עריכת הדף "
רלב"ג/שמות/כב
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== כ == '''וגר לא תונה וגו' עד לא תשא שמע שוא''' '''ביאור הדברים''' '''אמר''' וגר לא תונה בדברים ולא תלחצנו בממון להנותו במקח וממכר מפני חולשתו כי אין בשער עזרתו כי אתם הייתם גרים בארץ מצרים וידעתם צער הגר כאשר יצרו לו וילחצוהו או ירצה בזה שאם תבזוהו מפני שהוא גר גם הוא יכול להשיב לכם כי גרים הייתם בארץ מצרים וכן פירשו זה במכילתא. והנה אונאת דברים היא כמו שיקראוהו גר או שיאמרו לו זכור מעשיך ושאר מה שידמה לזה ואולם שאר דיני אונאת ממון במקח וממכר יתבארו בג"ה בפרשת בהר סיני. כל אלמנה ויתום לא תענון אפילו בדברים או לגרום להם הפסד בממונם ואע"פ שהיתה האלמנה עשירה ביותר או שהיה היתום עשיר ביותר הנה הוזהרנו מלענות אותם. אם ענה תענה אותו. ר"ל שתהיה תכונתך פחותה שתהיה רגיל לענותו הנה אם צעוק יצעק אלי ר"ל שירגיל לצעק באופן שתבא הצעקה אלי שמוע אשמע צעקתו ר"ל צעקת היתום והוא הדין לאלמנה ואולם לקחה התורה היתום בזה הענין כי האיש הוא יותר ראוי שתשמע צעקתו מצעקת האשה לחולשת דעתה בטבע והנה אקום נקמתם וחרה אפי והרגתי אתכם בחרב לשלם מדה כנגד מדה באופן שתהיינה נשיכם אלמנות ובניכם יתומים ורז"ל פירשו במכילתא שזה הענין הוא הקללה השנית והוא שכבר ישים נשיכם במדרגת אלמנות שתהיינה צרורות באלמנות חיות כמו שילכו בעליהן מדינת הים ולא נודע אם מתו ויהיו הבנים יתומים שלא יניחום ב"ד לירד בנכסי אביהם כי לא נודע אם מתו והנה הבנים נקראו יתומים בכל עת שתתמיד הסבה אשר בעבורה באה זאת האזהרה והו' הזמן אשר יצטרכו בו לאד' גדול להטפל בעניניהם ולהנהיגם ואמנם אחר זה אין דינם דין היתומים וראוי שתדע כי לא יקרא ענוי מה שתכליתו לטוב אבל הוא ראוי שיקרא הטבה וחנינה כי הפעולות יקראו בשם תכליתם ולזה אם ענה אותם אדם ליסרם באופן ראוי וללמדם מצות ואומנות ואומר להם בזה האופן דברים מכאיבים לבם או שהכה אותם אין זה עובר בלא תעשה. אם כסף תלוה את עמי את העני שהוא עמך במקומך שאתה חייב להלוותו כמו שאמרה העבט תעביטנו לא תהיה לו כנושה לנוגשו באכזריות והנה לא צותה התורה להניח לו חיובו אם לא ירצה לפרוע אבל באה זאת האזהרה שלא לנגזדו באופן שלא יגיע תועלת למלוה ויגיע צער ללוה כמו שישאל לו חיובו בב"ד והוא יודע שאין לו לפרוע ולא עשה זה אלא לצערו או לביישו כדי שיתפרסם בפני רבים ענינו. לא לתשימון עליו נשך וזאת היא אזהרה למלוה וכן היא אזהרה לכל מי שתשלם זאת ההשמה על ידו כמו הסופר והעדים כי הם משימים עליו נשך במה שכתבו והעידו בו עד שכבר יגלה המלוה זה חיוב וכן יעבור הערב על זה הלאו כי הוא כמו משים עליו נשך שאם לא היה זה ערב לא הניח לו המלוה מעותיו אם תמשכן חבריך בב"ד לגבות חובך ותקח שמלתו המכסה בה ביום הנה תתחייב להשיבו לו באופן שיהיה בידו בכל יום עד שיבא השמש כי הוא כסותו לבדה ואין לו זולתה שיתכסה בה היא שמלתו לכסות עורו וכן הענין אם תקח ממנו כסות הלילה ואין לו זולתו שישכב בו בלילה הנה תחוייב להשיבו לו בערב וישאר בידו עד הבקר כי במה ישכב אם לא תשיבהו לא והיה אם יצעק אלי ושמעתי צעקתו כי חנון אני. ולזה ראוי שתהיה נזהר להשיב לו כסות יום ביו וכסות לילה בלילה כשלא היה לו זולתו להתכסות בו וראוי שתדע שה אמנם יהיה כשלא היה לו זולתו להתכסות בו וראוי שתדע שזה אמנם יהיה כשלא היה לעני כסות זולתו להתכסות בו שנאמר כי הוא כסותו לבדה במה ישכב וזה הדין גם כן יהיה כשמשכנו שלא בשעת הלואה שנאמר אם חבל תחבול שלמת רעך אבל המלוה על משכון לא יתחייב בזה וכן הוא מבואר שאם מת העני לא יתחייב להחזיר המשכון ליורשיו על האופן שהוא חייב להחזירו לו שנאמר עד בא השמש תשיבנו לו כי הוא כסותו היא שמלתו. לא תקלל השופטים והדיינים כי עם שזה הוא מהמדות הפחותות כבר יגיע בו הפסד מבואר בתיקון המדינה וכן הענין במי שיקלל הנשיא שהוא נשיא לישר' בכללו וזה יכלול והשיא והמלך וראש סנהדרין כי נשיאות אלו מקיף בכלל ישראל וראוי שתדע שלא יתחייבו בזאת הקללות אם לא קללו בשם מהשמות המיוחדים לשם יתעלה או בכנוי מן הכנוים אשר יתארו בהם השם יתעלה וזה בנלמד אופן מה מענין הקללה אשר נהגו האנשים בה אשר בעבורה באה האזהרה בזה המקום וזה כי ההפסד שיגיע ממנה שוה באיזה לשון שתהיה הקללה ולה יהיה בזה המקום דין הכנויים כדין השמות ואולם במקלל אביו ואמו לקושי העונש אשר בו לא יסקל אם לא היתה קללה בשם מהשמות המיוחדים להשם ית' כמו הענין בקללת סוטה בשוה ושאר הקללו' הכתובות בתורה וראוי שתדע שכבר נכלל האזהרה מלקלל השם יתעלה במה שאמר אלהים לא תקלל כי אם נזהרנו מלקלל הדיינין אשר אצלנו כ"ש שאנו מוזהרין מלקלל הדיין האמיתי שהוא השם יתע' והנה זה הענין הוא כמו הענין בערות הבת ששתקה התורה ממנו ומפני שהזהירה מלגלות ערות בת הבת ובת הבן ולזה יהיה מקיף אלהים לא תקלל על שתי אזהרות אלו כמו שיקיף אומרו ערות בת בתך לא תגלה על אזהרת גלוי ערות הבת. מלאתך ודעמך לא תאחר הנה קרא מתנת הבכורי' מלאה כי כאשר ישלם בשול הפרי וימלא יתחייבו אף אז זאת המתנה וקרא התרומה דמע לפי שלא יתחייבו עליה עד גמר מלאכת הפירות ההם כמו שאמרה התורה ראשית דגנך ותירושך ויצהרך והנה התירוש והיצהר הם דמע הזתים והענבים והכונה בזה שלא יקדים האדם המתנות המאוחרות ויאחר המוקדמות אבל ראוי שיפריש תחלה הבכורים ואחר כן התרומה ואחר כן מעשר ראשון ואחר כן מעשר שני על האופן שיתבא' בכור בניך תתן לי ר"ל שתתן פדיון הבכור לכהן כמו שיתבאר במה שיבא כן תעשה לשורך לצאנך שתתן הבכור לי אך לא תתנהו תכף שנולד כי בזה יהיה מגיע הפסד לכהן ועוד שאינו ראוי לקרבן עד היום השמיני כמו שיתבאר בענין הקרבנות ולזה יהיה עכ"פ שבעת ימים עם אמו וביום השמיני תוכל לתתו לי כי אז הוא ראוי לקרבן ומתקנת חכמים שיטפלו בו בעלי' לגדלו בבהמה דקה עד שלשים יום ובגסה עד חמשים יום כי בזה כבוד לשם יתעלה. ואני קדש תהיון לי לנהוג קדושה בקדשים ובמזונותיהם ובשר שיצא חוץ למחיצתו כמו הבכור שיצא חוץ לחומת ירושלם וכמו הפסח שיצא חוץ מהחבורה ומה שידמה להם והבשר שהוא טרפה לא תאכלו אכן לכלב תשליכו אותו בבשר שאפשר בו זה והוא בשר הטרפה ואולם בשר הקדשים לא יתכן להאכילם כמו שיתבאר במה שיבא. וראוי שלא יעלם ממנו כי אמרו ובשר בשדה טרפה לא יתכן שיהיה שב אל הטרפה כי הטרפה שנטרפה בבית היא אסורה כמו הטרפה שנטרפה בשדה ולזה בארנו כי אמרו ובשר בשדה טרפה הוא כאלו אמר ובשר בשדה טרפה לא תאכלו והנה הבשר בשדה הוא הבשר שיצא חוץ למחיצתו או שחשבו עליו לאכלו חוץ למחיצתו. כי הבשר ההיא טרפה פסולה כמו שיתבאר בענין הקרבנות ואפשר שירצה באמרו ובשר בשדה טרפה הבשר שנפרדה מהבהמה קודם שנשחטה היא טרפה ואינה נתרת בשחיטת הבהמה. ואולם הביאור הראשון הוא יותר נאות לפי הענין. והנה התועלת המגיע מאלו האזהרות אשר כללנום יחד בזה הוא מבואר. והוא שלא נכאיב לב הגר והיתום והאלמנה והעני לא בדברים ולא במה שיגיע להם הפסד ממון אשר יחשב שאין אשם בו כמו ההונאה במקח וממכר והרבית ואחר זה הזהיר גם כן מלחטא לגדולי' באלו הפנים שלא נחשב שתהיה אזהר' בזה באלו השפלים לבד ולזה הזהיר מקללת הדיין והנשיא והזהיר מלאחר המתנות אשר נצטוינו לתתם לכהנים וללוים כי לא יחשוב האדם שיהיה בהם אשם כי הוא לקח ממון הכהנים והלוים בידים והזהיר עם זה מלהקדים נתינת בכור הבהמה לכהן יותר מן הראוי כי בזה יגיע הפסד לכהן כשלא יהיה לבכור ההוא חלב שיהיה ניזון ממנו ואי אפשר להקריבו עדיין עד שמנת ימים ויהיה זה סבה שימות הבכור ביד הכהן ואחר כן הזהיר שלא נזיק לעצמנו באחד מהפנים האלה והזהיר ראשונה במה שאין בו נזק לגוף כי אם לנפש והוא אכילת הבשר שיצא חוץ למחיצתו וזה דומה אל מה שקדמה האזרה בו מהזיק בדברים כי ההפעלות המגיע מהם הוא מצד הנפש ואח"כ הזהיר במה שיגיע בו נזק לגוף והוא אכילת הטרפה כי בשדה אינו נאות על דרך הבריאות והנה הטרפה היא לפי מה שיורה עליו גדרה שנטרפה באופן שאי אפשר בה שתחיה אבל היא חיה עדין שאם היתה מתה הנה תקר' נבלה ודין זה דין הנבלה בשוה וענינה האמתי הוא שיטרוף אותה ב"ח אחר באופ' שיהיה בלתי אפשר לה שתחייה י"ב חדש כי המצוה יתבאר מענינם אם הם ממיתות אם לא תוך הזמן וידמה שהחמירה התורה בטרפה יותר משאר המכות והחליים הנופלים בה שאי אפשר לה להחיו' בסבתם י"ב חדש לפי שרוב הטורפים הם בעלי אדם והדבר יבא לידי סכנה ואולם חכמים השוו בין הטרפה האמיתית ובין הבהמה שאי אפשר לה להחיות מפני מכותיה וכבר מנו רז"ל על צד החפוש הדברים שתהיה בהם הבהמה טרפה מנפי מכותיה והנה ההבדל בין הטרפה האמתית ובין הטרפות שמנו חכמים כי האוכל כזית מהטרפה האמתית לוקה ואין הענין כן בטרפות אשר הם מדרכנו ובכל ספק בטרפה האמתית נשפוט בו להחמיר ואין הענין כן בספק שיקרה בשאר הטרפות: ואולם שרשי המצות אלו הם: '''השרש''' הראשון הוא שאסור להלוות ברבית לישראל שא' לא תשימון עליו נשך ובזאת האזהרה נכללים כל המשימים יד בין הלוה והנלוה להסכים ביניהם הרבית ולזה שנתה התורה לשונה שהיתה מדברת בו בלשון יחיד והעתיקה הענין בלשון רבים להזהיר כל המשתדלים בזה כמו הערב והסופר והעדים כבר נתבאר זה השרש בחמישי מבבא מציעא: '''השרש''' הב' הוא שגדר הנשך הוא שיתן לו רבית קצוצה. ר"ל שיתן רבית כך וכך לחדש או לשנה או שידור בחצרו בחנם כ"ש שתהיה המלוה אצלו או שתהיה השדה אצלו בתורת מכר ויאכל פירותיה עד שישיב לו המלוה וישיב לו השדה והוא מבואר שהדיינין יכריחוהו להשיב כמו זה הרבית ללוה כי זה הוא כמו גזל בידו לפי שהתורה מנעתו ממנו וכ"ש שאם לא גבה אותו שאין הדיינים מגבין אותו את הרבית מן הלוה כבר נתבאר זה בה' ממציעא. ויראה לי שלא יועיל ברבית קצוצה אם קבל הלוה לתת הרבית בתורת מתנה וזה כי מפני שיביאהו להסכים לתת הרבית והוא החסרון הוא בעינו יביאהו לתת לו זה בתורת מתנה וזה ממה שאין ספק בו אמנם אחר שקבלו ממנו אם רצה הלוה למחול לו מחול ולא יצטרך להחזירו לו ומזה המקום יתבאר שהמשכיר דינריו כאו הם כלים הרי זה אינו רבית שהרי שכרם לו לחזור לו בעינם וישתמש בהם אם להראו' שהוא עשיר אם לשקול בהם אם לשאר הדברים שאפשר שישתמש בהם וישיב' לו בעינ' ואולם מדברי' אסור שהרי הוא אבק רבית כי השוכר יערים בזה ויוציאם בעסקיו. ואחר זה ישיב לו דין אחרים ונמצא זה כמו רבית וכן הנותן מתנה לחברו קודם שישאל ממנו שילונו או שהלוהו והשיב לו המלוה ואח"כ שלח לו דורון אין בזה אסור רבית מן התורה אבל הוא אסור מדבריהם כיון שהו' נותן לזה המלוה שהלוה או שילונו. אבל נותן מתנה למלוה כדי שילוה לחברו או נותן מתנה לחברו שיאמר למלוה שילונו אין בכך כלום כיון שאין זה מגיע ממלו הללוה וכן יתבאר מזה שמי ששאל מחברו שילונו מנה ואמר לו שאין לו אלא חטים במנה ושעבד לו עצמו במנה ואחר כן חזר ולקחם ממנו בעשרים וארבע סלע שאין בזה דין רבית אבל הוא אסור מדבריהם מפני ערמת רבית ואולם מי שמכר חובותיו קודם זמן הפרעון בפחות אין זה רבית אפילו מדבריהם שהרי אין דין המלוה כדין המעות כמו שהתבאר בשרשים הכוללים כבר נתבאר זה כלו בחמישי ממציעא: '''השרש''' הג' הוא שהממשכן את העני על מלוותו שהוא חייב לו ולקח לו הכר שהוא ישן בו ושדימה לזה ממה שאי אפשר לעני לעמוד מזולת זה הכלי בשעה הזאת הנה אם היה שמושו שמוש יום חייב להשיבו לו בכל יום ואם היה כסות לילה חייב להשיבו בכל לילה עד זריחת השמש והנה בפרשת כי תצא בא בזה הענין לאו שנאמר לא תשכב בעבוטו השב תשיב לו את העבוט ר"ל לא תשכב ועבוטו הוא אצלך והוא הדין שהוא חייב להשיב לו כלי שעושה בו מלאכתו ביום כי מה ילבש או ישכב או במה יעשה מלאכתו שהוא מתפרנס בה והוא מבואר שזה לא ינהג אלא כשימשכננו על הלואתו כמו שביארה התורה לא כשהלוהו על המשכון כי אין ראוי בו זה הדין כמו שהוא ראוי כשימשכננו על הלואתו וזה כי כבר גלה העני דעתו כשילוה לו על המשכון הזה שכבר אפשר לו לעמוד מזולת כסות הזה או הכלי הזה כבר נתבאר זה השרש בתשיעי מבבא מציעא: '''השרש''' הד' הוא שלא יתחייב על קללת הדיין והנשיא אם היו רשעים גמורים שנאמר ונשיא בעמך לא תאור והוא הדין בשאר כל אדם כי התורה הזהירה על קללתם ואמרה לא תקלל חרש וזה יתבאר מזה המקום כי אפילו הנשיא דקדקה התורה בזה ובכלל הנה לא הקפידה התורה על קללת הדיין והנשיא אלא מפני התועלת המגיע מהם והישרת האנשים אל השלמות וזה לא יתכן כשיהיו רשעים כבר נתבאר זה השרש במכילתא: '''השרש''' הה' הוא שאי לוקין על קללתם אם לא היה קללתם בשם מן השמות המיוחדים לשם יתעלה כמו אל אלהים יה שדי צבאות או בכנוי מן הכנוים המיוחדים לו כמו חנון וקנא ואם קלל בזה האופן בכל לשון הרי זה קללה והקללה היא שיאמר ארור או קללה אחרת ולא שישלול ממנו הברכה כמו שאמר אל יחי ברוך כי שלילת הברכה אינה קללה כמו שנתבאר זה בשביעי משבועות: '''השרש''' הו' הוא שאף על פי שמחל על קללתו הנשיא או הדיין או אחד מישראל אין מחילתו מחילה לפטור המקלל מהמלקות והיה זה כן כי התורה לא תתלה זה הענין בקפידת המקולל אבל הזכירה מזה אם הקפיד המתקלל אם לא יקפיד כבר נתבאר זה בשני מסנהדין והוא מבואר מהשרשים הכוללים שכבר יקרה שיתחייב בזה ג' מלקיות אם קרא לנשיא שיהי הדיין כי הוא גם כן מישראל כבר נתבאר זה ברביעי משבועות: '''לא תשא שמע שוא וגומ' עד שש שנים תזרע ארצך:''' '''ביאור דברי הפרשה''' {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}} {{שולי הגליון}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף