רא"ש על התורה/דברים/לג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אברבנאל
אדרת אליהו
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
יריעות שלמה
מזרחי
מלבי"ם
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

רא"ש על התורה TriangleArrow-Left.png דברים TriangleArrow-Left.png לג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אעריכה

איש האלהים. לפי' כתיב איש האלהים לו' שעל פי הקב"ה ברכם לפני מותו אמרו רבותינו בשעה שבא מה"מ ליטול נשמתו נטלו משה וכפתו עד שבירך כל השבטים כל א' וא' ברכתו לפניו:

בעריכה

ויאמר ה' מסיני בא המקום שכינתו אשר בה הסכים לברכה וכן יברכך ה' מציון להבדיל כמה הבדלות כאדם שאו' עליו פ' ממקום פ' בא:

געריכה

אף חובב עמים כל קדושיו. אף כשאתה בא להזכיר חביבות האומות כל קדושיו אין אתה מוצא בהם אלא הקדושים שנותנין עצמן בידיך ומתגיירים והם באין לשום עצמן בידיך תוכו כולם נתמצעו תחת רגליו בתחתית הר סיני שכולם קבלו יראתך:

העריכה

ויהי בישורון מלך. כלומר כשישראל יהיו ביחד באחוה ובריעות אז הקב"ה מלך עליהם אבל בשעת המחלוקת כביכול הם עושים כמי שאין הקב"ה מלך עליהם:

ועריכה

יחי ראובן ואל ימות. כשיעבור חלוץ לפני אחיו כמו שהתנו בני גד ובני ראובן ואל ימות א' מהם במלחמה:

ויהי מתיו מספר שיעברו וישובו ולא יפקד מהם איש:

זעריכה

וזאת ליהודה. כלו' וזאת הברכה אשר בירך ראובן כן בירך ליהודה שעל שניהם התפלל שיצליחו במלחמה על ראובן כדפרי' ועל יהודה לפי שלעולם הוא יוצא למלחמה תחלה שנאמר יהודה יעלה עולה במלחמה תחלה ושמעון לא בירך כמו שלא ברכו יעקב אביו משום מעשה דשכם דאמר עכרתם ועוד הוסיף על חטאתו פשע על מעשה דזמרי ואע"פ שגם לוי היה באותו המעשה דשכם ולא ברכו אביו מ"מ ברכו לפי שחזר ותיקן המעוות במעשה העגל שנא' ויאספו אליו כל בני לוי:

חעריכה

וללוי אמר תומיך ואוריך דברים שכל יש' צריכים להם כגון אורים ותומים מסר לאיש חסידך היו כולם חסידים שלא נכשלו בעגל:

טעריכה

האומר לאביו ולאמו. פי' או' עליהם לא ראיתם במעשה העגל שהרי לא נכשלו בעגל. ואת אחיו לא הכיר ואת בניו לא ידע באותו עון כי כולם שמרו דרך ה' דכתיב ויאספו אליו כל בני לוי. יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל. כי שפתי כהן ישמרו דעת. ואחר לוי בירך בנימין כדמפרשי'. ברך ה' חילו. על אהרן אמר על שעצר המגפה בקטרת. ופועל ידיו תרצה בקטורת זה כפר על בני ישראל מחץ מתנים קמיו שחבק המלאך ועצרו א"ר אבא בשם ר' לוי כשראה אהרן המלאך מתריס כנגדו נתן מחתה של קטורת לפניו שנא' ישימו קטורה באפך להודיעך כמה קטורת חביבה לפני הקב"ה:

יאעריכה

מן יקומון עד מן יקומון עד מן אשר יקומון עליהם ישכון לבטח עליו שכל ימי הבית לא היה אחריו היתר חופף פי' מסתיר ומכסה עליו:

יגעריכה

וליוסף אמר. לפי' נתרבה נחלתו יותר מכל ארצות השבטים לפי שכשחטא אדה"ר ע"י אשתו ונתקללה האדמה ולפי שנתקללה ע"י מי ששמע בקול אשה נתברכה ע"י יוסף שלא שמע לקול אדונתו. וממגד גרש ירחים. נראה לרב"ש שהיא תיבה הפוכה וגרש גבי פירות כמו שגר גבי בהמה רמז שתשלח ארצו פירות בכל חדש וחדש פירות הראויות לו:

טועריכה

ומראש הררי קדם שארץ אפרים היא הרים כדכתי' צופים מהר אפרים ודרך הרים להקדים בשול פירותיו מכל הארץ. נזיר ר"ל ראש אחיו ואי' שיהיה נזיר מענין הפרשה:

יזעריכה

בכור שורו הדר לו. שמלך הא' אשר בחר ה' היה מזרעו של יוסף והיינו יהושע ומלך מדמה לשור לפי ששור מלך בבהמות. וקרני ראם קרניו חזקים כקרנים של ראם והם אותם קרני של יהושע והם רבבות אפרים שהיו קרובים לו באנשי המלחמה ולפי שאפרים היה גדול ממנשה שנאמר ואולם אחיו הקטון יגדל ממנו הזכיר באפרים רבבות אפרים שהיו קרובים לו באנשי המלחמה ולפי שאפרים היה גדול ממנשה שנאמר ואולם אחיו הקטון יגדל ממנו הזכיר באפרים רבבות ובמנשה אלפים:

יחעריכה

שמח זבולון. שהוא היה שוכן על חוף הים כדכתי' לחוף ימים ישכון ויצא לסחורה לצור ולצידון ולארץ מרחקים לפיכך התפלל משה עליו שיצליח בסחורתו ויששכר באהליך ארצו היתה טובה לזריעה והיה יושב אהלים והתפלל עליו שישמח ויצלח בשדותיו וכן אמר לו יעקב רובץ בן המשפתים רובץ בין הגבולים לשמור שדהו:

יטעריכה

עמים הר יקראו. כשיהיו עמים באים לים יהיו נודרים ומנדבים בעצמן מפני פחד הים ללכת אל הר ציון לזבוח שם זבחי צדק אם ינצלו מן הים כדאמרינן בחולין איש איש מלמד שהגויים נודרים ומנדבים כישראל. כי שפע ימים יינקו כן בשפע תבוא להם סחורה דרך הים ומרויחין וספוני גם מהספינות הנשברות בים ונטבעות בנמל ומשליכן לחוץ והמביאין הספינות טומנין אותן בחול וקא' שימצאו הכל ויקחו לעצמם ולפי הפשט הזה יש תימא למה הקדים זבולון ליששכר אמנם לפי המדרש שעשו שותפות שזבולון יהיה עוסק בפרקמטייא ויששכר עוסק בתורה ניחא:

כעריכה

ברוך מרחיב גד. לפי שנחלתו של גד במקום מרעה כד"א ומקנה רב היה לבני ראובן וכו' והנה המקום מקום מקנה שייך למימר ביה לשון הרחבה וכתיב ירעו במרחב:

וטרף זרוע אף קדקד. פי' רב"ש כי כשהיה גד מכה והמוכה היה מגביה זרועו שלא לתת לפניו הראש היה המכה חותך הכתף. וירא ראשית לו ראה גד ובחר ראשיתה של א"י והיינו ארץ סיחון ועוג אשר בעבר הירדן ולקח לעצמו משם לפיכך נטלה לחלקו אע"פ שעמון ומואב מערערין עליה שהיתה שלהם לפי שיודע היה שעתיד הקב"ה לקבור שם מרע"ה ואלו היתה עתידה לחזור לעמון ומואב לא היה הקב"ה קוברו שם בח"ל:

כאעריכה

ויתא ראשי עם. גד היה הולך למלחמה בראשי עם בני ישראל צדקת ה' עשה שהועמד בתנאו בקיומו כמשפט שהתנה עם ישראל שהיה עובר לפניהם חלוץ:

כבעריכה

דן גור אריה שהיה עומד על הספר ושוקד ושומר על ישראל שלא יכנסו אויבים לארץ. יזנק מן הבשן שהירדן יוצא ממערת פמיס. שהיא מארץ דן לכך נקרא ירדן ירד דן והוא מפסיק בין ארץ הבשן שארץ דן על שפת הירדן לצד א"י ובשן וגלעד שהם ארצם גד עומד כנגדו לצד אחר והארץ העומדת על הירדן טובה מאד שנא' ויבחר לו לוט את כל וכו':

כגעריכה

נפתלי שבע רצון ארצו ממהרת לבשל פירותיה. ושבע מהם לרצונו כי מקום שפירותיו מאוחרות אין שביעין מהם לרצון כי צריך שמתאוה להם קודם שיבואו:

ומלא ברכת ה'. שכל הבא בארץ נפתלי ורואה פירותיו מבוכרות ואילנות מלבלבין משבח ואומר ומברך את ה' על החידוש וכן אמר יעקב הנותן א"ש ורז"ל אמרו במס' ברכות מכאן דכל הממלא כוס של ברכה זוכה ורואה ב' עולמות שנאמר ומלא ברכת ה' ים ודרום ירשה וא"ת ב' עולמות איך נפקי מהכא וי"ל דים זה מערב וזהו העו"הז שדומה ללילה ודרום הוא מקום אור של עולם שהחמה בדרום בין בימות החמה ובין בימות הגשמים וזה הוא העוה"ב שהוא אור ושניהם ירושה למי שממלא כוס של ברכה ד"א ירושה דכתיב כי ביה ה' צור עולמים העוה"ז והעו"הב:

כדעריכה

ברוך מבנים אשר. שיברכוהו כל הבנים כמו שאמר רצוי אחיו ולמה לפי שטובל בשמן רגלו שתהא ארצו מושפעת שמן וממציא שמן לכל אחיו וזה גוש חלב שהיא בחלקו כדפרי' בפרשת ויחי יעקב. ומה"ר אליאב הכהן שאמר בשם דודו הר"מ שלפי' אמר ברוך מבנים אשר כי הוא מרובה בבנים כמנין דפנחס לפי מניינו דבמדבר סיני יותר מבני שאר אחיו שהרי במנין דבמדבר סיני תמצא בו מ"ח אלף ות"ק במנין דפנחס תמצא נ"ג אלף ות' וזהו שנתברך יותר משאר אחיו בבנים:

כהעריכה

ברזל ונחושת. אלו הגידים והעצמות שהם נעילה לגוף כמנעול שמתוך שפע השמן שהיה לו יהיה נמשח תמיד ויתחזקו איבריו וגידיו ועצמיו כאלו הם ברזל ונחשת וזהו וכימיך דבאך כימי נערותיך יהיו ימי זקוניך כדאמר רבי חנינא שמן אפרסמון שסכתני אמי בימי נערותי הם עמדו לי בימי זקנותי:

כועריכה

אין כאל ישורון. עתה מדבר לכל ישראל ואומר להם עבדו והתחזקו ביראת אלהיכם כי אין כמוהו בכל הארץ והוא יושב בשמים והוא מושל על כל על העליונים והתחתונים:

כזעריכה

מעונה אלהי קדם. הוא שמים מעון של הקב"ה שהוא קדם הכל ומתחת זרועות עולם כלומר מתחת השמים הוא מושל כמו בעליונים והוא תקפו וכחו של עולם שהוא מושל בעליונים ובתחתונים:

ויגרש מפניך כל אויבך גרש מפניך ויאמר השמד ויאמר אליך השמד אויב שלך כמו שצוה גבי עמלק שצוה להשמידו שנאמר תמחה את זכר עמלק וכן בכנענים לא תחיה כל נשמה:

כחעריכה

וישכון ישראל בטח בדד. כל אותו שיהיה מעין יעקב כלו' מענין שלו כגון גירי צדק ישכנו לבטח ובדד שבשמחתכם לא יתערב זר וכן אמר בלעם הן עם לבדד ישכון אבל מינים ומלשינים ומוסרין ופורשין מדרכי צבור לא ישכנו עמהם שהרי זרע יעקב לא נאמר אלא עין יעקב:

כטעריכה

אשריך ישראל מי כמוך עם נושע בה' מגן עזרך ואשר חרב גאותך. והוא חרבך להשמיד אויבך עד שמגביה אותך על הכל:
< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.