/איוב/ג#|איוב ג']]}}, ולא פרש מי הסוגר וכמו ישא את חיל דמשק {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/ח#|ישעיה ח']]}}, ולא פרש מי ישאנו; וכמו אם יחרוש בבקרים {{ממ|[[תנ"ך/עמוס/ו#|עמוס ו']]}}, ולא פרש אם יחרוש אדם בבקרים, וכמו מגיד מראשית אחרית {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/מו#|ישעיה מ"ו]]}}, ולא פרש מגיד מראשית דבר אחרית דבר – א"כ, תמה על עצמך, שהרי המים קדמו, שהרי כתיב ורוח אלהים מרחפת על פני המים, ועדיין לא גלה המקרא, בריאת המים מתי היתה, הא למדת, שקדמו המים לארץ, ועוד, שהשמים מאש ומים נבראו, על כרחך לא למד המקרא סדר המקדמים והמאחרים כלום: '''ברא אלהים''' ולא נאמר ברא ה', שבתחלה עלה במחשבה לבראתו במדת הדין, ראה שאין העולם מתקים, הקדים מדת רחמים ושתפה למה"ד, והיינו דכתיב ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף