ריטב"א/עבודה זרה/יב/ב
מתניתין עיר שיש בה ע"ז. פירוש שעובדין אותה באותו היום כדפרש"י ז"ל והיו בה חנויות מעוטרות ושאינן מעוטרות נותנין מכס לעבודה זרה הקונה מהן זה היה מעשה בבית שאן ואמרו המעוטרות אסורות דמהני לעבודה זרה ושאינן מעוטרות מותרות פי' וסיפא פשיטא דמותרות אלא דאיידי דקתני מעוטרות אסורות תנא נמי דשאינן מעוטרות מותרות אי נמי אשמועינן דלא גזרינן הני אטו הני אי נמי שלא הותרו שאינן מעוטרות אלא כשיש שם מעוטרות ואי לא אף שאינן מעוטרות אסורות דכיון דיריד ע"ז הוא מסתמא יהבי מיכסא והכי משמע בברייתא בגמרא דאין הולכין ליריד של גוים וכי תימא נהי דלא יהיב מיכסא בשאינן מעוטרות אמאי מותרות כיון דיום אידם הוא ואית בה ע"ז מי גרע מיום אידם של גוים שאסור לשאת ולתת עמהם ואיכא למימר כיון שאותן חנויות שאינן מעוטרות אתו הכא מעלמא ולא עבדי איד בהדיהו ובגמ' מפרש בזה טעם אחר:
גמרא אמר ריש לקיש לא שנו אלא מעוטרות בורד והדס. פירוש דהוי נוי עבודה זרה או משמשין שלה ואסורין בהנאה דקא מתהני מריחא פי' ואע"ג דריחא לאו מילתא היא אפילו באיסורי הנאה ואפילו ביין נסך כדאמרינן לקמן גבי בת תיהא הני מילי במידי דלא עביד לריחא אבל בהני דלריחא עבידי ניחא דידהו כאכילה דאידך ואסור וכדאמרינן התם בהנאה הנאה לו לאדם בעל כרחו דהיכא דקא מיכוין ואיתהני מינה אסור משום ריחא דקטורת תועבה משום דהני לריחא עביד וכי תימא והא הכא לא מיכוין לריחא ולא מתהני מינה וקיימא לן התם דאפילו אפשר ולא קא מיכוין שרי איכא למימר דהתם היא דרך העברה ושרינן ליה אפילו לכתחילה אבל הכא דנסיב ויתיב התם חיישינן מתוך עברתו שם דמיכוין ומתהני ולכך לא שרינן ליה לכתחילה מכל מקום הדס של ערלה מותר להריח שאין ערלה נוהגת בו אבל אתרוג של ערלה אסור דהא נמי לריחא עביד וקא מתהני מפירא:
אבל בפירות מותרות. פירוש כיון דלא מתהני מינייהו אף על גב דמהני לע"ז דיהיב ליה מיכסא מותר מאי טעמא דאמר קרא לא ידבק בידך מאומה מן החרם נהנה הוא דאסור מהנה מותר מסתברא לפרושי לאו למימרא דס"ל לר"ל דכל מהנה לע"ז יהא מותר דהא ודאי אפילו רוצה בקיומו אסור ואלמא אמרינן בפרק השוכר והא שביק רוחא לע"ז דאלמא מילתא דפשיטא היא דמהנה אסור אלא הכי קאמר דמהנה כי האי גוונא דהוי מילתא דלא מינכר ומבזה בו לע"ז שפודה בו עצמו שלא יניח עבודה שלו במתני' דבסמוך שרי דכי אמרינן דסרך עבודה זרה אסור היינו במתהנה ממנה כדכתיב ולא ידבק בידך מאומה מן החרם אפילו מידי דלא הוי הנאה ממש אבל במתני' לא חיישינן לאיסתרוכי וכל כי האי גוונא דהוי גריעותא לע"ז שרי ורבי יוחנן סבר דק"ו הוו דבנהנה אמרה תורה כל מאומה אע"ג דממעט לע"ז כל שכן במהנה שרוצה בקיומה שאסור בכל ענין ואפילו בכי האי גוונא ד"ת והלכתא כרבי יוחנן: