קרן אורה/מנחות/פו/א
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף שפת אמת |
גמרא והתניא אם הביא פסול מפני שהוא שרץ. כבר כתבו התוס' ז"ל דגירסת רש"י ז"ל הי' במתני' ג"כ ואם הביא פסול אלא דפריך דבמתניתין תני לה בהדי שמנים פסולים ובבריי' תני דלא הוי שמן כלל אלא שרץ ומשני הא ר"ח בריי' ר"ח הוא ולא הוי שמן אלא מוהל בעלמא ומתניתין רשב"ג הוא דמטבל בה והוי שמן ור"ת ז"ל גרס במתניתין אם הביא כשר וא"ש פירכת מתניתין אברייתא כפשטיה ומשני דלר"ש הוי שמן ואם הביא כשר וברייתא ר"ח דלאו שמן הוא אלא שרץ ואמר ר"י אנפיקנון שמן זית שלא הביא שליש ופירש"י ז"ל דקאי אאנפיקנון דמתניתין משמע דאחר שהביא שליש אפי' לכתחלה יביא ובלא הביא שליש לרש"י ליכא פלוגתא לענין מנחות ובין לר"ח ובין לר"ש פסול אלא דפליגי אי הוי שמן או מוהל בעלמא ולגי' ר"ת פליגי ג"כ לענין מנחות לר"ח דלאו שמן הוא פסול ולר"ש דהוי שמן אם הביא כשר וכדתנן במתניתין והרמב"ם ז"ל כתב אין מביאין שמן פגין ואם הביא כשר מבואר מזה דגריס כגי' ר"ת ז"ל במתניתין אם הביא כשר וכר"ש דהוי שמן וא"כ קשיא לי ד' הרמב"ם ז"ל אהדדי דבפ"א מה' טומאת אוכלין הלכה ה' כתב משקה היוצא מזיתים וענבים עד שלא הביאו שליש אינו מכשיר ולא הוי אלא דמי פירות והוא מדברי הירושלמי פ"א דמעשרות אלמא דלאו שמן הוא כלל והיכי כ' כאן אם הביא כשר כיון דלאו שמן הוא ואם נאמר שהוא ז"ל מפרש דר' יהודה דאמר אנפיקנון הוא שמן זית שלא הביא שליש לא קאי אמתניתין אלא אברייתא דאם הביא פסול מהני שהוא שרץ ועלה קא' ר"י דהוא מזית שלא הביא שליש אבל מתניתין דאם הביא כשר היינו אפילו לאחר שהביא שליש כל שלא נתבשל כל צרכו א"כ מאי פריך הש"ס ברייתא אמתניתין לימא דמתניתין מיירי אחר שהביא שליש דהוי שמן וברייתא מיירי קודם שלא הביא שליש דלאו שמן הוא אלא שרץ בעלמא ולמה ליה לאוקמי כתנאי אלא וודאי בין ברייתא ובין מתניתין לא מיירי אלא בלא הביא שליש וע"כ תנאי היא למר הוי שמן ולמר הוי שרץ והך הירושלמי ר' חנינא בשם רבי הוא דקאמר לה וקאי בשיטת יחייא דזריק ליה ולאו שמן הוא וא"כ הני תרי פיסקי סתרי אהדדי דהכא פסק דהוי שמן ולענין הכשר פסק דלא הוי שמן אלא כמי פירות בעלמא וע"כ מוכרח לומר לדעתו ז"ל דס"ל דכל שלא נתבשלו כל צרכן לכתחלה לא יביא ומשמע ליה ה"נ ממתניתין דלקמן מגרגרו בראש הזית כו' משמע דבעינן שיהי' מבושלים יפה אך זה מבואר משמעתין דאיכא פלוגתא בשמן זית שלא הביא שליש ואיכא תנא דס"ל דהוי שמן וכן משמע דס"ל לר' ירמיה דהוי שמן דמפרש הכי לקרא דשמן המור אלמא דקרי' קרא שמן ע"כ נראה דלפום סוגין הוי דינא דהירושלמי לענין לאו כ"ע מודו בה ואדרבה הי' נראה דהוי הלכתא כמתניתין וכר' ירמיה דהוי שמן ועדיין צ"ע:
שם רש"י בד"ה השני שבזית כו' דלמנורה בעינן כתית ולא היה כתית אלא ראשון עכ"ל. והיינו לר"י דאמר כותשו וזה לא היה אלא בראשון אבל לרבנן דאמרי טוחנו ברחיים זה היה גם בג' שבכל מין ולא שמעינן מכתת דדוקא ראשון וע"כ צ"ל דמזך נפקא דזך לא הוי אלא ראשון וכמ"ש התוס' ז"ל בד"ה שוין למנחות כו' דאין זך אלא נקי ומ"ש שם דפי' הקונטרס עיקר לא הבנתי דהיכי מבואר בדבר' פי' אחר ועי' בזה בדברי הלח"מ הלכות א"מ:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |