עריכת הדף "
קרית ספר/שבועות/א
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== א == '''אזהרת קמו ''' שלא לישבע בשמו לשקר דכתיב ולא תשבעו בשמי לשקר. ולמדנו מכאן אזהרה לשבועת ביטוי האמורה בתורה או נפש כי תשבע לבטא בשפתים להרע או להטיב כלומר אוכל ולא אוכל או אזרוק ולא אזרוק דאף ע"ג דלא הוי ביה הטבה והרעה איתרבי מדכתיב או נפש כי תשבע לבטא בשפתים מכל מקום בין שיש בו הטבה והרעה או לא ומריבוי לכל אשר יבטא איתרבי לשעבר דומיא דלהבא. נשבע על אחת מאלו ושקר בין להבא בין לשעבר הרי זו שבועת שקר ועל כיוצא בזה נאמר ולא תשבעו בשמי לשקר ואם נשבע לשקר במזיד לוקה אפילו לא עשה מעשה דכתיב בשבועת שוא לשוא לשוא ב' פעמים אם אינו ענין לשבועת שוא תנהו ענין לשבועת שקר דלוקה כשבועת שוא דכתיב לא ינקה ה' כדבסמוך. בשוגג מביא קרבן עולה ויורד דכתיב ונעלם ממנו והוא ידע ואשם והיה כי יאשם והביא את אשמו וגו' ואם לא תגיע ידו די שה ומפני זה נקרא עולה ויורד כי לא יעמוד במין א' אלא הכל לפי השגת יד החוטא שחייב להביא קרבן: '''אזהרת קמז ''' שלא לישא שמו לשוא דכתיב לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא דהיינו בחנם כדמתרגמינן למגנא וכולהו ד' חילוקן הוו בכלל שבועת שוא שעניינה הוא שלא ישבע על דבר הידוע בלי ספק מה שהוא שאינו כך או שהוא כך או על דבר שאי אפשר לעשותו שהרי אין שבועתו מועילה דבר והיא אחנם ואם היה מזיד לוקה דכתיב כי לא ינקה ה' השם דהוא ב"ד של מעלה הוא דאין מנקה אותו אבל ב"ד של מטה מלקין ומנקין אותו ואם היה שוגג פטור מכלום דלית קרבן אלא בשבועת שקר: '''אזהרת קמח ''' שלא לכפור בממון חבירו ואם כפר ממנו כשתבעו הרי זה עובר בלא תעשה דכתיב לא תכחשו זו אזהרה לכפירת ממון ואין לוקין על לאו זה דהא ניתק לעשה דהשבון: '''אזהרת קמט ''' שלא לישבע על כפירת ממון ואם נשבע על שקר בממון שכפר בו עובר בלאו זה דכתיב לא תשקרו כלומר לא תשבעו לשקר בממון שיש לחבירך בידך וזו היא שבועת הפקדון כדכתיב בעמיתו וכתיב נמי גבי פקדון וכחש בעמיתו ואם שקר בה משלם את הקרן שכפר בו עם תוספת חומש ומקריב אשם ודאי בין מזיד בין שוגג דכתיב וכחש בעמיתו בפקדון או בתשומת יד וגו' והיה כי יחטא ואשם וגו' ולא נאמר בו ונעלם ממנו לחייב שוגג כמזיד והוא שידע בו בשעת שבועה כדכתיב וכחש בעמיתו מורה שהוא יודע בפקדון בשעת השבועה אבל שגג ושכח שיש לו אצלו ממון וכפר ונשבע ואחר כך ידע הרי זה אנוס ופטור מכלום וכן אם לא ידע שאסור לישבע לשקר על כפירת ממון הרי זה אנוס ופטור דכתיב אשר יעשה האדם לחטוא דמשמע לחטוא ולהשבע לשקר לכפירת ממון א"כ היאך היא שבועת שגגת הפקדון כגון שנעלם ממנו אם חייבין עליה קרבן אם לאו וידע שהי' אסורה ושיש לו אצלו ממון זו היא שגגתה וזדונה שחייבים עליה קרבן דהא ידע דעשה חטא כדכתיב אשר יעשה האדם לחטוא.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף